בנק ישראל בביקורת על הממשלה: "לעצור תקציבים שאינם למלחמה"
הבנק מזהיר כי עדכון תקרת הגירעון ל-5.1% יעלה את יחס החוב לתוצר ל-70% - וישבש את תוכנית ייצוב החוב. "הסביבה הגיאופוליטית שנוצרה בעקבות 'שאגת הארי' דורשת ניהול זהיר של המסגרת התקציבית", מדגיש הבנק
בנק ישראל מותח ביקורת על התנהלות הממשלה בנושא הכספים הקואליציוניים ותקציב המדינה. לפי הודעתו שפורסמה היום (ד'), "הסביבה הגיאופוליטית שנוצרה בעקבות 'שאגת הארי' מטה את הסיכונים לפעילות הכלכלית כלפי מטה, לפחות בטווח הקצר, ודורשת ניהול זהיר של המסגרת התקציבית. חשוב להימנע בשלב זה מתקצוב תוכניות והחלטות חדשות שאינן נדרשות למאמץ המלחמתי ובפרט כאלו שאינן תורמות לצמיחה ארוכת הטווח, וכך גם מהפחתות מסים".
בבנק ישראל מתריעים כי הגדלת התקציב משנה את המסלול הפיסקלי של ישראל: אם עד עכשיו שנת 2026 היתה אמורה להיות שנת "ייצוב החוב", השנה הראשונה מאז 2023 שבה יחס החוב לתוצר לא יעלה, הרי שכעת - כשתקרת הגירעון עודכנה ל-5.1% - יחס החוב לתוצר כנראה יעלה ל-70%.
בבנק ישראל מתייחסים גם לתחזית הצמיחה של הכלכלן הראשי ל-2026, שעודכנה מ-5.2% ל-4.7%. "להערכתנו, הפגיעה בפעילות עלולה אף להיות חמורה יותר", נכתב. גם בנק ישראל עצמו העריך ערב מבצע שאגת ארי כי הצמיחה ב-2026 תעמוד על 5.2%. ההערכה הפסימית יותר של הבנק כעת נובעת מכך שהם נותנים משקל נוסף להשפעה של המלחמה על מחירי האנרגיה.
הבנק גם מותח ביקורת על האופן שבו מומנה התוספת לתקציב הביטחון. בבנק סבורים כי היה רצוי לממן את התוספת באמצעות "הפחתה של חלק מהתקציבים הקואליציוניים והתוספות התקציביות שאושרו השנה". כמו כן, בבנק אומרים כי היה נכון לבטל את הורדות המס שיזמה הממשלה בצעדים כמו ריווח מדרגות המס למעמד הביניים והרחבת הפטור ממע"מ על יבוא אישי. מבחינת הבנק, הזמן הנכון לדון על הורדות מיסים ותוכניות תקציביות חדשות יהיה לקראת תקציב 2027, כשהתמונה הפיסקלית תתבהר. בבנק מבקרים במיוחד את ההחלטה להשאיר את ריווח מדרגות המס, שהוא צעד שמקטין את הכנסות המדינה באופן קבוע וישפיע על יחס החוב לתוצר.
בבנק חוזרים ומדגישים כי המלחמה שפרצה ב-2023, כמו גם המבצע הצבאי הנוכחי, מזכירים שוב כי דווקא ישראל צריכה כל העת לשמור על יחס חוב לתוצר נמוך, כי אנו רואים שבישראל יש אירועי קיצון רבים, וכי באירועי קיצון כאלו יחס החוב לתוצר מזנק במהירות. הבנק גם מזכיר את מה שסמוטריץ' ונתניהו מבקשים להשכיח: גם תקציב 2026 המקורי (ערב מבצע שאגת ארי) לא היה מרסן, והגירעון שנקבע בו "היה גבוה מהגירעון הדרוש להפחתת יחס חוב תוצר".
לסיום, מתריעים בבנק כי חשוב לוודא שהרזרבות שבתקציב המלחמה (בהיקף של כמעט 13 מיליארד שקל) ינוצלו רק למטרות שנקבע בחוק, ולא יוסטו לצרכים אחרים, זאת כדי לשמור על האמינות הפיסקלית.
