פרשנות
האם אינטל תשבור את רצף הפספוסים בזכות קלאסיק?
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- אינטל סובלת מהיסטוריה של רכישות כושלות בישראל ופספוס מהפכות טכנולוגיות משמעותיות בתחומי המובייל והבינה המלאכותית.
- רכישת קלאסיק הישראלית תמורת 2.3 מיליארד דולר נועדה להוות בסיס לחטיבת המחשוב הקוונטי החדשה של החברה.
- המנכ"ל החדש מוביל שינוי עסקי וזינוק בשווי השוק, במטרה שקלאסיק תהפוך למנוע צמיחה אסטרטגי בדומה לאנדרואיד בגוגל.
אינטל, לצד ההיסטוריה המפוארת שלה, צברה גם מוניטין מוצדק כרוכשת גרועה שלא מפספסת הזדמנות לפספס מהפכה טכנולוגית ועל הדרך גם להביא לדעיכת החברות שהיא רכשה. יצרנית השבבים הוותיקה פספסה את מהפכת המובייל, את הרכב האוטונומי וכמובן גם את ה-AI, פספוס שהביא אותה אל קצה התהום. לאורך ההיסטוריה שלה, שקשורה באופן הדוק גם לישראל, היא השקיעה כאן מיליארדי דולרים רבים ברכישות שלא תרמו לה הרבה.
הגדולה ביותר הייתה זו של מובילאיי שעבורה שילמה 15 מיליארד דולר לפני עשור רק כדי להנפיק אותה בחזרה לפני שלוש שנים. בדרך היא קנתה עבור מובילאיי את מוביט במיליארד דולר וכחברה עצמאית שאינטל עדיין מחזיקה בכ-80% ממנה, מובילאיי קנתה בשנה שעברה גם סטארט-אפ הרובוטיקה מנטי של שעשוע במיליארד דולר. אחרי כל זה החברה נסחרת כיום בשפל של 5.5 מיליארד דולר. רכישה גדולה נוספת הייתה זו של האבנה לאבס מאביגדור וילנץ ב-2019 ב-2 מיליארד דולר. אם רק באינטל היו יודעים מה לעשות איתה, היא הייתה יכולה להתחרות היום, אם לא באנבידיה, אז לפחות ביצרניות שבבי AI קטנות יותר, אך זה לא קרה ופעילותה של האבנה לאבס הופסקה הלכה למעשה. כך קרה גם לסטארט-אפ המבטיח גרנולייט שנרכש ב-2022 בחצי מיליארד דולר.
אבל משהו שונה וחיובי מאוד עובר על אינטל מאז שליפ בו טאן קיבל את מושכות הניהול. החברה יותר מהכפילה את השווי ונסחרת היום בקרוב ל-500 מיליארד דולר ונדמה כי הזינוק נתמך גם בניצנים של שינוי עסקי. המנכ"ל החדש, מעבר לכך שהיה מושקע אישית בקלאסיק, הוכיח שהוא יודע לעשות מהלכים גדולים ולא במתכונת הרגילה של אינטל. אינטל לא עשתה עד היום יותר מדי קולות בכיוון הקוונטי וקלאסיק אמורה להיות הבסיס לחטיבה החדשה בתחום הזה בדומה למה שאינטל תיכננה לעשות עם טאואר הישראלית בתחום ייצור השבבים הייחודים כשניסתה לרכוש אותה ב-5.5 מיליארד דולר. בסופו של דבר העסקה ההיא נפלה בגלל חסימת הרגולטור הסיני למרבה השמחה של טאואר שנכנסה מאז לתחום הפוטוניקה ונסחרת היום סביב שווי של 20 מיליארד דולר.
אינטל, כהרגלה, לא נכנסה לקוונטים מספיק מוקדם, אבל דווקא רכישת קלאסיק ב-2.3 מיליארד דולר יכולה להקפיץ אותה כמה שלבים קדימה ובמהירות. החברה הישראלית נהנית ממעמד ייחודי בעולם כמי שיכולה לעבוד עם כל סוג של ארכיטקטורה קוונטית כגון יונים לכודים, קירור אטומים ונוספות, במירוץ שעדיין לא הוכרע. כל מי שקונה היום מחשב קוונטי זקוק למערכת הפעלה שיכולה להגיע או מקלאסיק או מ-IBM. אילו קלאסיק הייתה נותרת עצמאית היא הייתה זקוקה לעוד משאבים פיננסיים גדולים כדי לשמר את היתרון התחרותי שנבנה מול IBM שמתרכזת יותר במחשב עצמו. אם אינטל תעשה הכל נכון והתחום הקוונטי גם יפרוץ כפי שמצפים ממנו (כן, כבר קצת יותר מדי זמן), קלאסיק יכולה לעשות עבור את מה שרכישת אנדרואיד ב-2005 ב-50 מיליון דולר עשתה לגוגל והסמארטפונים שלה.
