סוכנות S&P לא תוריד את דירוג האשראי של ישראל: "הכלכלה גילתה עמידות למרות המלחמה עם איראן"
סוכנות הדירוג מציגה ארבעה תרחישי מלחמה - מעימות מוגבל של פחות משלושה חודשים ועד מעורבות מדינות נוספות וחסימת נתיבי סחר; "העבודה מרחוק ומגזר הטכנולוגיה מרככים את השפעת השיבושים", כותבים בסקירה הדנה בסיכונים הפיננסיים שיצרה מלחמת ישראל-איראן; חשש מפגיעה במצרי הורמוז שדרכם עוברים 20% מהנפט העולמי
"הכלכלה של ישראל גילתה עמידות מבחינה היסטורית, הרבה בגלל מגזר שירותי הייטק גדול, עם אחוז גבוה של עובדים שיכולים לעבוד מרחוק, זה אמור לרכך במידה מסוימת את השפעת השיבושים הבטחוניים, התיירות בישראל היא רק 2-3% מהתוצר", כך כתבו כלכלני סוכנות הדירוג S&P בסקירה נרחבת הדנה בסיכונים הפיננסיים שיצרה מלחמת ישראל-איראן למדינות האזור.
כלכלני החברה התייחסו גם לאמון במערכת הבנקאית וכתבו כי "בסבבים קודמים של לחץ בטחוני, היתה השפעה מוגבלת בלבד על ההתנהגות של תושבי ישראל, לא נרשמה עדות לחוסר יציבות בפקדונות בנקאיים, או להמרה במטבע חוץ". הניסוחים החיוביים הללו שונים מהודעת החברה ב-10 במאי, שם נרמז כי אם "יגדל הסיכוי למלחמה ישירה בין ישראל לאיראן", תהיה הורדת דירוג מיידית. החברה לא מחליטה להוריד את הדירוג של ישראל כעת, וגם לא רומזת שהיא תעשה כך בעתיד.
עם זאת, הדו"ח של החברה רחוק מלהיות אופטימי הן בנוגע לישראל, והן בנוגע למדינות האזור. החברה משאירה את התחזית השלילית לדירוג הישראלי. שאלת המפתח של הדו"ח בנוגע לכלכלת ישראל, היא משך המלחמה, כותבי הדו"ח סבורים "שפעילות צבאית ממושכת בעצימות גבוהה עשויה לשנות את ההתנהגות של הישראלים ולגרום להם למשוך פקדונות בנקאיים או להמירם למט"ח",
בנוסף, הם מציינים שבגלל "הגודל הקטן של ישראל וצפיפות האוכלוסיה, עשויות להיות השפעות ניכרות לנזק של תשתיות בישראל, וכי כבר עכשיו יש על ישראל לחץ תקציבי בשל הוצאות הביטחון הגבוהות", הדו"ח לא נוקב במספרים או בתחזיות לגבי היקף הפגיעה בכלכלת ישראל במקרה של הסלמה ואומר "קשה להעריך את הפגיעה בשלב זה".
הדו"ח מציג ארבעה תרחישי מלחמה, התרחיש הראשון, שהוא תרחיש הבסיסי, מלחמה שנמשכת פחות משלושה חודשים, ללא כניסה של מדינות נוספות וכוחות בינלאומיים פועלים לריסון. בתרחיש זה, מחירי הנפט לא מושפעים דרמטית, ואין הורדת דירוג לישראל או למדינות האזור. בתרחיש השני, המלחמה קצת יותר ארוכה, משפיעה מעט על נתיבי סחר, מערבת מדינות אחרות, אבל האירוע עדיין מוכל, במקרה כזה, עשויה להיות הורדת דירוג אשראי. התרחיש השלישי, הוא אירוע מתמשך יותר, ולחץ גדול יותר של שתי המדינות, חסימה של נתיבי סחר, השפעה על מחירי אנרגיה, ומעורבות גוברת של מדינות אחרות. התרחיש הרביעי, הקיצוני מכולם, מעורבות ישירה של מדינות נוספות, חסימה מתמשכת של נתיבי סחר, והשפעה מהותית על מחירי הנפט.
ההשפעה על מחירי הנפט בגין העימות נובעת הן מפגיעה ביצוא הנפט של איראן, איראן אחראית על 3% מתפוקת הנפט העולמית ועל 6% מתפוקת הגז, כל פגיעה ביצוא האנרגיה שלה משפיעה על מחירי האנרגיה בכל העולם. אך הפגיעה עשויה להיות דרמטית בהרבה, אם באיראן יחליטו לפגוע בהעברת הנפט והגז דרך מצרי הורמוז, שם עוברים 20% מהנפט העולמי, תרחיש כזה יוצר גם עימות ישיר בין האיראנים לאמריקאים שמחזיקים בכוחות צבא סביב המצרים. עליית מחירי האנרגיה תפגע בכלכלה של מדינות רבות, ועשויה להביא ללחצי אינפלציה במדינות רבות, גם בישראל.
כאמור, מדובר בדו"ח אזורי, והוא מספק נקודת מבט רחבה יותר על השפעת המלחמה עם איראן, ומאפשר להבין את האינטרסים הכלכליים של מדינות רבות במלחמה זו. אחת המדינות המעניינות בהקשר הזה היא קטאר, קטאר תלויה בצורה משמעותית ב'מצר הורמוז' שעוברים ליד צפון איראן, דרך שם היא מזרימה את הגז הטבעי שלה (למעט כמות מסוימת שמוזרמת ישירות לאמירויות). במקרה של פגיעה בשיט במצרי הורמוז על ידי איראן, אז עשויה להיגרם פגיעה כלכלית משמעותית לקטאר, והיא לא תיעצר רק במגזר הנפט, אלא עשויה לחדור למגזר הפיננסי, כ-31% מהמערכת הבנקאית הקטארית היא בעצם כסף של משקיעים זרים, שעשויים למשוך פקדונות. ההערכה של כלכלני החברה היא שממשלת קטאר תידרש להעמיד כ-9 מיליארד דולר ליצירת יציבות במערכת הבנקאית המקומית. גם ערב הסעודית מעבירה נפט רב דרך מצרי הורמוז, אך הכלכלה הסעודית תלויה כיום פחות בנפט מאשר בעבר.
מעבר לקטאר, הדו"ח מזכיר גם את הפגיעות של מדינות נוספות, דוגמת מצרים, ירדן, עיראק לבנון, המדינות הללו עשויות להיפגע כלכלית מהתמשכות המלחמה במנגונים שונים, החל מירידה בתיירות, שיבוש בנתיבי סחר, פיגועי טרור איראניים. ועוד. חלק מהמדינות הללו עשויות להיפגע אף יותר מישראל, בשל המבנה המסורתי יותר של כלכלת המדינות הללו.
