בעקבות הורדת הריבית: בכמה תוזל המשכנתא שלכם?
בנק ישראל הוריד שוב את הריבית ב-0.25%, וריבית הפריים תרד ל-5.25%. שלוש ההפחתות שהחלו בנובמבר הוזילו את ההחזר החודשי ב-272 שקל, אך מי שנטלו משכנתא בתחילת 2022 עדיין משלמים "קנס" חודשי של 876 שקל בהשוואה לנקודת המוצא
הורדת הריבית בפעם השלישית בחצי השנה האחרונה, בשיעור של 0.25%, מחזירה את הריבית במשק, שתעמוד על 3.75%, לרמה בה הייתה בתחילת 2023, לפני כמעט שלוש שנים וחצי. ההורדה מתורגמת להקלה מסוימת על נוטלי המשכנתאות: ההחזר החודשי על משכנתא ממוצעת של כמיליון שקל (כשרכיב הפריים הוא 45%), יוזל ב-66 שקל, כך שההחזר השנתי יוזל בכ-800 שקל.
במצטבר, מאז נקודת השיא של העלאות הריבית לרמה של 4.75% במאי 2023, לפני שלוש שנים בדיוק, ההחזר החודשי הוזל ב-272 שקל, כך שההחזר השנתי הוזל ב-3,264 שקל. ביום חמישי הקרוב תיכנס לתוקף הפחתת הריבית במשק, ובהתאמה גם הפחתת ריבית הפריים, ששיעורה ירד ל־5.25%.
עם זאת, עדיין מדובר בהחזר חודשי הגבוה ב-876 שקל בחודש ביחס למשכנתא זהה שנלקחה בתחילת 2022, כשהריבית במשק עוד הייתה אפסית. כלומר, ישנה הקלה אך היא עדיין זניחה בהשפעתה כשבוחנים אותה ביחס להעלאת הריבית החדה שביצע בנק ישראל בין אפריל 2022 למאי 2023.
מכיוון שמשכנתא היא הלוואה ארוכת טווח, ההשפעה של הורדת הריבית עשויה להיות דרמטית על פני כל חיי ההלוואה. כך לדוגמה, במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל עם חשיפה לפריים של 45%, ההחזר הכולל זינק בעקבות גל העלאות הריבית ב-358 אלף שקל, ל-1.8 מיליון שקל. בשלוש ההורדות האחרונות (החל מהחלטת הריבית בנובמבר האחרון), ההחזר הכולל הצטמק ב-63 אלף שקל. נתון זה משקף את סך ההחזר הצפוי לאורך 25 שנה, הכולל את תשלומי הקרן, הריבית וצפי לעליית מדד ממוצעת.
השאלה עד כמה זה יורגש בכיס תלויה בהיקף המשכנתא ובשיעור החשיפה למסלול הפריים של כל לווה. עד לתחילת העלאות הריבית באפריל 2022, הציבור נהר אחרי מסלול זה, שהציע ריבית נמוכה מאוד תמורת נקיטת סיכון שהיא תעלה – תרחיש שרבים בציבור לא צפו אחרי קרוב לעשור של ריבית נמוכה, ושהתממש בצורה מלאה. בדצמבר 2020 בנק ישראל אף הגדיל את תקרת החשיפה למסלול משליש לשני שלישים, מה שהעלה משמעותית את החשיפה של הציבור למסלול. לשם השוואה, בינואר 2021 שיעור המשכנתאות החדשות במסלול פריים מסך המשכנתאות עמד על כ-50%, וביולי 2022 הגיע לשיא של 57.6%.
לכן, ההוזלה כעת של הריבית משפיעה במיוחד על אלו שלקחו משכנתא בחשיפה גבוהה למסלול הפריים ומי שלקחו משכנתא לפני 2022, ולא מיחזרו אותה עד כה. לווים חדשים שנקטו משנה זהירות וצמצמו את רכיב הפריים ירגישו הקלה מתונה יותר. ממוצע החשיפה לפריים במשכנתאות החדשות שנלקחו בשנה האחרונה עומד על כ-10% בלבד.
ההשפעה של העלייה החדה בריבית, שכאמור תוך 13 חודשים זינקה מ־0.1% ל-4.75% (והפריים בהתאמה מ-1.6% ל-6.25%) על נוטלי המשכנתאות, קיבלה תשומת לב רבה ולאורך שלוש השנים וחצי בהן שיעור הריבית היה יחסית גבוה, נעשו מספר ניסיונות חקיקה שזכו לביקורת רבה ותויגו כפופוליסטיים, כגון הצעתו של יו"ר ועדת הכספים אז משה גפני לקבוע שהעלאת ריבית לא תתגלגל אל המשכנתאות.
בחודשים האחרונים הנושא קיבל תשומת לב מיוחדת, לאור המאמצים של יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, לקדם הצעת חוק שנויה במחלוקת. לפי ההצעה, המדינה תספוג רטרואקטיבית חלק מהתייקרות המשכנתא בשנים 2022–2025 בעלות של כ-2 מיליארד שקל בשנה. בבנק ישראל ובמשרד האוצר מתנגדים בתקיפות להצעה, בטענה כי היא נטולת היגיון כלכלי ומפלה בין היתר את שוכרי הדירות. בין שלל הטיעונים שהוצגו, נטען כי על אף העלייה החדה בהחזר החודשי של המשכנתא, נטל החוב הריאלי נותר יציב עבור רוב משקי הבית. זאת מכיוון שהשכר עלה בהתאמה.
לפני כשבועיים הצעת החוק אמורה הייתה לעלות בוועדת השרים לחקיקה, אך הדיון בנושא בוטל במפתיע ברגע האחרון, עקב הביקורת המקצועית והציבורית על הצעת החוק.
