חוב המדינה לתעשיות הביטחוניות תפח ל-17 מיליארד שקל - משרד האוצר מחפש פתרון
המדינה טרם שילמה לרפאל, לתעשייה האווירית ולאלביט מערכות על הזמנות של משרד הביטחון, והחברות נאלצות למעשה לממן את החוב; באוצר החלו לבחון מתווה להסדרתו - במקביל ועדת הכספים צפויה לדון מחר בהעברת 15 מיליארד שקל נוספים לתקציב הביטחון
משרד האוצר החל לבחון מתווה לתשלום חובות המדינה לשלוש התעשיות הביטחוניות המרכזיות - רפאל, התעשייה האווירית ואלביט מערכות - שהיקפם האמיר בשבועות האחרונים לסכום חסר תקדים של כ-17 מיליארד שקל.
מרבית החוב הוא לרפאל, ומקורו בהזמנות תכופות שמזרים משרד הביטחון לתעשיות על רקע הצרכים המבצעיים של צה"ל. אולם, בהיעדר סיכומים תקציביים על היקף תקציב הביטחון ל-2026, משרד הביטחון אינו מצליח לפרוע את חובותיו. התעשיות מעמידות לו למעשה מסגרת אשראי חוץ-תקציבית, ונאלצות גם לשאת בעלויות המימון של החוב.
החוב החריג והבלתי פתור כבר נתן את אותותיו ברבעון השני של השנה על התעשייה האווירית, שנקלעה בשל כך לתזרים מזומנים שלילי של כ-800 מיליון דולר, וזאת חרף ביצועים עסקיים טובים ושיא בצבר ההזמנות שלה.
ביקורת על החוב התופח של המדינה נשמעה גם מצד מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן. בסוף החודש שעבר הוא אמר לכלכליסט כי "מדובר בנושא שמחייב פתרון בבהילות וראוי שגם שר האוצר יתערב בו. מדינת ישראל היא הלקוח הכי גדול שלנו וכשהוא לא משלם לנו, אנחנו נאלצים לקחת הלוואות".
את גיבוש מתווה ההסדרה המסחרית עם התעשיות מובילה החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו. זאת, בשעה ששמחר אמורה ועדת הכספים של הכנסת לדון באישור שינויים בתקציב 2026, הכוללים העברה של כ-15 מיליארד שקל לתקציב הביטחון מכספי הרזרבות. הסיכום על העברת הסכום הושג כבר ביוני, במסגרת מתווה שגיבשה המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) ושאושר בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו.
תוספת זו תעמיד את תקציב הביטחון על 158 מיליארד שקל. החלטות בנוגע להעברת 25 מיליארד שקל נוספים, שאותם דורשת מערכת הביטחון לשנה זו, אמורות להתקבל בחודש הבא ובנובמבר - בכפוף להוצאות הצבא בפועל.
על פי הערכות, התוספת שתאושר מחר לתקציב הביטחון תיועד בעיקר למימון הוצאותיו השוטפות של צה"ל, ובהן תשלומים לחיילי מערך המילואים. בשונה מתוכניות הצבא לשנת 2026, שדיברו על החזקתם של כ-40 אלף חיילי מילואים בכל זמן נתון, מספרם בפועל עומד על קרוב ל-60 אלף. זאת בשל עומסי הפעילות הנובעים, בין השאר, מהחזקת רצועות ביטחון בעזה, בלבנון ובסוריה.
במשרדי הממשלה אמרו כי בעוד שהתעשיות הקטנות והבינוניות מקבלות ממשרד הביטחון את תשלומיהן בזמן ובאופן סדיר, התעשיות הגדולות מסוגלות לפי שעה להמשיך ולספוג את החוב, בין היתר על רקע הכנסותיהן הגבוהות ממכירת נשק בעולם.
בתוך כך, החשבת הכללית ומפא"ת (המינהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון הודיעו כי בחרו ב-Adir Capital וב-SLING CAPITAL להקמת שתי קרנות הון סיכון בתחום הדיפנס-טק, שיפעלו בערבות המדינה. הקרנות נועדו להזרים הון פרטי לחברות הזנק ביטחוניות, בעיקר בתחומים עתירי ייצור וסיכון, כחלק מהמאמץ להרחיב את בסיס הייצור הביטחוני ולחזק את העצמאות הטכנולוגית של ישראל. במשרד הביטחון אמרו לכלכליסט כי היקף הערבות שתעמיד המדינה לכל אחת מהקרנות הוא כ-100 מיליון שקל.
