ניתוח
עזיבת שעשוע את תפקיד המנכ"ל: עוד שלב בהתבגרות של מובילאיי
העומס הניהולי, הלחץ מהמשקיעים והמעבר לתחומי הרובוטיקה וה־Physical AI הובילו את שעשוע לפרוש מתפקיד המנכ”ל אחרי 27 שנה. המהלך מסמן את השלב החדש של החברה: פחות חברת חזון שמונעת בידי מייסד כריזמטי, ויותר תאגיד גלובלי שנדרש לעמוד בציפיות של וול סטריט
הודעתו של פרופ’ אמנון שעשוע על כוונתו לפרוש מתפקיד מנכ”ל מובילאיי אינה מפתיעה את מי שעקב אחר החברה בשנים האחרונות. אחרי יותר מרבע מאה שבה הוביל את מובילאיי ממיזם אקדמי קטן לאחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בישראל, נדמה כי שעשוע הגיע למסקנה שהשלב הבא בחיי החברה מחייב מנהל מסוג אחר.
דרכו העסקית של שעשוע החלה כבר בשנות ה־90, כאשר יישם את מחקריו בראייה ממוחשבת בחברת CogniTens, שפיתחה מערכות מדידה אופטיות לתעשיית הרכב והתעופה ונמכרה בהמשך ל־Hexagon. במקביל היה מעורב בהקמת CogniTech, שפיתחה טכנולוגיות לעיבוד תמונה וניתוח וידיאו לצורכי חקירות וזיהוי פלילי. הניסיון שנצבר בחברות אלה הוביל להקמת מובילאיי ב־1999 יחד עם זיו אבירם, מתוך חזון שלפיו מצלמה אחת ואלגוריתמים מתקדמים של ראייה ממוחשבת יכולים למנוע תאונות דרכים.
מובילאיי פיתחה את שבב EyeQ ומערכות הסיוע לנהג (ADAS), והונפקה ב־2014 לפי שווי של כ־5.3 מיליארד דולר. היא נמכרה לאינטל ב־2017 תמורת 15.3 מיליארד דולר – עסקת ההייטק הגדולה ביותר עד אז בישראל. בסוף 2022 חזרה להיסחר בנאסד"ק כחברה ציבורית עצמאית, כשהיא מרחיבה את פעילותה ממערכות התרעה לפתרונות נהיגה אוטונומית מתקדמים ובינה מלאכותית פיזית.
בשיחת הוועידה הסביר שעשוע כי העומס הניהולי הפך ל"כבד מדי". ניהול חברה המעסיקה כ־4,200 עובדים, לצד המעבר מפיתוח טכנולוגיה לניהול פעילות עסקית גלובלית הכוללת שירותי רובוטקסי, שיתופי פעולה מסחריים וכניסה לעולמות הרובוטיקה, דורש מיומנויות שונות מאוד מאלה של מדען ויזם.
ייתכן כי דווקא כאן טמונה הסיבה המרכזית לפרישה. שעשוע זיהה את הגבול שבין הובלה טכנולוגית לבין ניהול תפעולי. הרצון לחזור לעסוק באסטרטגיה ובחדשנות ולהעביר את הניהול השוטף ל”דם חדש” משקף הבנה שמי שהקים חברה מצליחה אינו בהכרח האדם המתאים ביותר לנהל אותה כשהיא הופכת לתאגיד עולמי.
אלא שלפרישה יש גם הקשר רחב יותר – הלחץ המתמשך מצד השוק. בשנים האחרונות התקשו המשקיעים לעכל את הוצאות המחקר והפיתוח העצומות ואת לוחות הזמנים הארוכים בדרך למסחור מלא של הרכב האוטונומי. במקביל, המעורבות של שעשוע במיזמים נוספים, ובהם AI21 Labs ובנק One Zero, עוררה לא פעם שאלות בקרב אנליסטים לגבי היקף תשומת הלב שהוא מקדיש למובילאיי — גם אם הוא עצמו דחה את הטענות הללו.
מוקד נוסף לביקורת היה רכישת Mentee Robotics. שעשוע הציג את המהלך כהשקעה אסטרטגית שתאפשר למובילאיי להפוך לשחקנית מובילה גם בתחום הרובוטיקה ההומנואידית, וטען כי רק מובילאיי וטסלה מסוגלות לבנות עומק טכנולוגי כזה. ההבטחה להציג רובוטים הומנואידיים כבר ב־2028 נועדה להציג לשוק מנוע צמיחה חדש.
אולם מבחינת המשקיעים, כאן בדיוק נמצאת הדילמה של מובילאיי. בעוד וול סטריט מחפשת מיקוד עסקי, יציבות וצמיחה ברורה מפעילות מערכות העזר לנהג (ADAS), הנהלת החברה המשיכה להשקיע בחזונות ארוכי טווח עתירי השקעות. הפער בין אופק ההשקעה של השוק לטווח הקצר לבין החזון הטכנולוגי של שעשוע לטווח הארוך הלך והתרחב, וסביר שתרם גם הוא להחלטה להפריד בין ההובלה הטכנולוגית לבין הניהול השוטף.
מבט ראשון על תוצאות הרבעון השני של 2026 עשוי ליצור רושם של נקודת יציאה מוצלחת במיוחד עבור שעשוע. החברה העלתה את תחזית הרווח התפעולי המתואם (Non-GAAP) בכ־88% בנקודת האמצע, אך בחינה מעמיקה יותר מלמדת כי עיקר השיפור אינו נובע מצמיחה עסקית חריגה, אלא משינוי רגולטורי.
"חוק המו”פ" הישראלי החדש, שיושם ברבעון השני במסגרת אימוץ כללי ה־Pillar Two של ה־OECD, קיזז יותר מ־90 מיליון דולר מהוצאות המחקר והפיתוח של מובילאיי ברבעון, וצפוי להפחית עד כ־200 מיליון דולר בשנה. החוק שיפר משמעותית את הרווחיות, אך ההכנסות עצמן הסתכמו ב־508 מיליון דולר – כמעט ללא שינוי לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
גם מחיר המכירה הממוצע ליחידה (ASP) נשחק מעט, בין היתר בשל גידול במכירות ליצרני רכב סיניים ובמערכות חומרה מורכבות כמו SuperVision, המאופיינות בשולי רווח נמוכים יותר. המשמעות היא שהליבה העסקית של מובילאיי נותרה יציבה, עם קצב הכנסות המתקרב ל־2 מיליארד דולר בשנה, אך אינה מציגה את שיעורי הצמיחה המצופים מחברה טכנולוגית כזו.
גם החלטתו של שעשוע להשהות את כניסתו לתפקיד יו”ר החברה עד לאחר מינוי מנכ”ל חדש מעידה על רצונו להעניק למחליפו חופש פעולה מלא. אינטל, המחזיקה בכ־77% ממניות מובילאיי, צפויה לתמוך במהלך שיבטיח יציבות ניהולית ומשמעת תפעולית.
עזיבתו של שעשוע את תפקיד המנכ”ל אינה מסמנת את סופה של מובילאיי, אלא שלב חדש בהתפתחותה. החברה עוברת מתקופה שבה הובלה בעיקר בידי חזון טכנולוגי של מייסד כריזמטי, לשלב שבו תידרש להוכיח יעילות תפעולית, לייצר תזרים מזומנים משמעותי ולתרגם שנים של השקעות מחקר ופיתוח לתוצאות עסקיות.
האתגר של המנכ”ל הבא יהיה לשמור על היתרון הטכנולוגי של החברה, מבלי לאבד את אמון המשקיעים.
במקביל למובילאיי, נותר לשעשוע כיום מיזם מרכזי נוסף – AAI Technologies, שהוקם ב־2024. החברה פועלת בפרופיל נמוך, אך כבר גייסה מאות מיליוני דולרים לפי שווי של יותר ממיליארד דולר ממשקיעים ובהם Pitango, BRM, Dell Capital ו־Lightspeed.
בניגוד לחברות AI רבות המתמקדות בהגדלת מודלים באמצעות עוד כוח מחשוב ועוד נתונים, AAI מנסה לפתח מערכות בעלות יכולות הסקה עמוקות וארוכות־טווח, המיועדות לפתרון בעיות מורכבות במדע ובהנדסה. החברה מתמקדת ביכולת של מערכות AI לבצע תהליכי חשיבה, ניסוי וטעייה ואופטימיזציה ברמה שתתחרה ואף תעלה על מומחים אנושיים.
לפי הנתונים שכבר פרסמה החברה, מערכת שפיתחה להנדסת ביצועים של מעבדים גרפיים הצליחה לייצר ולייעל קוד עבור הארכיטקטורות המתקדמות ביותר של NVIDIA (כמו Blackwell), תוך השגת ביצועים העולים על כ־99% מהקוד שנכתב באופן ידני בידי מהנדסים מומחים.
לצדו של שעשוע פועל צוות בכיר הכולל את פרופ’ שי שלו־שוורץ, המשמש מייסד־שותף וסמנכ”ל הטכנולוגיות, לצד חוקרים בכירים שעבדו בעבר עם שעשוע ב־AI21 Labs ובאקדמיה, בהם ד”ר יואב לוין, ד”ר אור שריר, ד”ר נעם וייס ופרופ’ גל בנימיני.
שעשוע אומנם הדגיש כי כל זמנו מוקדש כיום למובילאיי, אך עם פרישתו מתפקיד המנכ”ל צפוי להתפנות חלק ניכר מזמנו. לא מן הנמנע שכעת יפנה תשומת לב גדולה יותר ל־AAI – ואולי אף יבחר בעתיד להקים מיזם נוסף. לאורך הקריירה שלו כבר הוכיח פעם אחר פעם כי מבחינתו, סיום של פרויקט אחד הוא בדרך כלל רק תחילתו של האתגר הבא.
