ניתוח
האיומים משביתים את אסדות הגז והנזק כבר 600 מיליון שקל
אסדות לווייתן וכריש מושבתות כבר יותר משבועיים בשל המלחמה עם איראן וחזבאללה והסיום לא נראה באופק; המשק הישראלי חוזר לשימוש בפחם ובסולר המזהמים, מפסיד בכל שבוע 300 מיליון שקל, פוגע באספקה למצרים וירדן, ומאותת למשקיעי האנרגיה שישראל היא שוק מסוכן; משרד האנרגיה: "המערכה האזורית תפחית את האיומים"
ניסיונות הממשלה להחזיר את המשק לפעילות בשעה שנמשכים שיגורי הטילים מאיראן והרקטות המדויקות מלבנון פסחו על חברות הגז הטבעי. שבועיים ויומיים בתוך מלחמת איראן השנייה, ופעילות אסדות הגז שבים התיכון מושבתת בפעם השלישית מפרוץ מלחמת 7 באוקטובר, ומשק האנרגיה נאלץ לשוב ולהתבסס על דלקים יקרים ומזהמים יותר, כמו פחם וסולר. מתחילת המלחמה עם איראן האסדות כריש של אנרג'יאן ולווייתן של השותפות שברון, ניו־מד ורציו מושבתות בהוראת שר האנרגיה אלי כהן. בשבוע שעבר הוא האריך את תוקף ההוראה עד הלילה שבין 25 ל־26 במרץ. לפחות עד מועד זה, אלא אם יוחלט אחרת לפני כן, הפעלת האסדות אסורה.
בימי שגרה הגז הטבעי מהווה יותר מ־70% מתמהיל הדלקים לייצור חשמל, והשאר פחם, אנרגיות מתחדשות וסולר. מתחילת המלחמה ואיתה השבתת האסדות משרד האנרגיה והחברה לניהול מערכת החשמל נגה מסתירים את הרכב תמהיל הדלקים המשמשים את יצרניות החשמל בטענה למגבלות של ביטחון מידע. גם ההערכות והנתונים שעל בסיסם שר האנרגיה מחליט על סגירת האסדות אינם חשופים ומסווגים כמידע מודיעיני רגיש. במשרד האנרגיה ובמערכת הביטחון רואים בהשבתת האסדות מקדם ביטחון בצל האיומים הנשקפים להן עם התפתחות המלחמה. מהמהלומות שספג במלחמה הקודמת ולצדן דילול של ארסנל הנשק שלו, חזבאללה בלבנון השתקם מהר מדי והוא מחזיק ביכולות המאפשרות לו לאיים על האסדות באמצעות טילי חוף־ים מסוג יאחונט מתוצרת רוסיה ו־C-802 מתוצרת סין. לרשותו עוד מאות כטב"מים מסוגים שונים ואמצעים אחרים.
פגיעה של טיל או של כלי שיט וטיס בלתי מאוישים שעמוסים חומר נפץ בעת שהאסדה פעילה עלולה להסב תוצאות קטסטרופליות, עד לכדי השמדתה כליל וחשיפת עובדיה לסכנת חיים מיידית. בתרחיש שבו אסדה נפגעת בעת שהיא מושבתת, פרופיל הסיכון שלה יורד. היא תינזק, אולי גם קשות, אך באופן שניתן יהיה לשקם אותה ולחדש את פעילותה. מחיר של אסדה מוערך בכ־1.5-1 מיליארד דולר, ולפי בכיר במשרד האנרגיה, "האסדות הן מתקני התשתית היקרים ביותר בישראל ובמצבים כאלה זה סיכון שצריך לנהל. אובדן מלא של אסדה זה אובדן של מיליארדי שקלים, ופגיעה באסדה כשהיא אינה פעילה היא סיפור של כמה עשרות מיליוני שקלים. זה היחס".
על פי הנחות היסוד במערכת הביטחון, הפגיעה הנוכחית במשק האנרגיה ובחברות הגז היא סבירה, ביחס לתרחיש שבו אסדה פעילה תיפגע ותושמד, עד לכדי מצב שלא יהיה עניין לשקמה, וחברות אחרות בעולם יסרבו להקים אותה מחדש בשל העלויות העצומות הכרוכות בכך. במקרה כזה תעשיית הגז הטבעי הישראלית תיסוג שנים לאחור.
"אנחנו הכנסנו את מטרות האנרגיה למלחמה"
פגיעותן של האסדות מפני מגוון רחב של איומים והיותן דליקות במיוחד אינם דבר חדש. היכולות של חזבאללה בתחום הלחימה הימית מוכרות למערכת הביטחון, שהקדימה והצטיידה לקראתן בארבע ספינות מגן מסוג סער 6 בשווי כולל של כ־2 מיליארד שקל. הן יוצרו בטיסנקרופ בגרמניה ונכנסו להפעלה מבצעית בחיל הים שבועות אחדים אחרי פרוץ מלחמת 7 באוקטובר. מערכות נוספות המייעלות את המענה שלהן לאיומים ייקרו את תוכנית ההצטיידות בספינות בעוד כמיליארד שקל.
הן תוכננו והותאמו למשימות הגנה על תחומי המים הכלכליים של ישראל ועל אסדות הגז, מצוידות באמצעים מתקדמים הכוללים מכ"ם לגילוי איומים בטווחים ארוכים ויכולת ליירטם. כל ספינה כזאת מצוידת בשתי מערכות הגנה אוויריות: ברק MX של התעשייה האווירית והגרסה הימית של כיפת ברזל שפתחה רפאל. פעילותן הוטמעה בתפיסת ההפעלה הכוללת של החיל, והלוחמים שמאיישים אותן אומנו ותורגלו להגיב בכל תרחיש ייחוס שרלבנטי לתווך הימי של ישראל. מדובר צה"ל נמסר כי "ספינות המגן פועלות ברצף בשגרה ובלחימה ומבטיחות הגנה על הנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל".
את מכונת ההגנה היקרה והמשייטת הזאת הציבור הישראלי מכיר בעיקר מהשחיתות שליוותה את תהליך הרכש שלהן המכונה "פרשת הצוללות וכלי השיט", ומאכלסת שלל חשדות לשוחד וסטנדרטים עקומים בקרב אנשי ציבור וקצינים בצה"ל. בין הבכירים המוזהרים של ועדת החקירה הממלכתית החוקרת את הפרשה גם ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המוסד לשעבר יוסי כהן.
4 צפייה בגלריה
שר האנרגיה אלי כהן וספינת סער 6 עם טיל ברק MX. המדינה נצמדת לגישה הגנתית מחמירה
( צילומים: קטגוריה: כלכליס, אסף מגל לע"מ)
"ניחא השחיתות העמוקה, אבל אם קנינו ספינות כל כך מתקדמות ובזמן אמת נאסר על חברות הגז להפעיל את האסדות — מה עשינו בזה?", שואל בכיר במשק האנרגיה. "זה כמו לפנות יישובים בגבול הצפון כי למדינת ישראל אין יכולת להגן עליהם מהירי של חזבאללה. להגן על האסדות בימי שגרה ושלום זאת חוכמה קטנה מאוד. חזבאללה ואיראן משגרים טילים ורקטות לחיפה ודרומה ממנה - מישהו סוגר את בזן או את תחנת הכוח בחדרה?".
הגישה השמרנית ביחס להפעלת האסדות בימי הקרב במזרח התיכון מקובלת על בכיר ביטחוני המעורה היטב באיומים ובתרחישי הייחוס שמהם נגזרות ההחלטות. לדבריו, "ישראל מפרקת לאיראן בשיטתיות את תשתיותיה הלאומיות ומעל טהראן יש עננה שחורה מנפט שבוער, כך שאנחנו יושבים בבית זכוכית ולא יכולים לזרוק מתוכו אבנים. גם אם יש לנו יכולות לספק הגנה ברמה של 99.9% לאסדות, מוטב למזער סיכונים כי אנחנו אלה שהתחלנו והכנסנו את מטרות האנרגיה לתמונה. אם הם ינסו לתקוף אותנו באותם מקומות שאנחנו תקפנו אותם, אנחנו לא יכולים לבוא לאף אחד בטענות. מוטב שנצמצם סיכונים".
בזמן שמערכת הביטחון מצמצמת סיכונים, חברות הגז מצמצמות הכנסות. הכלכלן הראשי של BDO חן הרצוג העריך בשיחה עם כלכליסט כי ההפסד המיידי של המשק בכל שבוע של השבתת מאגרי הגז כריש ולווייתן נאמד בכ־300 מיליון שקל, כך שאחרי שבועיים של השבתה מדובר בסכום של כ־600 מיליון שקל. לפי הרצוג, "ההפסד נובע מפגיעה בתוצר הלאומי בגלל הפסקת יצוא הגז והפסד הכנסות מדינה מתמלוגים ומסים. הנזק הכולל למשק גבוה עוד יותר בשל התייקרות עלות ייצור החשמל בעקבות הגדלת השימוש בפחם ובסולר".
במשרד האנרגיה ובמשרד הביטחון הבהירו בימים האחרונים כי לסגירת האסדות קדמה הצטיידות נרחבת במלאים גדולים של תחליפי דלקים, הכוללים פחם וגפ"ם.
בכל מקרה, המדינה לא מתכוונת לפצות את חברות הגז. גם לאחר השבתת אסדת תמר במשך כחודש עם פרוץ מלחמת 7 באוקטובר והשבתת האסדות כריש ולווייתן למשך כשבועיים במלחמה עם איראן מיוני שעבר, המדינה לא פיצתה את החברות, ומבחינת משרד האנרגיה היא לא תתחיל לפצות אותן כעת.
המדינה לא חייבת לשפות את החברות על אובדן הכנסות ועל פגיעה ברווחיהן בשל השבתות אלה. בעיניה, לפחות בשלב זה, מדובר במחיר נסבל ביחס לחומרת האיומים הנשקפים לאסדות אם יהיו פעילות. שיקול מנחה נוסף הוא שהגז שלא נשאב מהמאגרים בתקופות של השבתה לא הולך לשום מקום, אינו מתקלקל ותמיד אפשר לחזור אליו ולהפיק אותו.
מדובר במצב שיוצר לא מעט תסכול בקרב השחקנים בתעשיית הגז הטבעי. בכיר במשק האנרגיה אמר בסוף השבוע לכלכליסט כי המצב הנוכחי כל כך קיצוני, שביטוי לכך ניתן למצוא דווקא בהיעדר סעיפים המתייחסים לנסיבותיו בהסכמים שמסדירים את היחסים, את החובות ואת הזכויות שבין חברות הגז למדינת ישראל. "מי בכלל העלה את זה על דעתו", אומר הבכיר. "כל דיון שעשינו על האיום הביטחוני נעטף במסר שיהיו ספינות מגן שיספקו לאסדות הגנה היקפית, טובה ונרחבת, ושתהיה אכיפה מלאה של הריבונות הישראלית בתחומי המים הכלכליים".
לפי הערכות, בזמן שהמדינה נצמדת לגישה הגנתית מחמירה ביחס לתשתיות האנרגיה שבים, חברות הגז מפסידות מדי יום מיליוני דולרים. בתוך פחות משנה הן מחקו חודש שלם של פעילות, וזאת כשסיום המלחמה הנוכחית עם איראן לא נראה באופק. גם אם תסתיים, ההיתכנות להרחבת המלחמה עם חזבאללה בלבנון גבוהה — מצב שעלול להוסיף ולהאריך את השבתת האסדות. "החברות מחזירות השקעות עצומות. תשלומי הריבית השנתיים מגיעים לסדרי גודל של כ־80 מיליון דולר, ומאידך הן ממשיכות להחזיק עובדים, לשמור על התקשרויות עם קבלני משנה ויועצים — אבל ההכנסות מתאפסות, וממשלת ישראל בכלל לא באירוע", מזהיר הגורם הבכיר.
"הזהירות היא איתות בעייתי לשווקים"
כמו בפלנטה אחרת, שבוע אחד בלבד לפני פרוץ מלחמת איראן השנייה משרד האנרגיה הודיע על תחילת המכרז החמישי לחיפושי גז בים התיכון לשיווק של שישה מקבצים בשטח כולל של 8,600 קמ"ר ובהם עשויים להימצא מאות מיליארדי קוב של גז טבעי. במשרד האנרגיה מקווים שהמכרז החדש יקסום לחברות אנרגיה בינלאומיות להכניס את ישראל לתוכניות העבודה הרב־שנתיות שלהן.
זאת כאשר סבב החיפושים הרביעי שהחל ב־2022, ובמסגרתו המדינה העמידה למכרז ארבעה מקבצים, כלל לא הסתיים ותוצאותיו ביחס לשני אזורי חיפוש לא פורסמו עד עצם היום הזה, אגב כישלונם של סבבים קודמים. "רוד שואו" שמשרד האנרגיה תכנן לעשות בימים אלה ביוסטון, ארה"ב, לחשיפת חברות בינלאומיות למכרז החיפושים החדש נדחה לעת אחרת בשל המלחמה, וגם כל שאר המהלכים הקשורים אליו הוקפאו.
במשק האנרגיה רואים את מהלכי הזהירות מצד המדינה ביחס לאסדות הגז מוגזמים ואף עלולים להיות בעוכריה. שום "רוד שואו" ביוסטון לא ישכנע דירקטורים בחברה בינלאומית הבוחנים השקעה גדולה לא לברוח כמו מאש ממדינה שיוצאת בכל חצי שנה למלחמה חדשה, מורידה לאותה חברה את השאלטר בלי שקיפות ואפילו לא מעלה על דעתה שמן ההגינות לפצות אותה על כך.
"יש כאן איתות בעייתי לשווקים", אומר הרצוג מ־BDO. "בעולם רואים מה קורה במפרץ — בקטאר יש מתקן שספג פגיעה ישירה, וממשיכים בהפקה אף על פי שיש להם פחות מערכות הגנה אוויריות, וכאן יש שמרנות יתר וזהירות יתר שמקטינות את האטרקטיביות של השוק הישראלי".
בכיר במשרד האנרגיה הגיב לטענות ואמר כי מאגר תמר מספק גז לצורכי המשק ובזמני יתירות מסוימים גם מייצא, וכי משק החשמל בארץ לא הושפע עד כה מהשבתת האסדות הצפוניות. לדבריו, מזג האוויר הנוח יחסית מונע ביקושים גבוהים המעמיסים על המערכת, שיחידותיה מבוזרות ומתפקדת מתחילת המלחמה כהלכה.
במתיחות הממושכת שקדמה למערכה בין ארה"ב וישראל לבין איראן יצרניות החשמל גם הצטיידו במלאים גדולים של דלקים חלופיים, ולדברי הבכיר, "לשמחתנו, השפעת המלחמה על מחירי הגז לא מורגשת במשק הישראלי. חברות בעולם שבוחנות השקעה בגז טבעי מביטות 25 שנה קדימה. המלחמה בישראל היא דבר שבטל בשישים מבחינתן". אלא שלפי שעה אין לדעת אם המלחמה הנוכחית עם איראן וחזבאללה תהיה המלחמה האחרונה או תחילתו של עידן חדש במערכות ישראל שיתאפיין בסבבי אש וחילופי מהלומות תכופים בטהראן ובביירות.
ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה כי "משק הגז הטבעי בישראל נחשב אטרקטיבי בזכות סביבה רגולטורית יציבה, תשתיות פיתוח מתקדמות וביקוש אזורי גדל. על רקע אלה, אנו מעריכים שגם הליך תחרותי חמישי ימשיך לעורר עניין בחברות בינלאומיות. המערכה האזורית שנמצאת בעיצומה עשויה להביא להפחתה ואף להסרה של חלק מהאיומים שהיוו עד כה גורם מרכזי בחוסר הוודאות במזרח התיכון, ועשויה לחזק עוד יותר את הנכונות להשקיע באזור בכלל ובישראל בפרט".
