לא רק חשמל: תחנות הכוח עשויות לייצר מיליארדים למשק
אנרגיה היא תנאי לצמיחה כלכלית. דירות, אזורי תעסוקה, מפעלים, תחבורה חשמלית וכלכלת הבינה המלאכותית - כולם תלויים באספקת חשמל זמינה ואמינה. תכנון נכון של משק האנרגיה אינו רק הכנה לצורכי העתיד, אלא מנוע צמיחה שכבר היום מייצר ערך כלכלי של מיליארדי שקלים באמצעות השבחת קרקעות, הכנסות ממסים ומשיכת השקעות.
לאחר שנים שבהן התמודדה מערכת התכנון עם משבר הדיור, אחד האתגרים המרכזיים הבאים הוא קידום התשתיות הלאומיות שיתמכו בצמיחת המשק. בראשן ניצבות תשתיות האנרגיה, שבלעדיהן לא ניתן יהיה לממש את פוטנציאל הפיתוח של ישראל.
צריכת החשמל בישראל גדלה בקצב של כ-3.5% בשנה, בין היתר בשל גידול האוכלוסייה, התרחבות התחבורה החשמלית והצמיחה המואצת של חוות שרתים הנדרשות לטכנולוגיות בינה מלאכותית. לפי הערכות מינהל התכנון וחברת נגה, עד שנת 2040 יידרש המשק לתוספת כושר ייצור של 5,400 עד 9,000 מגה-ואט. במקביל, צפויות לצאת משימוש יחידות ייצור קיימות בהיקף של כ-4,300 מגה-ואט. ללא מענה תשתיתי מתאים, ישראל עלולה להתמודד עם אובדן השקעות, מגבלות על פיתוח תעשיות ופגיעה בצמיחה הכלכלית.
הפעילות הכלכלית סביב חברות האנרגיה מאז הרפורמה במשק החשמל ממחישה את חשיבותו של התכנון להתפתחות הענף. החלטות תכנוניות שהתקבלו לאורך השנים תרמו ליצירת התנאים לקידום השקעות ועסקאות בהיקפים גדולים. החלטות אלה יוצרות שוק חדש, כללי משחק ברורים, ודאות למשקיעים, משביחות קרקעות ומאפשרות למדינה ולרשויות המקומיות ליהנות מהכנסות ממסים ומהיטלים.
בשנים האחרונות קודמו הליכים להסמכת חברות לתכנון תחנות כוח חדשות, בין היתר במסגרת מדיניות לייעול השימוש בקרקע. דוגמה בולטת למהלך זה היא יוזמה של חברת אגד לתכנון מחדש של חניון אוטובוסים בעטרות לטובת תחנת כוח באזור בעל עדיפות גבוהה ביותר. קידום התוכנית משנה באופן משמעותי את פוטנציאל השימוש בה וצפוי להביא להשבחה המוערכת ביותר ממיליארד שקל.
קידום תחנות כוח בישראל אינו משימה פשוטה. תוכניות רבות נתקלות בהתנגדויות מצד רשויות מקומיות ותושבים, במסגרת תופעת ה-NIMBY, או "לא בחצר האחורית שלי". הציבור כולו זקוק לחשמל, אך כאשר נדרש להקים את התשתית שתייצר אותו, מתעוררות התנגדויות מקומיות. לצד החובה לבחון לעומק את ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות, מערכת התכנון נדרשת לקבל החלטות המביאות בחשבון גם את צורכי המשק כולו. הימנעות מהחלטות עלולה להוביל למחסור בתשתיות ולנזקים כלכליים משמעותיים.
רפי אלמליח
(צילום: רז רוגובסקי)
בהתאם להחלטת הממשלה בנושא הביטחון האנרגטי, נדרשת עתודה של 19 תוכניות לתחנות כוח ברחבי הארץ. חמש מהן כבר מאושרות ושבע נוספות קיבלו הסמכה או נמצאות בשלבים ראשונים של קידום. אין הכוונה שכל התחנות יוקמו, אלא לייצר למדינה אפשרויות בחירה בהתאם לצורכי המשק וליכולת החיבור לרשת החשמל.
במקביל, בוועדה לתשתיות לאומיות מקודמות כיום 40 תוכניות בתחום האנרגיה, ובהן תחנות כוח, רשתות הולכה, מתקני אגירה ומיזמים לאנרגיות מתחדשות. שילוב התשתיות הללו חיוני להבטחת אספקת חשמל רציפה ולתמיכה בצמיחה הכלכלית.
פיתוח משק האנרגיה הינו צורך אנרגטי מהמעלה הראשונה, אשר המשך צמיחת המשק תלוי בו, ולצד זאת מייצר הזדמנויות כלכליות בהיקף של מיליארדי שקלים. ההחלטות התכנוניות שמתקבלות היום יקבעו את יכולתה של ישראל לפתח תעשיות, למשוך השקעות ולהמשיך לצמוח בעשורים הבאים. קידום התשתיות הנדרשות למשק מחייב קבלת החלטות גם כאשר הן מורכבות, משום שהמחיר הכלכלי של דחייתן עלול להיות גבוה בהרבה.
רפי אלמליח הוא מנכ"ל מינהל התכנון
