התעשיות הביטחוניות על הכוונת: האם הסנקציות על ההתנחלויות בדרך לפסי הייצור?
חברות נשק בריטיות וקנדיות בודקות אם ספקיות ישראליות קשורות לפעילות מעבר לקו הירוק. בתעשיות הביטחוניות חוששים מהחלטות גורפות של חברות זרות להפסיק סחר עם חברות ישראליות גם אם אין להן פעילות בשטחים. ההקשחה באירופה חושפת את נקודת התורפה: גם רכיב קטן שמוחלף עלול לעכב ייצור של מערכת נשק בחודשים
יצרניות נשק מבריטניה וקנדה שיגרו בשבועות האחרונים שאלונים לשורה של חברות ביטחוניות בישראל בניסיון לברר אם הן פועלות או מייצרות בשטחים, רוכשות בהם חומרי גלם או מנהלות התקשרויות עם חברות אחרות וקבלני משנה הפועלים מעבר לקו הירוק.
הרקע לכך הוא מהלכיהן של 12 מדינות בעולם, בהן בריטניה, צרפת וקנדה, לקידום סנקציות כלכליות על מוצרים שמקורם בהתנחלויות ביהודה ושומרון בתגובה למה שהגדיר לפני שבועות אחדים שר החוץ הבריטי אד מיליבנד "עצימת העין של ממשלת ישראל מטרוריסטים יהודים שעושים טיהור אתני".
התשובות שהיצרניות מבריטניה וקנדה יקבלו מהחברות הישראליות עשויות לקבוע את טיב היחסים העסקיים המתקיימים ביניהן, בהיותן ספקיות משנה של רכיבים הנחוצים לייצור של מערכות נשק. כלומר, חברות בחו"ל עלולות להפסיק למכור לישראל מערכות שרכיבים מהן יוצרו בשטחים או לרכוש מישראל מערכות כאלה. עם זאת ההשלכות יכולות להיות חמורות יותר.
"החשש האמיתי הוא מאותן חברות זרות שעלולות לקבל החלטה גורפת על הפסקת הסחר עם חברות מישראל רק בשל היותן ישראליות. אותן חברות בחו"ל לא בקיאות לגמרי בגבולות ישראל והן גם לא ירצו להסתמך על תשובה שקיבלו מחברה שיש לה אינטרס לטעון שאינה מקיימת פעילות בשטחים. הן ירצו להרחיב מה שיותר את שולי הביטחון שלהן כדי להימנע מהפרת משטר הסנקציות שאליו הן מחויבות. תוצאות הבחירות בארץ עשויות להכתיב את הקצב של המגמה", אמר לכלכליסט גורם המעורב בנושא.
פרט לבריטניה, צרפת וקנדה, רשימת המדינות שבכוונתן להגביל את הסחר עם חברות הפועלות מעבר לקו הירוק כוללת את דנמרק, פינלנד, נורבגיה, איסלנד, אירלנד, פורטוגל, פולין, שבדיה וספרד. הגבלות הסחר ייכנסו להיכנס לתוקף בחודשים הקרובים.
בינתיים, בריטניה ממשיכה להחריף את מהלכיה נגד ישראל בניסיון ללחוץ על ממשלתה לרסן את אלימות המתנחלים בשטחים. לפני שנתיים היא השעתה כ־30 רישיונות ליצוא ביטחוני לישראל בשל החשש שהציוד ישמש את צה"ל בלחימה בעזה. מאז, היא השעתה שישה רישיונות נוספים וסירבה לאשר עוד עשרות בקשות נוספות לקבלת רישיונות יצוא, כך שלפי ממשלת בריטניה הושעו או נדחו עד כה יותר מ־80 רישיונות. בחודש שעבר לונדון הצהירה כי מעתה תסרב גם לבקשות ליצוא של ציוד ורכיבים שעלולים לשמש את צה"ל בפעילותו בשטחים.
אף שבריטניה לא נחשבת ספקית נשק מרכזית של ישראל, והיקפו של הסחר הביטחוני בין שתי המדינות זניח, החרפת העיצומים מצידה עלולה לפגוע בישראל. חברות בריטיות מספקות רכיבים משלימים הנחוצים לתהליכי הייצור של מערכות נשק המשמשות את צה"ל, והרחבת האמברגו תאלץ את התעשיות הישראליות לחפש להם חלופה במדינה אחרת — או לייצר את אותם הרכיבים בעצמן.
חשש שהסחף יגיע גם לארה"ב
מפרוץ מלחמת 7 באוקטובר לפני שלוש שנים התעשיות הביטחוניות למדו לאלתר פתרונות שבכוחם לגשר על ציוד צבאי שיצואו לישראל נבלם בשל אמברגו הנשק מצד מדינות בעולם. אלא שאלתור של רכיב או החלפתו של ספק המייצר אותו עלולים לעכב במשך חודשים ארוכים תהליכי ייצור בהולים הנדרשים במסגרת שיפור המוכנות של צה"ל למלחמה. לפי גורם ביטחוני, "כל הטמעה של רכיב חלופי במערכת נשק, כמו טיל, דורשת שורה ארוכה של מבדקים וניסויים ולעתים גם לעדכון של המוצר".
מדובר ברכיבים הקשורים למטוסי קרב, למסוקים, למטוסים ללא טייס ולמערכות תקשורת. חרף הסנקציות המתהוות, בריטניה החריגה מהן את מטוסי F-35 וזאת לאחר שמצאה כי עצירת אספקת הרכיבים שמתוצרתה רק למטוסים המשמשים את חיל האוויר הישראלי אינה ישימה.
F-35 מיוצר בידי לוקהיד מרטין האמריקאית שמנהלת במסגרת תוכנית המטוס מאגר גלובלי של רכיבים וחלפים כך שבעיני בריטניה אין מדובר ביצוא ביטחוני ישיר לישראל. בנוסף, היא החריגה מרשימת המוצרים האסורים ליצוא מתחומה לישראל רכיבים הקשורים למערכות הגנה אוויריות ולצי הצוללות של חיל הים, שכן אלה לא משמשות את צה"ל במלחמה בעזה ובפעילותו בשטחים, כמו גם חומרי גלם ורכיבים המשמשים לייצור נשק המיועד למדינה שלישית.
למרות אותן הקלות במערכת הביטחון הביעו בסוף השבוע דאגה מהיתכנותו של סחף שייווצר בעקבות מהלכי בריטניה, באופן שישפיע גם על מדיניות הממשל האמריקאי ביחס לאספקת חימושים לצה"ל ויאלץ יצרניות נשק בארה"ב, המוכרות גם באירופה, לאמץ גישה בררנית וקשוחה יותר כלפי ישראל.
לפני שנה ראש הממשלה בנימין נתניהו שרטט את חזונו לעצמאותה הביטחונית של ישראל לקראת הפיכתה ל"סופר ספרטה", אל מול הצונאמי המדיני המאיים עליה והקריאות הגוברות לחרם על מוצריה. אלא שהמציאות התבררה כמורכבת וסבוכה יותר.
ביטוי לכך ניתן רק לפני כשבועיים, כשבארה"ב דווח על עסקת ענק שמקדם הממשל האמריקאי לאספקת חימושים לישראל בעלות של מיליארדי דולרים, במרכזה עשרות אלפי פצצות אוויר־קרקע כבדות ומערכות הנחיה ייעודיות.
"עם תקציב כזה אי אפשר להיות ספרטה"
לצד התחמשותה המואצת של ישראל בארה"ב, מפרוץ המלחמה התעשיות הישראליות הגבירו את ייצור אמצעי הלחימה הנחוצים לצה"ל, במרכזם טילים המשמשים להגנה אווירית וחימושים בסיסיים אחרים, בהם גם פצצות אוויר־קרקע שאלביט מערכות החלה לייצר במסגרת תוכנית "כחול לבן" שגיבש מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם. בתוכנית כבר הושקעו כמה מיליארדי שקלים והיא כוללת גם אגירת מלאים של רכיבים חיוניים.
אלא שבמערכת הביטחון מעריכים כי ה"עצמאות" המדוברת תושג רק בעוד שנים, ובכל מקרה, היא כרוכה בזרם יציב של תקציבי עתק. לפי גורמים ביטחוניים, גם אז העצמאות שאליה שואפת ישראל תהיה חלקית בלבד ותתמקד ביצירת יתירות בסוגים ספציפיים של חימושים ורכיבים הנחשבים קריטיים.
לפי שעה, הכספים שאמורים לממן את המשך ההתעצמות טרם הגיעו, וזאת בשל המחלוקות התקציביות הממושכות בין משרדי הביטחון והאוצר. תוכנית נתניהו, לתוספת של כ־400 מיליארד שקל לבסיס תקציב הביטחון במתווה רב־שנתי של לפחות 13 שנה, לא אושרה והחלטות עליה יתקבלו רק בממשלה החדשה.
זאת, כשגם תוספת תקציבית של 40 מיליארד שקל שמשרד הביטחון וצה"ל דורשים למען הגדלת תקציב הביטחון ל־2026 מתנהלת בעצלתיים. רק לפני כשבועיים ועדת הכספים של הכנסת אישרה את העברתם של 15 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, אף שהחלטה על כך התקבלה כבר ביוני.
העברת הכסף עדיין טעונה באישור ועדת המשנה לתקציב הביטחון — שעל פי הערכות תתכנס השבוע. על העברתם של 25 מיליארד שקל נוספים לתקציב הביטחון יוחלט רק בחודשיים הקרובים — בהתאם להיקף ההוצאות של צה"ל. תוספות לתקציב, אם יועברו, יעמידו את תקציב הביטחון של ישראל על סכום חסר תקדים של 183 מיליארד שקל.
כל זאת, בזמן שחובותיו של משרד הביטחון לחברות הביטחוניות המרכזיות רפאל, התעשייה האווירית ואלביט מערכות מסתכמים ביותר מ־17 מיליארד שקל. "בקצב הנוכחי של זרם התקציבים אי אפשר להיות 'סופר ספרטה', גם לא 'חצי ספרטה'", אמר לכלכליסט בכיר בחברה ביטחונית גדולה. "ייצור המוני של מערכות נשק ורכיבים קריטיים דורש הזמנות רב־שנתיות מסודרות שעל בסיסן התעשיות הביטחוניות יוכלו לרכוש רובוטים ומכונות ייצור חדשות, לקלוט לשורותיהן עובדים רבים ולהכשיר אותם ולהצטייד בכמויות גדולות מאוד של חומרי גלם. כל זאת בזמן שכל העולם נמצא במרוץ חימוש והביקוש לרכיבים הנחוצים לייצור אמצעי לחימה נמצא בשיא של כל הזמנים".
בתעשיות הביטחוניות מוטרדים מההקשחה המתמשכת בעמדותיהן של מדינות באירופה ביחס לישראל, אך גם זוכרים את הנתונים על היקף היצוא הביטחוני של ישראל מהשנים האחרונות. ב־2025 הוא שבר את השיא של כל הזמנים כשהסתכם ב־19.2 מיליארד דולר כשאירופה לבדה אחראית ל־36% ממנו.
"כל זמן שמדינות אירופה מתחמשות אל מול האיומים הגוברים מצד רוסיה הן ימשיכו לגנות אותנו מעל הפודיום, ובחדרי חדרים יצטיידו במערכות ההגנה האוויריות שלנו", אמר לכלכליסט גורם בחברה ביטחונית. "הבעיה תורגש בתחומים שבהם אין לישראל יתרון וייחודיות ביחס לתעשיות אחרות בעולם, כמו בתחום הרחפנים, שאותם ניתן לרכוש ממדינות אחרות וזאת עד שמדינות אירופה בעצמן יעבו את יכולות ייצור הנשק שלהן ובתוך שנים אחדות כבר יהיו שחקניות מרכזיות בשוק העולמי".
