בלעדי
ישראל הרביעית בעולם בהשקעות פרטיות בתעשיית הקוונטים
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- ישראל מדורגת במקום הרביעי בעולם בהשקעות פרטיות בטכנולוגיית קוונטים, כאשר חברות מקומיות גייסו כ-500 מיליון דולר בשנת 2025.
- ענף הקוונטים הישראלי צמח משמעותית בתוך שש שנים, ומספר העובדים בו זינק מכ-50 לכ-1,000 איש המועסקים ביותר מ-20 חברות.
- הצלחת התחום מיוחסת לתוכנית לאומית סדורה, שיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה לתעשייה הביטחונית וזמינות גבוהה של הון סיכון פרטי.
לצד הסנטימנט השלילי לגבי ישראל ברחבי העולם לאחר המלחמה בעזה, הנתונים מראים כי למדינה יש סיכוי טוב להתברג בצמרת העולמית של טכנולוגיות הקוונטים. מדו"ח מיוחד שנכתב ברשות החדשנות יחד עם הפורום הכלכלי העולמי (WEF) והגיע לכלכליסט, עולה כי ישראל נמצאת במקום הרביעי בעולם בהשקעות בחברות קוונטים. חברות הקוונטום הישראליות גייסו קרוב ל־500 מיליון דולר בהשקעות פרטיות ב־2025. מדובר כ־9% מסך ההשקעות הפרטיות בתחום בעולם וכ־15% בניכוי ארצות הברית, מה שמציב את ישראל אחרי ארצות הברית, בריטניה וקנדה. מדובר בעלייה לעומת המקום החמישי בו דורגה ישראל על פי נתוני 2024.
הדו"ח, שכותרתו "אקו־סיסטם הקוונטום הישראלי: כיצד מייצרים חדשנות פורצת דרך בהשקעה ממוקדת", מצביע על צמיחה מהירה של התעשייה המקומית בתוך שש שנים בלבד. מספר חברות הקוונטום הפעילות בישראל גדל מ־5 בלבד ב־2019 ליותר מ־20 כיום. מספר העובדים בענף עלה מכ־50 לכ־1,000, מה שמציב את ישראל בצמרת של ריכוז עובדי תעשיית קוונטים ביחס לגודל האוכלוסייה. הדו"ח לא כולל את גיוסי 2026, שמסתמנת כעוד שנה חזקה בתחום העולמי וגם הישראלי. על פי הדו"ח, ב־2025-2019 גייסו הישראליות בתחום מיליארד דולר. בימים אלה, כפי שנחשף באחרונה בכלכליסט, מספר חברות מקומיות ובהן קוונטום ארט וקלאסיק בוחנות הנפקה בנאסד"ק באמצעות מיזוג עם חברות ספאק. התפיסה כיום היא שלקראת הפריצה הגדולה הצפויה בתחום ב־2027–2029, ההון הפרטי כבר לא יספיק ויש צורך להפוך לחברות ציבוריות כדי לגייס יותר ובמהירות.
מחשבים קוונטיים לא מתבססים על ביטים כיחידת המידע הבסיסית, אלא על קיוביטים. מדובר ביחידות מידע מורכבות שלא מקבלות ערך של 1 או 0 כמו הביט, אלא יכולות להיות בשני הערכים בו־זמנית. תופעה זו נקראת סופרפוזיציה והיא המפתח ליכולת החישוב האדירה של המחשב הקוונטי, שיכול לעבד מספר עצום של אפשרויות בו־זמנית.
תחום הקוונטים בישראל ייחודי בכך שנבנתה תוכנית סדורה לפיתוחו. במסגרת השלב הראשון של התוכנית הלאומית לקוונטים, שהושק ב־2019, הוקמו עשרות מעבדות, חוזקו היכולות האקדמיות ונבנו תשתיות לאומיות. עד היום הושקעו בתוכנית 413 מיליון דולר שמומנו על ידי ות"ת, רשות החדשנות, מפא"ת ומשרד המדע. המימון ציבורי בארץ נמוך בהשוואה לעולם וכפי שקורה בישראל בכל תחומי הטק, המימון המשמעותי הגיע מהמגזר הפרטי ולא מהציבורי.
מרבית הסטארט־אפים הישראלים בקוונטים יצאו מהאקדמיה, בעיקר מהטכניון ומכון ויצמן, כשבין 2017 ל־2025 הוכפל מספר הסטודנטים לתואר שני ולדוקטורט בתחום באקדמיה הישראלית. המחקר האקדמי מתחבר באמצעות חברות מסחור הידע לתשתית מפותחת של קרנות הון סיכון. אלה סייעו לקצר את הדרך בין מחקר אקדמי להקמת חברות ולגיוס הון.
עוד אלמנט שונה בישראל לעומת מדינות גדולות יותר שבהן מתפתחים מעין מקבצים גאוגרפיים של חברות קוונטים, כאן מדובר באקו־סיסטם אחד בקנה מידה לאומי. לפי הדו"ח הקרבה בין הגורמים בתעשייה מאפשרת שיתופי פעולה מהירים, ניידות כוח אדם וגישה משותפת לתשתיות יקרות שנחוצות לפיתוח התעשייה. בדו"ח מציינים במיוחד את הצרכים המבצעיים של התעשייה הביטחונית כמי שמייצרים משוב מיידי לטכנולגיות החדשות ובכך מסייעים ביצירת ביקושים.
מחברי הדו"ח ממליצים לישראל לא לחתור לעצמאות טכנולוגית מלאה בתחום, אלא להתמקד בתחומים עם יתרון יחסי, תוך השלמת החסר באמצעות שיתופי פעולה עם חברות מחו"ל.
