עסקת הקוונטום הגדולה אי פעם: אינטל רוכשת את קלאסיק הישראלית ב־2.3 מיליארד דולר
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- חברת אינטל רוכשת את הסטארט-אפ הישראלי קלאסיק בעסקת מזומן ומניות המוערכת בסכום של 2.3 מיליארד דולר.
- העסקה מהווה את האקזיט הגדול ביותר בתולדות תעשיית הקוונטים העולמית וממצבת את ישראל כשחקנית מפתח בתחום.
- קלאסיק מפתחת מערכת הפעלה למחשבים קוונטיים המשמשת לקוחות בינלאומיים מובילים מענפי הבנקאות, הרכב והפארמה.
אקזיט ראשון לתעשיית הקוונטים בישראל. חברת קלאסיק (Classiq), שמפתחת מערכת הפעלה למחשבים קוונטיים, נמכרת לאינטל ב־2.3 מיליארד דולר במניות ובמזומן. הסכום הופך את האקזיט של קלאסיק לעסקת המכירה הגדולה ביותר של חברת קוונטים עד היום, ובפער משמעותי, שכן העסקה הגדולה ביותר עד כה נעשתה בשנה שעברה, כש־IONQ רכשה את אוקספורד איוניקס במיליארד דולר. זוהי גם הרכישה המשמעותית הראשונה של אינטל, ששילמה כמיליארד דולר על מוביט הישראלית לפני שש שנים. מאז עשתה אינטל אמנם עוד כמה רכישות, בהן גם גרנולייט הישראלית, אך כולן היו במאות מיליוני דולרים בודדים. מאז רכישת גרנולייט לא ביצעה אינטל רכישות בישראל.
לישראלים שהתרגלו בתקופה האחרונה לאקזיטים ענקיים בסייבר אולי הסכום לא נשמע גדול במיוחד, אבל מדובר בעסקה דרמטית לעולם הקוונטים, שעל אף הבאזז שהוא מייצר, אין בו עדיין שימושים מסחריים. בסך הכל פועלים היום בעולם 117 מחשבים קוונטיים, שעדיין נחשבים ליקרים מאוד ולא נגישים. בשנתיים האחרונות אמנם נרשמו מספר פריצות דרך דרמטיות בתחום שנחשב למבטיח כבר כמה עשורים, אך הוא עדיין לא חווה את רגע ה־ChatGPT שלו. ישראל, על אף היותה מדינה קטנה, נחשבת לאחת מחמש המדינות המובילות בקוונטום, הן במונחים של מספר החברות והן בהיקף ההשקעות הפרטיות.
רכישת קלאסיק ביותר מ־2 מיליארד דולר על ידי אינטל צפויה למשוך לכאן תשומת לב מוגברת של המשקיעים ולייצר מקפצה נוספת להתפתחות תחום הקוונטים. זאת בדומה למה שעשתה לפני עשור מכירת מובילאיי של אמנון שעשוע לאינטל, שהביאה לגל השקעות בחברות ישראליות בתחום, רק בתקווה שהתוצאות בסופו של דבר יהיו טובות יותר (ראו מסגרת).
מכפיל גבוה לחברה צעירה
עם המשמעויות הלאומיות הרחבות יותר ובלעדיהן, עבור קלאסיק, מייסדיה, עובדיה ומשקיעיה כבר מדובר באקזיט מרשים ומהיר. החברה הוקמה ב־2020 והיא מעסיקה היום 150 עובדים בלבד. העובדים מחזיקים ב־10% מהמניות, כך שסכום של 230 מיליון דולר יתחלק ביניהם (לא באופן שווה), ומעבר לכך אינטל הקצתה יותר מ־100 מיליון דולר למענקי שימור. את החברה הקימו ניר מינרבי מנכ"ל החברה, אמיר נווה סמנכ"ל המוצר, ואביו פרופ' יהודה נווה סמנכ"ל הטכנולוגיות. מינרבי ונווה הבן הם בוגרי תוכנית תלפיות של צה"ל, כמו רבים מעובדי החברה, ונווה האב היה בכיר במרכז הפיתוח של IBM בישראל. כל אחד משלושת המייסדים ייפגש עם סכומים של 100-80 מיליון דולר בעקבות האקזיט. לקלאסיק אמנם יש מכירות, אבל הן ברמה דו־ספרתית ועוד לא הגיעו אפילו לקצב של 100 מיליון דולר בשנה, כך שהשווי משקף מכפיל גבוה מאוד לחברה הצעירה.
קלאסיק היא חברה ייחודית בנוף של חברות קוונטים, משום שהיא מפתחת מערכת הפעלה למחשבים הקוונטיים, שהיא תוכנה שמגשרת בין החומרה המורכבת של המחשב לבין משתמש הקצה. קלאסיק רוצה להיות מעין "ווינדוס" בתחום, והיחידה שמתחרה בה היא IBM, חלוצת המחשוב הקוונטי. לפי הערכות, קלאסיק כבר עקפה אותה בנתח השוק. בין הלקוחות שלה חברות ממגזרים שונים, מבנקאות ועד יצרניות רכב וחברות פארמה, בהן: BMW, רולס רויס, HSBC, Deloitte, טושיבה ו־Citi.
קלאסיק גייסה עד היום 200 מיליון דולר, כך שגם עבור המשקיעים שלה מדובר באקזיט רווחי. הגיוס האחרון, של 110 מיליון דולר ב־2025, נעשה לפי שווי מוערך של 700-600 מיליון דולר "בלבד". קרן אנטרה קפיטל היא המרוויחה הגדולה מכולן ובעלת המניות הגדולה שהובילה את גיוס הפרה־סיד של סטארט־אפ הקוונטים. כעת היא תקבל מעל 300 מיליון דולר על השקעה של מיליוני דולרים בודדים. בעלת המניות השנייה בגודלה היא TEAM8 CAPITAL, שמחזיקה ב־9% ממניות קלאסיק. בניגוד למרבית האקזיטים שפוסחים על החוסכים הישראלים, הפעם עמיתי הפניקס, שמחזיקה ב־7.5%, צפויים ליהנות גם הם מהאקזיט. בין בעלי המניות הישראלים הנוספים ניתן למנות גם את גלנרוק ואת Ourcrowd.
בניגוד לאקזיטים האחרונים, שרובם המוחלט היה בתחום הסייבר, קלאסיק רשומה בישראל, כך שהמדינה תיהנה במקרה כזה ממסים מעבר למה שמשלמים העובדים והמייסדים שמממשים את המניות. עם זאת, מכיוון שהעסקה משלבת נתח משמעותי במניות אינטל, התקבולים מהמימושים לא יהיו מיידיים.
צמרת עולם הקוונטים
אחד המשקיעים הפרטיים בקלאסיק הוא ליפ בו טאן, המנכ"ל הנוכחי של אינטל, שמוביל את המהפך ההיסטורי שלה בשנה וחצי האחרונות. את ההשקעה בקלאסיק עשה באופן אישי, עוד לפני שנכנס לתפקידו כמנכ"ל החברה הרוכשת, ועל פי גורמים בסביבת קלאסיק, הוא נמנע מהשתתפות בדיונים על רכישת הסטארט־אפ הישראלי. בין המשקיעים המפורסמים בקלאסיק גם קרן Night Dragon של דייב דה וולט, שייסד בעבר את ענקית הסייבר מקאפי.
עד לאחרונה בחנה קלאסיק את מסלול ההנפקה בוול סטריט, שם נעשו בשנה האחרונה לא מעט הנפקות ראשונות של חברות קוונטים. אלא שבמרבית המקרים ההנפקות נעשו באמצעות מיזוג עם חברות ספאק, וביצועי המניות לא היו מרשימים במיוחד בתקופה האחרונה. למעשה, השווי בעסקת האקזיט הופך את קלאסיק לאחת מחמש החברות בעלות השווי הגבוה ביותר בעולם הקוונטים. רמות שווי אלה מראות כי אף על פי שכמו כל המייסדים, גם מינרבי ונווה דיברו על התרחבות גלובלית וצמיחה עצמאית, הם קיבלו את ההחלטה הנכונה בעת הזאת לאור ההצעה שהגיעה מאינטל.
