עקב הביקורת: בוטל הדיון בהצעת החוק לסבסוד משכנתאות
ועדת השרים לחקיקה הייתה אמורה לדון בהצעת החוק של פרופ' אבי שמחון שמציעה מענקים לבעלי משכנתאות שנפגעו מעליית הריבית, אך הדיון בוטל עקב ההתנגדות הציבורית והמקצועית. בין הגורמים המתנגדים: משרד האוצר ובנק ישראל
הדיון שהיה אמור להתקיים היום (א') בוועדת השרים לחקיקה בהצעת החוק לסבסוד משכתנאות בוטל במפתיע, זאת עקב הביקורת המקצועית והציבורית על הצעת החוק.
העיקרון בהצעה שמקדם יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, הוא לתת "מענקים" לאנשים שרכשו דירות עד סוף 2022, כשגובה המענק יהיה 75% מהעלייה בתשלום המשכנתא. לדוגמה, אדם ששילם במרץ 2022 משכנתא של 5,000 שקל בחודש, וכעת משלם משכנתא של 6,000 שקל בשל עליית הריבית - יקבל כ-750 שקל (האינפלציה תנוכה). עלות החוק עומדת על כ-2 מיליארד שקל לשנה (ובסך הכל 10 מיליארד שקל על פני חמש שנים).
הצעת החוק זוכה להתנגדות רחבה מכל גורמי המקצוע בממשלה. כך למשל, בחוות הדעת של בנק ישראל נגד ההצעה נכתב כי "הפיצוי ניתן לאלו שלא נפגעו. בעל משכנתא ממוצע צבר יתרון עושר של 200 אלף שקל לעומת שוכר עם אותו הון עצמי, זאת בגלל עליית מחירי הדירה. גם אם הדירה שהוא רכש שווה מיליון שקל בלבד, בעל המשכנתא צבר יתרון של למעלה מ-120 אלף שקל. הצעת החוק מעבירה כספי ציבור לקבוצה שהרוויחה מהעלייה המהירה במחירי הדירות, והשוק כבר שיפה אותה".
לטענת בנק ישראל, הצעת החוק עשויה לפגוע גם ביעילות של המדיניות המוניטרית, שכן "כאשר הבנק המרכזי מעלה ריבית, המטרה היא שהתייקרות האשראי תקרר ביקושים. אם הממשלה מפצה חלק מהציבור על ההתייקרות היא מנטרלת בידה האחת את מה שהבנק המרכזי מנסה להשיג בידו האחרת".
גם משרד האוצר מתנגד נחרצות להצעת החוק, וכינה אותה "צעד רגרסיבי, שרירותי וחסר אחריות תקציבית, אשר פוגע ביציבות המשק". לטענת האוצר, המנגנון המוצע יוצר עיוותים קשים ופוגע בערך האחריות האישית; לווה שנהג בשיקול דעת, ביצע ניהול סיכונים או מיחזר את המשכנתא כדי לצמצם עלויות – לא יקבל דבר, בעוד מי שלקח סיכונים לא ריאליים ונהנה מעליית ערך הנכס יתוגמל על ידי המדינה. עמדת האוצר מזהירה כי מתן "רשת ביטחון" כזו בדיעבד יוצר "סיכון מוסרי", שכן הוא מאותת ללווים עתידיים שהמדינה תחלץ אותם אם ייקחו הלוואות במינוף גבוה מדי, מה שעלול להוביל לעליית מחירי הדיור ולערעור יציבות המערכת הבנקאית.
גם באוצר מתריעים מפגיעה במדיניות המוניטרית של בנק ישראל. לטענתו האוצר, פגיעה כזו עלולה להעלות את פרמיית הסיכון של ישראל בעיני משקיעים זרים ולעודד את הבנק המרכזי להימנע מהפחתת ריבית כדי לאזן את ההרחבה הפיסקלית הממשלתית. המשרד סיכם כי מדובר בהתערבות ממשלתית חסרת תקדים בתוצאות של הסכמי הלוואה פרטיים וולונטריים, המפלה בין לווים על בסיס סיכונים שנטלו מבחירה, ומקצה משאבים ציבוריים באופן לא יעיל ושאינו שוויוני כלפי אוכלוסיות אחרות שנפגעו מהריבית, כמו בעלי עסקים קטנים או שוכרי דירות.
