מהלומה מדינית לישראל: בריטניה, קנדה, פורטוגל ואוסטרליה הכירו במדינה פלסטינית
כמעט שנתיים אחרי טבח חמאס ב-7/10, ארבע מדינות מערביות מרכזיות הודיעו על הכרה רשמית במדינה פלסטינית. ראש ממשלת בריטניה דיבר על החטופים, וטען: "זה לא פרס לחמאס". קנדה: ממשלת ישראל מנעה מזון לעזה. אוסטרליה: אבו מאזן התחייב לרפורמות ולבחירות כלליות
שיא הצונאמי המדיני, כמעט שנתיים אחרי טבח 7 באוקטובר: לאחר שאחר הצהרים הודיעו בריטניה, קנדה ואוסטרליה על הכרה במדינה פלסטינית, הצטרפה אליהן הלילה (ראשון) גם פורטוגל עם הודעתו בנושא של שר החוץ הפורטוגלי פאולו ראנג'ל.
מוקדם יותר התייחס לנושא ראש ממשלת בריטניה קיר סטרמר שהזכיר את החטופים בסרטון שפרסם, כינה את חמאס ארגון טרור ברוטאלי, והוסיף: "זה לא פרס לחמאס. כי לחמאס לא יהיה עתיד, תפקיד בממשלה (הפלסטינית) או תפקיד בביטחון. הוריתי להטיל סנקציות על אנשי חמאס נוספים בשבועות הבאים". הוא הוסיף כי "התקווה לפתרון שתי המדינות דועכת - ואסור לתת לאור הזה להיכבות".
סטרמר הבהיר כי ההחלטה להכיר במדינה פלסטינית התקבלה "כדי לשמר בחיים את האפשרות לשלום ואת פתרון שתי המדינות - והמשמעות היא ישראל בטוחה, לצד מדינה פלסטינית בת-קיימא - ובשלב זה אין לנו אף אחד מהם. אנחנו מפיחים את התקווה בשלום ובפתרון שתי המדינות".
לדבריו, "הכרנו במדינת ישראל לפני יותר מ-75 שנה כבית לעם היהודי. היום אנו מצטרפים ליותר מ-150 מדינות שמכירות גם במדינה פלסטינית. עתיד טוב יותר אפשרי. אני מכיר את עוצמת הרגש שהסכסוך הזה מעורר - ראינו את זה ברחובות, בבתי הספר ובשיחות שניהלנו עם חברים ובני משפחה. זה יצר פילוג. עלינו לרתום את המאמצים שלנו מאחורי עתיד של שלום: שחרור החטופים, סיום האלימות, סיום הסבל - וחזרה למסלול של פתרון שתי המדינות".
בהודעת קנדה נאמר כי המדינה האמינה שמדינה פלסטינית תקום בעתיד, אבל לדבריה, האפשרות נשחקה בגלל חמאס ובגלל ממשלת ישראל. בהודעה הקנדית צוין בין השאר טבח 7 באוקטובר שביצע חמאס - ולידו האצת הבנייה בהתנחלויות והעלייה באלימות כלפי פלסטינים; תוכנית הבנייה ב-E1 וההצבעה בכנסת על סיפוח הגדה; ו"תרומת ממשלת ישראל למשבר ההומניטרי בעזה - כולל מניעת גישה למזון ואספקה הומניטרית אחרת".
אוסטרליה, מצידה, הכריזה כי באמצעות ההכרה במדינה פלסטינית, היא "מכירה בשאיפות הלגיטימיות וארוכות השנים של העם הפלסטיני למדינה משלהם", לשון ההצהרה. באוסטרליה ציינו כי הקהילה הבינלאומית קבעה דרישות לרשות הפלסטינית - ובהן התחייבויות מאבו מאזן לקיים בחירות דמוקרטיות ולבצע רפורמות. אוסטרליה ציינה עוד כי לחמאס אין מקום במדינה הפלסטינית, וכי צעדים נוספים - כמו פתיחת שגרירויות - יישקלו ככל שהרשות הפלסטינית תעמוד בהתחייבויותיה.
עוד שבע הכרזות לפחות
סטרמר דרש מישראל בחודש יולי האחרון להגיע להפסקת אש בעזה, להבהיר שלא יתבצע כל סיפוח בגדה - ולהתחייב לתהליך שלום ארוך-טווח שיביא לפתרון שתי המדינות. לדרישות הללו ישראל לא הסכימה לספק התחייבויות. על פי ההערכות, במהלך השבוע צפויות להכיר במדינה פלסטינית עוד 7 עד 9 מדינות. הן יעשו זאת במסגרת כינוס העצרת הכללית של האו"ם. מדובר בצרפת, בלגיה, מלטה, סן מרינו, אנדורה ולוקסמבורג. סימן שאלה קיים לגבי שתי מדינות נוספות: ניו זילנד, שבדרך כלל הולכת בעקבות אוסטרליה, ופינלנד.
אותן מדינות שצפויות כעת להכיר במדינה פלסטינית הן לא הראשונות - הן מצטרפות ל-151 מדינות שכבר עשו זאת - מה שלא ממש שינה את המצב בשטח. השינוי הפעם הוא העובדה שבתוכן יש שלוש מעצמות שחברות ב-G7 (ארגון המדינות המתועשות): צרפת, בריטניה וקנדה. מדובר בהישג חשוב מאוד לפלסטינים, אך מנגד יש עוד ארבע מדינות בגוף הזה שלא יכירו - ארה"ב, יפן, גרמניה ואיטליה - מה שנחשב להישג ישראלי משמעותי.
ההכרה הבריטית במדינה פלסטינית לא בהכרח עשויה להתקבל בברכה בקרב האזרחים המקומיים. לפי סקר שפורסם ב"טלגרף", כמעט תשעה מתוך עשרה בריטים מתנגדים להכרה המתוכננת של ראש הממשלה קיר סטרמר במדינה פלסטינית. רק 13% מהבריטים תומכים בהכרה במדינה פלסטינית כעת ללא תנאים, כפי שמתכנן סטרמר, נתון שיורד אפילו ל-11% בקרב מצביעי מפלגתו, הלייבור. רוב הציבור - 51% - לפי הסקר, מתנגד להכרה במדינה פלסטינית בזמן שחמאס עדיין שולט בעזה ולא משחרר חטופים.
