סגור
מימין: ליז מגיל נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה, וד"ר קלודין גיי נשיאת הרווארד.
מימין: ליז מגיל, נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה, וד"ר קלודין גיי, נשיאת הרווארד. ממתינות ש"הדיבורים יהפכו למעשים" (צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein)

פרשנות
הליגה בעד השמצה: אל תחפשו גינוי אצל הנשיאה של הרווארד

הנשיאות של ליגת הקיסוס, הגברות הראשונות של האינטלקטואליות המערבית, צחקקו בעצבנות בשימוע שנערך להן בגבעת הקפיטול בעקבות התפרצות אנטישמיות בקמפוסים מאז מתקפת הטרור של אוקטובר, וסירבו לראות בקריאה לרצוח יהודים הטרדת סטודנטים

במכתב פתוח לנשיאת הרווארד שפרסם בתחילת נובמבר אושיית וול סטריט ביל אקמן הוא עוד היה אופטימי. על פני עמודים ארוכים שנשלחו ללשכתה של ד"ר קלודין גיי הוא הציע לחלוק עמה מניסיונו הניהולי כמי שעומד 20 שנה בראש קרן גידור שהקים ואשר מנהלת כ־20 מיליארד דולר – ולגבש יחד מתווה להתמודדות עם אנטישמיות בקמפוס. אבל המכתב לא נענה.
לא נענתה גם הזמנתו של אקמן, שנשלחה שוב ללשכתה של גיי, להגיע אתמול להקרנת סרט הזוועות בן ה־47 דקות על אירועי 7 באוקטובר, שנעשתה בשיתוף בית הילל בהרווארד. מנהלת הלשכה של גיי ענתה כי הנשיאה לא תוכל להגיע משום שהיא טסה לוושינגטון כדי להעיד בפני ועידת החינוך של בית הנבחרים על המתחולל בקמפוסים של אוניברסיטאות ליגת הקיסוס האמריקאית היוקרתית.
אקמן היהודי, שבעצמו סיים שני תארים בהרווארד, כיתב את מכתבו גם לפני פריצקר, יו"ר הבורד של האוניברסיטה וחלק מן השושלת היהודית שייסדה את רשת המלונות הייאט. פריצקר, במסגרת תפקידה, עמדה גם בראש ועדת האיתור שהובילה למינויה של גיי לנשיאת הרווארד. המינוי היה מהלך היסטורי ברוח התקופה שהפך אותה לנשיאה השחורה הראשונה בתפקיד והאישה השנייה בתפקיד.
היום, לאחר העדות בגבעת הקפיטול שנמשכה חמש שעות, אקמן כבר הבין כי העסק אבוד, וקרא לפיטוריהן של גיי, ליז מגיל, נשיאת UPENN, וד"ר סאלי קורנבלות, נשיאת MIT. השלישייה, שאמורה לייצג את צמרת העולם האינטלקטואלי של ארה"ב ושל המערב כולו, כשלה בניסיון לענות על שאלת "כן או לא" פשוטה ביותר: האם קריאה לרצח עם של יהודים היא בריונות או הטרדה? בזו אחר זו, בתיאום כמעט בלתי נתפס, ניסו גיי, מגיל וקורנבלות' למצוא כל דרך שקיימת באנגלית אמריקאית מכובסת כדי לחמוק ממענה ישיר לשאלה המובנת מאליה.


תשובות אידיוטיות

העדות שלהן נשמעה בוועדת החינוך והעבודה של הקונגרס, שאליה זומנו נשיאות האוניברסיטאות בעקבות התפרצות אנטישמיות בקמפוסים מאז מתקפת הטרור של 7 באוקטובר. בחודשיים האחרונים התרבו מקרים של הפגנות אנטישמיות ואיומים באלימות נגד סטודנטים יהודים בקמפוסים של אוניברסיטאות היוקרה, ועל רקע זאת הופנתה ביקורת רבה כלפי ראשי האוניברסיטאות שאינם נוקטים עמדה נחרצת ואינם עושים די כדי לעצור את התופעה.
היה נדמה שאפילו הסנטורית אליז סטפניק מן המפלגה הרפובליקנית בניו יורק, שבאה מוכנה לקרב, הופתעה מהתגובות הרופסות של מי שאמורות להיות שלוש מהנשים העוצמתיות באקדמיה האמריקאית, ואף מחוצה לה כמי שמחנכות את דור העתיד של המנהיגות.
השאלה, על שלל גרסאותיה כגון "האם קריאות לאינתיפאדה או 'מהנהר לים' מהוות עבירה על ספר החוקים של האוניברסיטה?" זכתה לתשובות שמגיעות לכדי גיחוך שאם הדיבורים יעברו לפסים מעשיים, אז הם יהווה עבירה וידרשו פעולה. "כאשר חופש הביטוי עובר למעשים שמפרים את המדיניות שלנו, כולל מדיניות נגד בריונות, הטרדה או הפחדה, אנחנו פועלים", אמרה גיי.
"אם הדיבורים הופכים למעשים זה יכול להיות הטרדה", ענתה מגיל מ־UPENN לשאלה דומה שנשאלה במספר גרסאות, כאשר היא ספק מתכווצת ספק מצחקקת בעצבנות בכיסאה. אלא שלכל התשובות המנוסחות לעילא, שוודאי עברו ליטוש ותרגול של שעות עם עורכי דין (חלקם אולי אפילו יהודים), יש משמעות זהה ואבסורדית. למעשה מן הדברים משתמע כי האוניברסיטאות, שמהוות את סמלי הנאורות של העולם המודרני ואת מעוזי גידול דור המנהיגים הנוכחי ובשאיפה גם העתידי, ימתינו עד לפגיעה פיזית ביהודים לפני שינקטו פעולה.
נציגים רפובליקנים תהו אם גם קריאות לרצח המוני של אפריקאים־אמריקאיים היו חוסות תחת חופש הביטוי, אך לא צריך להיות סטודנט מצטיין באוניבריסטת יוקרה כדי להבין כי אלה אפילו לא דברים שניתן לשאול בקול רם בארצות הברית של היום. בהרווארד אגב קיימים גם סעיפים בקוד התנהגות שאוסרים על הערות בנוגע למשקל או אייג'יזם. עבירות אלה זוכות לטיפול אוטומטי. סטפניק, אף היא בוגרת הרווארד במחזור של 2006, קראה בסיום דבריה להתפטרותה של גיי.
תיעוד העדות עורר דיונים סוערים ברשתות החברתיות, אבל יש לומר כי הרבה פחות מכך בכלי התקשורת האמריקאיים, שהדגישו גם את הפוליטיקה שבו. אף שהנושא אמור להיות לכאורה על־מפלגתי, בפועל הורגש כי נציגי המפלגה הרפובליקנית היו הרבה יותר תקיפים ונחרצים כלפי נציגות האוניברסיטאות מאשר נציגי הדמוקרטים שהיו מאופקים יותר.
אבל הקהילה העסקית, ובוודאי כזו שקשורה לישראל, סערה בעקבות הדברים. גם החבר הטוב ביותר החדש של ישראל - אלון מאסק - שמסתובב מאז הביקור כאן עם דסקית של החטופים, התייחס לדיון בציוץ חד־משמעי. "תנו לי לעזור להן (לנשיאות האוניברסיטאות - ס.ש), קריאה לרצח עם, כלומר מוות של מישהו, בהחלט מהווה הטרדה", כתב בציניות ברשת X שבבעלותו.
אקמן, שכבר הוביל שורה של הצהרות על כך שלא יעסיק סטודנטים או בוגרי אוניברסיטאות שהשתתפו בפעילות אנטישמית בקמפוסים, חידד: "אם מנכ"ל של אחת החברות שלנו היה נותן תשובה דומה, הוא או היא היו גמורים (בתפקיד) בתוך שעה". זהו בהחלט איום לא עמום של אקמן, שקרן פרשינג סקוור שלו מושקעת בשורה ארוכה של חברות ענק בארצות הברית, החל מגוגל ועד רשת המלונות הילטון.
גם קליף אסנס, מבכירי מנהלי קרנות השקעה בארצות הברית, שמנהל את AQR עם 143 מיליארד דולר – שחתם עם אקמן על עצומה נגד אנטישמיות שבה הכריזו על תמיכה בישראל והזהירו שלא יעסיקו תומכי שנאה – כתב בחשבון ה־X שלו: "זה לגמרי משוגע, הנשיאות פשוט משדרות רשעות ובינוניות. אם הייתי יכול להפסיק לתרום לאוניברסיטאות האלה פעמיים, הייתי עושה זאת".
בישראל, ירון גלאי, מייסד חברת הטכנולוגיה אאוטבריין, שנסחרת בוול סטריט, הודיע כי יפסיק להרצות באחת האוניברסיטאות המוזכרות, בה הוא מרצה כבר שנים: "הודעתי להם הערב על פרישתי לאור החרפה בקונגרס היום".
אבי אייל, שעומד בראש קרן הון סיכון אנטרה קפיטל, ואשר נבחר רק לפני שבוע למשקיע הון הסיכון הטוב ביותר באירופה ברשימת "מידאס" של פורבס, אמר בנושא זה: "בתי הייתה בתהליך של הגשת מועמדות ל־MIT, אבל כעת זה בלתי אפשרי, והחלום הגדול שלה התרסק. תתביישו לכם MIT".

העיקר קטאר

מיד לאחר מתקפת הטרור וחשיפת עוצמת הרוחות האנטישמיות בקמפוסים החל זרם של הפסקת תרומות, בעיקר מצד אנשי עסקים יהודים, אבל הוא לא צבר תאוצה. מרבית התורמים עדיין לא הצהירו על ניתוק זרם הדולרים לאוניברסיטאות, שנהנות גם לא מעט מכסף קטארי שיכול לפצות על אובדן תרומות מצד אנשי העסקים היהודים. על פי מחקרים, המימון הקטארי הוביל בצורה בולטת ומפורשת לפריחת התנועות הפלסטיניות בקמפוסים הנחשבים ביותר.
מי שעשוי לשלם את מחיר האירועים של החודשים האחרונים, ולו כדי להרגיע את הרוחות, הן הנשיאות ש"עלו על הגריל" בקונגרס, ובראשן גיי. היא ושתי הקולגות שלה לא השכילו לזהות בזמן כי הזרמים התת־קרקעיים שחסו תחת התנועות הפרוגרסיביות והשילוש הקדוש החדש של ארה"ב DEI (גיוון, שוויון והכלה) במוסדות בניהולן יצאו מכלל שליטה והפכו לשריפה שעלולה לכלות את הקריירה שלהן.