סגור
פס ייצור של  פורד
פס ייצור של פורד. ביטלה תוכניות לייצור רכב חשמלי עם שלוש שורות מושבים (צילום: AP/ Darron Cummings)
ניתוח

טראמפ יצא לחסל את תעשיית הרכב החשמלי, בינתיים בהצלחה

בסוף החודש תבוטל הטבת מס על מכוניות חשמליות שיזם הנשיא ביידן, מהלך שמצטרף לביטול תקנות זיהום. המרוויחות: החברות האמריקאיות, שיאיצו ייצור של דגמי בנזין 

לקראת פתיחת IAA, תערוכת הרכב של מינכן, התבטאו אתמול בכירים בתעשיית הרכב האירופית נגד "מדיניות אפס זיהום אוויר" שקבע האיחוד האירופי. ביניהם נשמעו מנכ"ל ב.מ.וו אוליבר זיפסה ומנכ"ל סטלאנטיס אנטוניו פילוסה. לזיפסה, פילוסה וחבריהם סיבה טובה להתלונן: האיחוד קבע שב־2035 יהיה אסור למכור ביבשת מכוניות מזהמות. במקביל, ליצרני הרכב האירופים יש סיבה טובה מאוד לפחד: מחד, הסינים נוגסים להם בטריטוריה עם טכנולוגיות עדיפות, מאידך, פיתוח רכב חשמלי עולה כסף.
בינתיים, בצידו השני של העולם, זיפסה ופילוסה יכולים לנשום לרווחה: בארצות הברית מתפתח שוק רכב שאיננו קשור לטרנדים גלובליים של מלחמה בזיהום, איננו מתייחס לחדשנות טכנולוגית, ולמעשה מקדש את מה שטוב ליצרנים האמריקאיים.
המהלך הזה לא מתבטא רק ברמת המוצר או הרגולציה, אלא גם ברמה הפוליטית ואפילו ברמת הביטחון האישי. השבוע התרחש אירוע חסר תקדים בתעשיית הרכב העולמית: סוכני הגירה פשטו על מפעל יונדאי בג'ורג'יה, המייצרת בארצות הברית כדי להימנע מהמכסים. המפעל, המייצר מכוניות חשמליות מסדרות האיוניק, נחשב לסופר חדשני, ולכן, הצוות אינו מורכב ממקומיים שתפקידם "להדק ברגים", אלא בעיקר ממהנדסים ואנשי טכנולוגיה שהגיעו מדרום קוריאה.
סוכני ההגירה יצאו משם עם שלל: 475 עצורים, 300 מהם דרום קוריאנים, עובדי קונצרן יונדאי שהגיעו בזכות מומחיותם בסוללות ליתיום יון. לאחר מגעים בין המדינות, הפועלים שבו הביתה. כעת, תושבי ג'ורג'יה, לא בדיוק כוח האדם שהוכשר למשימות מורכבות שדורש רכב חשמלי, יצטרכו להרכיב את רכבי יונדאי, או לא להרכיב בכלל. הפשיטה לא היתה מקרית, אלא התבצעה במסגרת מדיניות מחושבת של ממשל טראמפ, שמטרתה להרוג את הרכב החשמלי. בינתיים בהצלחה.

סובסידיות נדיבות ועודף ידיים עובדות

טראמפ מעולם לא הסתיר את סלידתו ממכוניות חשמליות. הרומן הקצר בינו ובין אלון מאסק הסתיים בטונים צורמים, אבל לפני שמאסק הפך לצאר ההתייעלות של הממשל האמריקאי, טראמפ לא היסס להתבטא נגד יצרני המכוניות החשמליות וטווח הנסיעה שלהן, שאותו כינה "עלוב".
לטראמפ יש סיבה טובה לשנוא מכוניות חשמליות והיא לא קשורה לביצועיהן. טראמפ נתמך על ידי ה־UAW, ארגון עובדי תעשיית הרכב. ל־UAW יש סיבה טובה לתמוך במכוניות לא חשמליות: חלק גדול מהיצרנים עושים זאת באזורים שמציעים סובסידיות נדיבות מהממשל. הסיכוי למצוא מפעל מכוניות בלב לוס אנג'לס שואף לאפס, כך גם בניו יורק ובקונטיקט. לעומת זאת, באלבמה, ג'ורג'יה, אינדיאנה, מדינות במערב התיכון ובדרום ארצות הברית יש ביקוש להם, משום ששם יש עודף של ידיים עובדות ועובדים בלתי מיומנים, שאותם מכשירים היצרנים לבצע משימות בעיקר בסיסיות ומונוטוניות. עובדים כאלה יכולים לייצר טנדר של שברולט או דודג', לא מכונית חשמלית מורכבת.
מבחינת העובדים, כל ניסיון של יצרן זר וטכנולוגיה חדשה להיכנס לשוק האמריקאי הוא בבחינת הכרזת מלחמה. במרץ האחרון, כשטראמפ הכריז על מכסי המגן, ה־UAW כינה זאת "ניצחון אדיר". כאשר טראמפ חתם על הסכם סחר עם יפן, ה־UAW פרסם הודעה לפיה הארגון "זועם מאוד". וכעת, ארגון העובדים יקבל את מה שהוא מאמין שמגיע לו — דיכוי של רכבים חשמליים.
בפועל לא מדובר רק בדיכוי: מצביעי טראמפ לא מתגוררים בהכרח בניו יורק או בלוס אנג'לס וזקוקים לאמצעי תחבורה המסוגל לנסוע מאות ק"מ בלי להיטען, עדיף בתצורת טנדר. כדי להקל על ייצורם ורכישתם, הממשל צריך לגזול הטבות מרכבים חשמליים. ולכן, ב־30 בספטמבר תבוטל הטבת המס שיזם הנשיא לשעבר ג'ו ביידן לרוכשי מכוניות חשמליות, בגובה של עד 7,500 דולר לרכב חדש או 4,000 דולר למשומש.

GM ופורד היפנו עורף לחשמל

יצרני הרכב הגדולים בארצות הברית הם מופת לגמישות: כשנבחר ביידן, מיהרו פורד, שברולט ואחרות להציג דגם חשמלי. אבל כשהתבררה מדיניות טראמפ, הם הפנו עורף לחשמל. GM הודיעה כי תצמצם ייצור רכב חשמלי בשני מפעלים ותסב מפעל שלישי לייצור רכבי בנזין, פורד ביטלה תוכניות לייצור רכב חשמלי עם שלוש שורות מושבים, וסטלאנטיס בישרה כי תחזיר לחיים את מנועי ההמי הוותיקים שלה — סמל לצימאון אינסופי לדלק.
לצד ביטול הטבת המס התרחש עוד תהליך הרסני: ממשל טראמפ "עיקר" את תקנות CAFE, הקובעות כמה זיהום יכולה מכונית לפלוט וקונסות את החורגים. פורד ו־GM צפויות להיות המרוויחות העיקריות, בעוד ריוויאן וטסלה יהיו המפסידות, בין השאר, משום שלא יוכלו לבצע "רכישות זיהום" מיצרניות אחרות, בעקבות הפגיעה בתקנות CAFE.
האם המדיניות תשרוד? תעשיית הרכב האמריקאית מושפעת בראש ובראשונה מהנשיא, שדואג למשרות. אך כהונתו מוגבלת, ורק תעשייה חלשה ובלתי יציבה תמנע מעצמה קידמה.