פרשנות
היילו וסטרים אלמנטס: שתי מכירות חיסול, מלכודת אחת
שתי חברות הייטק מקומיות נמכרו בשבוע האחרון כמעט בחשאי במכירות חיסול. מאחורי שתי העסקאות מסתתרת אותה מלכודת מדויקת של גיוסי ענק בשוויים מנופחים שהתנפצו במפגש עם המציאות
שתי חברות שגייסו יחד כחצי מיליארד דולר נמכרו במכירת חיסול כמעט בחשאי בשבוע האחרון: היילו ו-StreamElements. במבט ראשון קשה למצוא מכנה משותף בין חברת שבבי ה-Edge AI היילו לבין פלטפורמת התוכן ליוצרים סטרים אלמנטס. הראשונה פועלת בעולמות החומרה וה-DeepTech, והשנייה בעולמות התוכנה והסטרימינג. אולם המכירה של שתיהן במחירים נמוכים משמעותית מסך ההון הרב שגייסו אינה מקרית, אלא נקודת צומת מייצגת בדינמיקה החדשה של האקו-סיסטם הישראלי.
כדי להבין כיצד שתי חברות שונות כל כך מגיעות לתוצאה דומה, יש לבחון את מלכודת הצמיחה הממומנת. מדובר בתופעה שבה מימון נדיב בשנות הגאות יצר פער בלתי אפשרי בין שווי החברות על הנייר לבין שווי השוק הכלכלי האמיתי שלהן.
הקו המשיק הראשון והבולט ביותר הוא פער הערכות השווי והשפעתו על קדימות חלוקת הנכסים. שתי החברות גייסו עשרות ומאות מיליוני דולרים לפי הערכות שווי של יוניקורן או כמעט-יוניקורן. כשהגיע זמן הפירעון בסביבת המאקרו הנוכחית, שווי המכירה בפועל לא כיסה אפילו בקצת את מה שהשקיעו משקיעי החברה ובדגש אלו בשלבים המאוחרים בשוויים הגבוהים, מה שהוביל למכירת נכסים בדיסקאונט עמוק תוך מחיקת ערך חדה לבעלי המניות ולעובדים.
מעבר לכך, שתיהן נתקלו באתגרי קנה-מידה ורווחיות ייחודיים לתחומן שהכבידו על תזרים המזומנים. בהיילו הטכנולוגיה המרשימה נתקלה במחזורי מכירות ארוכים, בשולי רווח קשיחים של עולם החומרה ובאימוץ איטי יחסית של שבבי קצה בשוק. בסטרים אלמנטס המודל העסקי שנשען על עולם המשפיענים והלייב-סטרימינג חווה שחיקה חדה כשתקציבי הפרסום הדיגיטלי התכווצו בתקופה שאחרי הגאות. שתי החברות סבלו מקצב שריפת מזומנים גבוה ביחס לתזרים ההכנסות העצמאי שהצליחו לייצר.
בהיעדר נגישות לשוק ההנפקות וללא יכולת לגייס סבבים נוספים מבלי לפגוע קשות במבנה הבעלות, האופציה היחידה שנותרה לשתיהן הייתה קונסולידציה כפתרון חילוץ. חברות ענק גלובליות כמו Microchip ו-Razer זיהו את ההזדמנות לרכוש קניין רוחני וצוותים טכנולוגיים איכותיים במחירי הזדמנות, ובכך מנעו קריסה מלאה אך שינו לחלוטין את הנרטיב של החברות.
האם השוק הישראלי ילמד מהיעלמותן של שתי חברות משמעותיות מהנוף הישראלי במחיר זעיר והפסד כבד למשקיעים? יש ספק רב לגבי זה. התקווה היא ששוק ההייטק הישראלי יעבור ממיקוד בסיפורי צמיחה בכל מחיר לבחינה קפדנית של יעילות הונית. חברות שלא יבססו מודל תזרימי בר-קיימא וימשיכו להישען על גיוסי עתק ימצאו את עצמן בסופו של דבר באותו מסלול, שבו הטכנולוגיה אמנם שורדת תחת תאגיד בינלאומי, אך הערך הכלכלי העצמאי שנבנה לאורך השנים מתפוגג, אבל גיוסי העתק שרואים כל יום של חברות ללא כל הכנסות מוכיחים שהמשקיעים לא אוהבים שיעורי היסטוריה.
