"הממשלה מעבירה כספים לקבוצה שהרוויחה מעליית מחירים": בנק ישראל נגד סבסוד משכנתאות
ההצעה שמקדמת לשכת רוה"מ תיתן "מענקים" לקונֵי דירות עד 2022 בשיעור של 75% מעליית תשלום הריבית שלהם, אך בנק ישראל, היועצת המשפטית והממונה על התקציבים מתנגדים בחריפות. הביקורת נוגעת לא רק לעלויות תקציביות אלא גם לעובדה שהתוכנית מפצה קבוצה שהרוויחה מעליית מחירי הדירות, מנטרלת את מדיניות הבנק המרכזי להורדת אינפלציה, ומפלה שוכרים ולווים שבחרו בריבית קבועה
הצעת החוק לסבסוד משכנתאות הוכנסה ברגע האחרון לסדר היום של ישיבת הממשלה שתתקיים היום. למרות שמדובר בהצעת חוק פיננסית-כלכלית היא מקודמת על ידי משרד ראש הממשלה, זאת מכיוון שהגופים הכלכליים בממשלה מתנגדים בחריפות להצעה. העיקרון בהצעה הוא לתת 'מענקים' לאנשים שרכשו דירות עד סוף 2022, כשגובה המענק יהיה 75% מהעלייה בתשלום המשכנתא. לדוגמה, אדם ששילם במרץ 2022 משכנתא של 5,000 שקל בחודש, וכעת משלם משכנתא של 6,000 שקל, בשל עליית הריבית, יקבל כ-750 שקל (האינפלציה תנוכה).
הצעת החוק זוכה להתנגדות רחבה מכל גורמי המקצוע בממשלה, אולם ההתנגדויות אינן רק כלכליות, אלא גם ערכיות וחברתיות. כך למשל בנק ישראל העביר חוות דעת בנוגע להצעת החוק (חוות הדעת נכתבה על ידי ד"ר יוסי סעדון מנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר של בנק ישראל): "הפיצוי ניתן לאלו שלא נפגעו, בעל משכנתא ממוצע צבר יתרון עושר של 200 אלף שקל לעומת שוכר עם אותו הון עצמי. זאת בגלל עליית מחירי הדירה. גם אם הדירה שהוא רכש שווה מיליון שקל בלבד, בעל המשכנתא צבר יתרון של למעלה מ-120 אלף שקל. הצעת החוק מעבירה כספי ציבור לקבוצה שהרוויחה מהעלייה המהירה במחירי הדירות, והשוק כבר שיפה אותה".
בבנק מדגישים את האפליה כלפי "שוכרים ולווים אחרים", 30% ממשקי הבית הם שוכרים, בעל הדירה כאמור צבר עושר רב בהרבה מהשוכר, אבל כעת המדינה מציעה לתת לבעל הדירה מענק שיכול להגיע לעשרות אלפי שקלים.
מעבר לכך שקשה למצוא צידוק ערכי וחברתי להצעת החוק, הרי שהצעת החוק "מענישה אחריות פיננסית" כלשון חוות הדעת של בנק ישראל. המענק מגיע ללווים שבחרו במסלול 'ריבית משתנה'. לעומת לווים שלא רצו לקחת סיכון של שינוי ריבית, לקחו משכנתא בריבית קבועה, שילמו כל חודש יותר ריבית ועכשיו אינם זכאים למענק הזה. גם זוג שבחר לא לרכוש דירה כי לא חשב שיוכל לעמוד בתשלומי משכנתא מודר מתוך ההצעה. בבנק ישראל מציינים כי אפילו 'לווים שמיחזרו משכנתא בעקבות עליית הריבית - מודרים מההסכם'.
אבל מעבר לכך שאין צידוק חברתי וכלכלי להצעת החוק, לא ברור מה הבעיה שמבקשת ההצעה לפתור. כפי שמציינים בחוות הדעת של בנק ישראל, "שיעור הפסדי האשראי במגזר המשכנתאות עומד על 0.7% בלבד, אין עדות לכשל שוק שמצריך התערבות. בזמן שההחזר החודשי הממוצע על משכנתא עלה בכ-960 שקל, השכר הממוצע עלה בכ-1,880 שקל". כלומר, אין כשל שוק שמצריך התערבות וסבסוד ישיר.
וכעת צריך לעבור למשמעות של החוק מבחינה תקציבית, מדובר בחוק שעלותו כ-2 מיליארד שקל לשנה (ובסך הכל 10 מיליארד שקל על פני חמש שנים), תקציב המדינה שעבר רק לפני יומיים הוא תקציב עם גירעון עצום של כ-5.3% לפי הערכת בנק ישראל, שמעלה את יחס החוב לתוצר. תקציב מדינת ישראל לא נמצא בנקודת זמן שהוא יכול לחלק סוכריות מיותרות. מעבר לכך, העובדה שהצעת החוק מוגשת לממשלה יומיים אחרי שהתקציב אושר משדרת מסר חמור מאוד לשווקים. השווקים עוקבים מקרוב אחרי התקציב בישראל, והם החלו להטיל ספק בחלק מתחזיות האוצר, העובדה שראש הממשלה עצמו מקדם חוק המנוגד לאינטואיציה הכלכלית והחברתית ללא מקור תקציבי, תעביר את המסר שהתקציב עשוי להיפרץ שוב ושוב.
ולסיום, יש לציין את הטענה המהותית של בנק ישראל שמופיעה גם בחוות דעת זו, הצעת החוק הזו עשויה לפגוע גם ביעילות של המדיניות המוניטרית. שכן "כאשר הבנק המרכזי מעלה ריבית, המטרה היא שהתייקרות האשראי תקרר ביקושים. אם הממשלה מפצה חלק מהציבור על ההתייקרות היא מנטרלת בידה האחת את מה שהבנק המרכזי מנסה להשיג בידו האחרת". באופן פשוט יותר אפשר להגיד כך, בבנק ישראל החליטו אמש לא להוריד את הריבית, כעת יש סיכוני אינפלציה רבים, אם הממשלה תסבסד משכנתאות, הרי שמדובר בגורם שתומך בעליות מחירים ומהווה גורם סיכון נוסף לאינפלציה, מה שעשוי לדחות עוד את הורדות הריבית הצפויות.
מעבר לעמדה המקצועית של בנק ישראל, גם היועצת המשפטית לממשלה כתבה חוות דעת המתארת את הכשלים בהצעת החוק ובאופן קידומה וכך גם הממונה על התקציבים הוציא מכתב כי הוא מתנגד לחוק.
