סגור
משבר אקלים
פיל גן חיות באוסטרליה גל חום משבר האקלים
פיל מתרענן בגן חיות באוסטרליה. בעלי החיים לא יכולים להימלט לצינת המזגן (צילום: Taronga Zoo)

משבר האקלים
נעים בשמש באמצע ינואר? יש מי שמשלמים על כך בחייהם

מחקרים עדכניים מראים כיצד התחממות כדור הארץ מסכנת את המשך קיומם של מינים רבים שנחשפים לתנאים סביבתיים שהם אינם מותאמים אליהם. מדענים: "מדובר ב'הכחדה השישית', המקבילה בחומרתה להיכחדות הדינוזאורים לפני כ-65 מיליון שנה"

כמעט סוף חודש ינואר, ותושבי ישראל נהנים מעוד יום אביבי נעים. בבאר שבע ובחיפה נושקת הטמפרטורה ל-20 מעלות, וברחבי הארץ נשכחו המטריות עמוק בארון. בצפון-מזרח הארץ כמויות הגשם המצטברות לעת עתה עומדות על מחצית מהממוצע לתקופה, ובמקומות אחרים על כשליש. באירופה, רק בתחילת החודש נרשם גל חום חורפי היסטורי, כשאתרי סקי רבים יבשו משלג, ובמחצית היבשת נרשמו טמפרטורות גבוהות בכ-8 מעלות מהממוצע בעונה.
מחודש לחודש התרחשו לאורך השנה אירועי אקלים קיצוניים ברחבי העולם, ומדענים מזהירים: בני האדם כבר הובילו למשבר אקלימי חמור, שמשפיע על כל פינה בכדור הארץ. כשבני האדם מבלים בעוד יום שמשי ונעים מחוץ לבית בינואר, מתחת לפני השטח יש כבר מי שמשלמים מחיר כבד על שינויי האקלים: בעלי החיים והמערכות הטבעיות. מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות מציגים איום ממשי על מיני בעלי חיים. כשהאוקיינוסים והיערות משתנים ומערכות אקולוגיות עוברות טלטלה בשל שינויי האקלים, ביתם של בעלי החיים נפגע, וכך גם יכולתו לקיים אותם. עליית טמפרטורות האוויר והמים, עליית פני הים, התעצמות הסופות והיעלמות של קרחונים יוצרים עולם שונה באופן דרסטי עבור מינים שהתפתחו לחיות בתנאים ספציפיים.

2 צפייה בגלריה
דב לבן גווע ברעב קוטב משבר האקלים
דב לבן גווע ברעב קוטב משבר האקלים
דב לבן גווע ברעב. היעלמות הקרחונים מאיימת על בעלי החיים
(צילום: Andreas Weith / Wikimedia)

מחקר שפורסם השבוע מאותת על הסכנה שבה נמצאים בעלי החיים – שאינם יכולים לחמוק מהחום הכבד אל המזגן, ותלויים גם בחורפים בקצב הטבע – מהגשמים ואל הטמפרטורות הנמוכות, עבור התרבותם והישרדותם. לפי המחקר, שהובילו חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון, גלי חום עתידיים, ההולכים וגוברים בתדירותם, משכם ועוצמתם בשל שינויי האקלים, מאיימים על אלפי מיני חולייתנים יבשתיים. אם ההתחממות תגבר בקצב פליטות גזי החממה של האנושות, מינים רבים יחוו תנאי חום קיצוניים כמעט קבועים, ואירועי מזג אוויר כאלה יהוו איום גדול על המגוון הביולוגי. התחממות של 4 מעלות עד סוף המאה תסכן 49% ממיני בעלי החוליות בגלי חום קיצוני. הסכנה אינה נשקפת רק באזור בודד, אלא ב-50% מטווחי התפוצה של בעלי החוליות ביבשה עד סוף המאה. בעולם של חום יוקד כ-4,000 מינים ייאלצו להתמודד עם טמפרטורה קיצונית במשך יותר ממחצית השנה. אם הטמפרטורה תטפס ב-3.6 מעלות, יפחת הסיכון ו"רק" 28% ממיני בעלי החוליות יעמדו בסיכון.
חלק מבעלי החיים יתאימו את עצמם לשינויים. הם יעברו לבתי גידול קרירים יותר או ישנו את עונת הרבייה. מחקר של אוניברסיטת דיקין מצא שבעלי חיים מסתגלים לשינויי האקלים על ידי שינוי צורת גופם, כדי לווסת את השפעת הטמפרטורה ולאבד חום מהר יותר. בעלי חיים מסוימים שינו את גודל האוזניים, זנבותיהם ומקורם כדי כדי להתמודד עם החום.
אך לא כל המינים יכולים להסתגל לשינויים המהירים שמתחוללים בשל השפעת האדם על האקלים. לפי מחקר שפורסם בשנה שעברה במגזין נייצ'ר ובדק דו-חיים, יונקים, ציפורים, זוחלים וחרקים, גם חלק מהמינים המסתגלים – לא עושים זאת מהר מספיק, וחייהם בסיכון. הסיכוי היחיד עבורם הוא הפחתה משמעותית של פליטות גזי החממה לאטמוספרה על ידי האנושות. מחקר אחר של חוקרים מאוניברסיטת צפון קרולינה בדק אם חמישה מינים של נמלים מצליחים להסתגל לעולם המתחמם. לפי המחקר, הנמלים לא התאימו את התנהגותן לטמפרטורות המתחממות ובחרו בבתי גידול לא אופטימליים.

2 צפייה בגלריה
נמר טייגר גן חיות פקיסטן גל חום משבר האקלים
נמר טייגר גן חיות פקיסטן גל חום משבר האקלים
טיגריס בגן חיות בפקיסטן מצנן את עצמו בעזרת קוביית קרח. לא כל בעלי החיים מסתגלים לשינויים הקיצוניים
(צילום: EPA)

ד"ר עודד קינן, אקולוג, מו"פ מדבר וים המלח ומרצה באוניברסיטת בן גוריון, מסביר שבני האדם מציבים את המערכות האקולוגיות בפני מציאות בלתי אפשרית. "שינויי האקלים גורמים לפגיעה משמעותית במגוון המינים, בנוסף לפגיעה הישירה של בני האדם בבתי הגידול שלהם. משבר מגוון המינים חמור כל כך עד שמדובר ב'הכחדה השישית', המקבילה בחומרתה להיכחדות הדינוזאורים לפני כ-65 מיליון שנים. יותר ויותר מחקרים מצביעים על ההשפעה הנרחבת של שינויי האקלים - מהלבנת אלמוגים ועד שינויים בנדידת הציפורים. קצב השינויים כל כך מהיר שתהליכים אבולוציוניים טבעיים המתרחשים דרך מנגנון הברירה הטבעית לא מספיקים להתרחש, ומינים רבים של אורגניזמים נחשפים לתנאים סביבתיים חדשים שהם אינם מותאמים אליהם. יש גם מחקרים שמראים שאפילו יכולות למידה חברתית אצל בעלי חיים נפגעות משינויי אקלים. גם בישראל אנחנו עדים לשינויים כאלו, ומחקרים שנערכים בימים אלו במדבר מראים איך השינוי בעיתוי המשקעים ועוצמתם פוגעים ביכולתם של מיני אורגניזמים מקומיים לשרוד ולהתרבות".
ישראל כבר התחממה ב-1.5 מעלות מאז שנות החמישים, והטבע המקומי אינו חסין. דוגמה אחת מהעשור שעבר היא קיפוד ים סגול, שלפי ההערכות לא הצליח להתמודד עם טמפרטורת המים העולה, ונעלם מהאזור. ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, מסביר שבעוד שחלק מהמינים יסתגלו ואחרים לא, המערכות הטבעיות ישנו את פניהן. "יש בעלי חיים שיש להם יכולת תנועה, ויכולים על הנייר לפחות לנייד את עצמם גאוגרפית, למשל לעלות צפונה לאזורים קרירים יותר. אבל גם אם עולים צפונה, בתי הגידול נגמרים. החרמון הוא למשל אחד האזורים הכי מיוחדים בישראל מבחינת מגוון ביולוגי. יש שם 17 מינים של ציפורים שדוגרות רק שם, ואנחנו רואים בהחלט את המינים האלו עולים עוד ועוד צפונה משנה לשנה. מינים כמו חצוצרן חרמון נמצאים רק ממש בקצה המדינה, ואנחנו משערים שבעוד כעשור, בגלל שינויי האקלים, הם ייעלמו מישראל צפונה".
שינויי האקלים יכולים לפגוע בהתפתחות של ביצים ובתפוצה של מזון. אם פרוקי רגליים ייעלמו, מקור המזון של הציפורים, למשל, ייפגע. "לפרוקי הרגליים אין איפה להסתתר", מסביר פרלמן. "יש למשל זוחל בשם שונית באר שבע שנמצא בנגב הצפוני. זה מין אנדמי, ואירוע אקלים קיצוני יכול לסכן אותו באופן חמור. לא מדובר רק בגלי חום. גם אירועי גשם והצפות קיצוניות יכולים לסכן את המערכת האקולוגית. במערב הנגב, באזור ניצנה, אביב 2020 הגיע אחרי חורף גשום במיוחד. מינים מדבריים כמו רץ וצחיחנית מדבר הגיעו לאזור המדברי וראו עשב בגובה מטר. הם אמרו לעצמם בטח 'לעזאזל, מה עושה פה הסוואנה', ונעלמו מהשטח. אנחנו משערים שהם הסתלקו משם כדי לחפש אזורים יבשים יותר. לא כל המינים יכולים להיות "נוודים". יש מינים שמשלמים על אירועי הקיצון בחייהם".