פרשנות
עבור הפארמה הישראלית, המכסים של טראמפ יכולים דווקא להיות הזדמנות
הנשיא האמריקאי גרם לזעזוע כשבישר כי "בערך בשבוע הבא" הוא יחשוף מכסים על תרופות שעלולים לטפס בהדרגה ל־250%. עם מו"מ נכון, ישראל עשויה להרוויח ביצוא הגנריקה על חשבון הודו וסין שעליהן השיתה ארה"ב מכסים גבוהים יותר
כאילו מפת המכסים של הנשיא האמריקאי לא היתה מבלבלת מספיק, עתה הוא סיבך את התמונה עוד יותר.
רבות דובר על המכסים שהושתו על מדינות, אבל טראמפ כבר הטיל, וגם מתכוון להמשיך ולהטיל, מכסים על מוצרים. אחרי 50% שהושתו על פלדה ואלומיניום, עתה נמצאת על הכוונת תעשיית הפארמה הגלובלית. אתמול, גרם טראמפ לזעזוע נוסף, כאשר בישר כי "בערך בשבוע הבא" הוא יכריז על מכסים על יבוא תרופות. בשלב ראשון "משהו קטן", אך בהדרגה יטפסו המכסים עד שיגיעו לגובה האסטרונומי של 250%, בתוך 18־12 חודשים.
מי שכבר מתחילות לשקשק הן שותפות הסחר המרכזיות של ארצות הברית - מדינות האיחוד האירופי - עימן היא מנהלת את קשרי המסחר הענפים בעולם, הנאמדים בכ־1.8 טריליון דולר (סחורות ושירותים) ומהווים כשליש מהסחר העולמי. טראמפ הגיע באחרונה ל"עסקה" עם האיחוד האירופי למכסים של 15%, אך ניכר כי מדובר בהסכמות עקרוניות בלבד, הדומות יותר לגבינה שוויצרית מאשר להסכם סחר, בהינתן החורים הרבים. אחד מהם, ואולי המרכזי, הוא בהקשר של תעשיית התרופות.
תעשיית הפארמה היא המגזר הקריטי והאסטרטגי ביותר מבחינת היצוא האירופי לארצות הברית ונאמד בכ־140 מיליארד דולר ב־2024, המייצגים כ־23% מהיצוא התעשייתי. האיחוד האירופי מספק לארצות הברית את חלק הארי של תרופות היבוא. כלומר, המכס החדש על תרופות עלול לחסל את היתרון שהעניק אותו הסכם מסגרת שגיבש טראמפ עם נציבות האיחוד האירופי. אם המכסים ייכנסו לתוקף כפי שטראמפ מתכנן, הערוץ הזה ייחסם וכלכלת אירופה, בהובלת גרמניה, איטליה ואירלנד, עלולה לעמוד בפני משבר רציני.
האיום הזה תקף גם עבור מדינת ישראל. יצוא התרופות לארצות הברית עמד בשנה שעברה על כ־2 מיליארד דולר והוא מהווה יותר מ־14% מהיצוא התעשייתי (ללא יהלומים) אליה. נזכיר כי טראמפ החליט על מכס כללי של 15% שיושת על ישראל (השיעור הנמוך בעולם למעט בריטניה), אך לגבי תחומים קריטיים כמו שבבים ותרופות, קיים פטור. לפחות עד עכשיו, שכן הוא צפוי להיעלם.
רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים והבעלים של חברת אוניפארם המייצרת תרופות גנריות (הרוב ליצוא), מסביר כי התמונה הרבה יותר מורכבת מכפי שהיא נראית על פניה, שכן יצוא הפארמה של ישראל לארצות הברית מתפלג בין תרופות גנריות (כ־60%) לתרופות מקור (כ־40%), כאשר הדגש של טראמפ הוא על תרופות מקור, ולא על גנריות (זולות ומספקות רווח קטן). לפי תומר, לארצות הברית אין את היכולת לייצר בעצמה את כל התרופות שהיא זקוקה להן, גם אם המכס יעמוד על 1000%. לכן, המאמץ הישראלי מתרכז כעת בניסיון לקבל פטור בתחום התרופות הגנריות.
תומר מציין, כי אין טעם להשקיע משאבים במלחמה מול טראמפ בהקשר של תרופות מקור, אך הוא מכיר בבעיה. "לחברות כמו טבע או טאו יש מפעלים גם בארצות הברית וגם בישראל. אז ברגע שהמכס יגיע, החברה תעביר את הפעילות לארצות הברית", הוא מסביר. "הבעיה הגדולה היא, שאין זה הגיוני לייצר לשוק האמריקאי בארצות הברית ולהשאיר את הפעילות כאן כדי לייצר לאירופה, למשל. כך שאם הפעילות תועבר לארצות הברית, לפי ההיגיון הכלכלי, כדאי להעביר את הכל".
מסיבה זו, ובהינתן כי מדובר בענף יצוא חזק, הנזק הפוטנציאלי, לדברי תומר, הוא עצום. אבל לא מדובר רק בנזק כלכלי. "גם בקורונה, מדינת ישראל ניסתה בכל דרך למשוך לכאן מפעל חיסונים, אחרי שהתברר כי אין טעם להקים אחד. ענף התרופות הוא אסטרטגי. מדינת ישראל לא יכולה להישאר ללא ייצור מזון ותרופות עצמי. יש סכנות של חרמות, מלחמות וגם מגיפות. לא מדובר רק באובדן של רווחים והכנסות ממסים, כי אם בסיכון אמיתי להיכחדות של מחצית מהתעשייה הזו. אנחנו חייבים לשמר את היכולת העצמית לייצר תרופות".
מאידך, קיימת כאן גם הזדמנות. "היות ותעשיית הגנריקה מבוססת כל כולה על תחרות במחיר, אם המשא ומתן מול ארצות הברית יצליח, ומדינות כמו הודו וסין, שכבר חטפו מכסים גבוהים יותר משלנו, לא יזכו לפטור על תרופות גנריות, יכול להיות כאן רווח עצום לתעשיית הפארמה הישראלית, כי הרבה מאוד מהיצוא שהגיע משתי הענקיות האלה יתחיל להגיע מישראל הזולה יותר (עליה מושתים פחות מכסים)", הוא מסביר. "בגנריקה אתה חייב להיות זול במחיר. אם בסוף נקבל פטור או מכס נמוך, אבל יהיה מכס על הודו, סין או אירופה, אז הלימון יהפוך ללימונדה", מסביר תומר.
אך המסקנה הסופית היא, כי בעידן טראמפ אין באמת מסקנה. "כל דבר שקשור לטראמפ הוא הפתעה", אומר תומר. "הוא הפתיע עם 15% מכס כשחשבנו שנקבל 10% כמו בריטניה. אין טעם לנחש. מה שכן, ממשלת ישראל צריכה לפתח אסטרטגיה כוללת וארוכת טווח לגבי המכסים של טראמפ. לבדוק איך אפשר לחזק תעשייה מקומית באמצעות אוטומציה, הגברת הפיריון, תמריצים. העולם הוא אחד ויש כאן חוק כלים שלובים. ממשלת ישראל צריכה להגיב".
ובינתיים, האזרחים האמריקאים עלולים לשלם הרבה יותר עבור תרופות, אחרי שהיבואנים יגלגלו אליהם את העלות העודפת. השינויים הדרמטיים בתעשייה עלולים גם לפגוע בשרשראות האספקה או לשבשן, מה שיפגע בהיצע ויצית תהליך אינפלציוני. התייקרות התרופות מתנגשת עם אחת הסיבות שבגללן תמכו הבוחרים בטראמפ — התחייבותו להוזיל את מחירי התרופות. אלא שבהקשר זה טראמפ נוחל הצלחה (גם אם חלקית) באמצעות הכנסת ייצור לארצות הברית, וישנם סימנים לכך שחברות הפארמה מתייחסות לאיומיו ברצינות. כך, אסטרהזניקה, אלי לילי, GSK ורוש כבר הודיעו על השקעות של מיליארדי דולרים בהקמת מפעלים בארצות הברית. במקביל, לשכות יצרני הפארמה כבר יושבות עם אנשי טראמפ ומבטיחות להוזיל מחירים.
