המאבק של נוטלה: יצרנית הממרח מסרבת לשלם מחירי שיא עבור אגוזי לוז טורקיים
פררו, יצרנית נוטלה, נקלעה למשבר אספקה: קרה ומזיקים הפחיתו את יבול אגוזי הלוז בטורקיה ב-40%, המחירים הוכפלו, והסוחרים הטורקים אוגרים מלאי בתקווה שענקית המזון תיכנע; ובינתיים, פררו מגדילה את ייצור אגוזי הלוז בארה"ב ובצ'ילה, מה שמאיים על עתיד תעשיית האגוזים הטורקית
קבוצת פררו האיטלקית, היצרנית של ממרח השוקולד נוטלה, נמצאת במאבק עם סוחרי אגוזי לוז בטורקיה, כך מדווח "פייננשל טיימס". מחירי אגוזי הלוז - מרכיב חיוני במוצרי השוקולד והממרחים של החברה - כמעט הוכפלו מאז תחילת הקיץ בעקבות קרה אביבית ומתקפת מזיקים שצמצמו את היבול הטורקי.
פררו, שצורכת כרבע מהייצור העולמי של אגוזי לוז, נמנעת בינתיים מרכישות חדשות ומסתמכת על מלאים קיימים ורכש מצ'ילה וארה"ב. אולם הריסון שלה לא הצליח לצנן את השוק.
לפי דיווחים מסוחרים בלונדון, המחירים המשיכו לעלות כאשר סוחרים טורקים החלו לקנות בכמויות גדולות מהחקלאים. אסטרטגיה זו מבוססת על הימור פשוט: הסוחרים מאמינים שפררו - הקונה הגדולה ביותר של אגוזי לוז בעולם - תגמור בסופו של דבר את המלאים שלה ותיאלץ לחזור ולקנות מהם במחירים הגבוהים.
"הסוחרים המקומיים בטורקיה קנו בעצם כל דבר שיכלו להניח עליו את ידיהם בציפייה שפררו תגיע לקנות את מה שהיא צריכה... אז זה עימות בין פררו לבין המחזיקים במלאי", אמר ג'יילס האקינג מחברת CG Hacking, סוחר מלונדון. "האנשים האלה בעצם מחזיקים את פררו כבת ערובה".
מרקו בוטה, המנהל הכללי של חברת אגוזי הלוז של פררו, התבדח שכולם מחכים לפררו שתגיע לקנות, אבל היא לא מופיעה - כמו במחזה 'מחכים לגודו'. "כולם משחקים משחקים", הוא אמר ל"פייננשל טיימס", בהתייחסו לסוחרים.
בשנה רגילה טורקיה אוספת בין 600,000 ל-700,000 טון אגוזי לוז - כמעט שני שלישים מהאספקה העולמית, המסתכמת בכ-1.1 מיליון טון. השנה, סוחרים מעריכים כי תפוקת טורקיה עלולה לרדת ל-500,000 טון או פחות, מה שיוצר מחסור חמור בשוק שמלכתחילה מוגבל בהיקפו.
קרה מאוחרת בים השחור והתפשטות של חיפושית המכונה "ספוטניק" הפחיתו עוד יותר את התנובה השמישה. מחיר אגוזי הלוז הטבעיים - גרעינים ללא קליפות - עלה מכ-9,000 דולר לטון ביוני ל-18,000 דולר. למרות האספקה המצטמצמת, פררו מחכה שמחירי אגוזי הלוז יירדו. "יש לנו כיסוי ארוך מאוד השנה... אנחנו לא בלחץ לקנות", אמר בוטה.
פררו השקיעה בשני העשורים האחרונים בפיתוח גידול אגוזי לוז בצ'ילה ובארה"ב, שכיום מייצרות בערך 100,000 טון בשנה כל אחת. גיוון מקורות האספקה, שכולל גם את סרביה ואיטליה, מאפשר לה לשרוד תקופות של תנודתיות.
עם זאת, טורקיה נותרת בליבת שרשרת האספקה של החברה. למרות זאת, פררו לא פסלה את האפשרות לשנות מתכונים כדי להתמודד עם מחירים גבוהים מדי של חומרי גלם.
בטורקיה, החקלאים הקטנים סובלים למרות העלייה במחירים. בגבעות ליד אורדו בחוף הים השחור, החקלאי החלקי סאדטין אירמקצ'י אמר כי המטע שלו הניב רק 30 ק"ג אגוזים - בקושי 2% משנה טיפוסית של 1.5 טון. "מחירי האגוזים עולים, אבל הם רק היכן שהם אמורים להיות", אמר.
בהתחשב באינפלציה הטורקית של יותר מ-30% ושכר יומי מינימלי של 1,200 לירות לקוטפים, העלייה במחירי השוק הביאה הקלה מועטה. "דייגים בים השחור מרוויחים ביום אחד מה שאנחנו מרוויחים בשנה", אמר.
אסטרטגיית הגיוון של פררו והצמיחה של יצרנים חדשים מעוררת חשש בתעשיית אגוזי הלוז הטורקית. "יש פרנויה שטורקיה תאבד את נתח השוק שלה", אמר פיראט בקיצ'י, מנהל היצוא בפויראז פויראז האזלנאט, אחד מחמשת יצואני אגוזי הלוז הגדולים במדינה. "צ'ילה צומחת באופן אגרסיבי - יש להם יעד להגדיל את היבול שלהם ל-200,000 טון ונראה שהם יכולים להגיע ליעד הזה תוך חמש עד עשר שנים".
