מירוץ האנרגיה
עם דחיפה מטראמפ, ענקיות הטק בטירוף של פיתוח אנרגיה גרעינית
אחרי שחברות הטכנולוגיה היו מהמובילות העולמיות בצמצום פליטות גזי חממה, ChatGPT טרף את הקלפים ב־2022 והצית ביקושים עצומים לכוח מחשוב. הענקיות, ממיקרוסופט ומטא ועד אמזון, נמצאות מאז במרוץ לרכישת אנרגיה גרעינית והקמת דור חדש של כורים מודולריים קטנים
ב־2022, ענקיות הטק היו בין המובילות העולמיות במהלכים לצמצום פליטות גזי חממה ומעבר לכלכלה נטולת פחמן. מטא היתה באיפוס פליטות מלא, 100% מאספקת החשמל של גוגל הגיעו מאנרגיות מתחדשות, מיקרוסופט היתה בדרך לסלק את כל הפחמן שפלטה לאטמוספרה מאז הקמתה, ואמזון התחייבה לאיפוס עד 2040. אבל בסוף 2022, חברה בשם OpenAI הציגה צ'טבוט בשם ChatGPT - וכל מדיניות איפוס הפליטות התאפסה.
מהפכת ה־AI שהצית ChatGPT יצרה ביקוש עולמי עצום לכוח מחשוב. על מנת לעמוד בביקושים, ענקיות הטק השקיעו מאות מיליארדי דולרים בבניית דאטה־סנטרים. אלו דורשים אנרגיה משמעותית להפעלת השבבים העוצמתיים, מערכות הקירור ורכיבים רעבים נוספים. כתוצאה, פליטות הפחמן של החברות זינקו כשהן נאלצו להסתמך על דלקי מאובנים כדי להניע את הדאטה־סנטרים.
אבל החברות לא ויתרו על השאיפות הירוקות, והבינו גם שרשתות החשמל הקיימות, בפרט בארצות הברית, יתקשו לעמוד בביקוש שמייצרים מרכזי הדאטה. במקביל, התגבשה הבנה שאנרגיות מתחדשות לא יכולות לספק מענה מלא לעידן ה־AI, אם בגלל קשיים בהבטחה רציפות אנרגיה ואם בגלל צפיפות ההספק הנמוכה של תשתיות סולאר ורוח. כתוצאה, נאלצו ענקיות הטק לחפש מקור אנרגטי אחר. כזה שלא מזהם כמו דלקי מאובנים, אבל בניגוד לסולאר ורוח מספק רציפות תפקודית בצפיפות גדולה. הפתרון החדש/ישן: אנרגיה גרעינית.
בשנות ה־50 וה־60 של המאה ה־20 גרעין נחשב לאנרגיית העתיד. אבל תאונות מתוקשרות במתקני גרעין - התאונה באי שלושת המילין בפנסילבניה ב־1979, והאסון בצ'רנוביל ב־1986 - לצד התעוררות ארגוני סביבה ומודעות לבעייתיות של פסולת גרעינית, פגעו באטרקטיביות של אנרגיה גרעינית, במיוחד בארצות הברית שם נעצרו הזמנות של כורים חדשים.
עתה, עם הזינוק בביקושים למקורות אנרגיה חדשים, השיח שוב משתנה, בהובלת ענקיות הטק ובסיוע פריצות דרך שמאפשרות דור חדש של כורים מודולריים קטנים (SMRs), שניתן לבנות במהירות גדולה יותר ובעלות נמוכה יותר לעומת המסורתיים.
כל ענקיות הטק עם פעילות AI משמעותית משקיעות בצורה זו או אחרת באנרגיה גרעינית. מיקרוסופט חתמה ב־2024 על חוזה ל־20 שנה עם Constellation Energy, שפועלת לשדרוג והפעלה מחדש של יחידה 1 בתחנת הכוח הגרעיני באי שלושת המילין. היחידה הושבתה ב־2019 מסיבות כלכליות (יחידה 2, שם התרחשה התאונה, מושבתת מאז 1979). התחנה עתידה לשוב לפעולה ב־2028 בהספק של 835 מגה־ואט.
במאי 2023 חתמה מיקרוסופט על הסכם לרכישת אנרגיה מ־Helion Energy (שעם משקיעיה נמנה מייסד ומנכ"ל OpenAI סם אלטמן), שמפתחת טכנולוגיית היתוך גרעיני. טכנולוגיה זו, שמכונה "הגביע הקדוש של אספקת האנרגיה", היא חלום שמדענים מנסים להפוך למציאות זה קרוב ל־100 שנה. במקום יצירת אנרגיה באמצעות ביקוע אטומים, היא עושה זאת באמצעות מיזוג גרעיני אטומים. האנרגיה שנוצרת בהליך זה גדולה פי 320 אלף מזו שנוצרת משריפת אטום פחמן, והיא לא מייצרת קרינה רדיואקטיבית. הליון מבטיחה אנרגיית היתוך כבר ב־2028, אך הקונצנזוס הוא שיעברו עשורים לפני שהטכנולוגיה תהיה בשלה לשימוש מסחרי.
אסטרטגיית הגרעין של גוגל מבוססת על SMRs, כורים מודולריים קטנים, שאמורים להיות זולים יותר לבנייה, פשוטים יותר לתפעול, ובטוחים יותר מכורים מסורתיים. באוקטובר 2024 חתמה גוגל על הסכם עם Kairos Power לפיתוח, בנייה והפעלה של כורים מודולריים. הראשון מביניהם עתיד להתחיל לפעול ב־2030, והשאר, עד 2035.
אמזון משלבת בין כורים מסורתיים להשקעות ב־SMRs. במאי 2024 היא רכשה מ־Talen Energy דאטה־סנטר בפנסילבניה, ובכוונתה לחברו לתחנת הכוח הגרעינית Susquehanna הסמוכה. הכור צפוי להגיע להספק מלא ב־2032. שווי העסקה עמד על 650 מיליון דולר. כחצי שנה לאחר מכן, ענקית הטק השקיעה 500 מיליון דולר ב־X־Energy, שמפתחת כורי SMR. לחברה כבר תוכנית לפרוס מספר כורים כאלו בוושינגטון ובווירג'יניה, והראשונים שבהם עתידים להתחיל לפעול בתחילת העשור הבא.
מטא חתמה ב־2025 על עסקה שהוגדרתה היסטורית, במסגרתה התחייבה לרכוש את כל תפוקת כור קלינטון של Constellation Energy באילינוי, בהספק של 1.1 ג'יגה־ואט, במשך 20 שנה החל מיוני הבא. בינואר הודיעה מטא על עסקה דומה עם Vistra, לרכישת אנרגיה משלושה כורים באוהיו ופנסילבניה. במקביל, ענקית הטק חתמה על עסקה עם TerraPower (שעם משקיעיה נמנה ביל גייטס) להקמת שמונה כורי SMR בהספק של עד 2.8 ג'יגה־ואט. הראשונים עתידים להיכנס לפעולה ב־2032.
מייסד ומנכ"ל אורקל, לארי אליסון, הודיע לפני כשנתיים שהחברה מתכננת דאטה־סנטר שיופעל על ידי שלושה כורים מודולריים קטנים. "כמה שהתחום הזה מטורף, זה מה שקורה עכשיו", הוא אמר. ספייסX של אלון מאסק אומנם לא פרסמה תוכניות לשימוש באנרגיה גרעינית בדאטה־סנטרים שלה, אבל מאסק עצמו הביע בעבר תמיכה בתחום. "עם הטכנולוגיות העדכניות ביותר אפשר לבנות כור גרעיני שלא יכול לסבול מהתכה", הוא אמר באוקטובר 2024. "אני חושב שצריך רפורמה משמעותית ברגולציה של אנרגיה גרעינית".
בסקטור ה־AI קיימת הבנה של החשיבות של פיתוח טכולוגיות אנרגיה גרעינית לעתיד ה־AI. "היתוך גרעיני הוא הדרך קדימה", אמר אלטמן בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס ב־2024. מנכ"ל אמזון, אנדי ג'אסי, אמר בשנה שעברה שאנרגיה, ולא שבבים, היא "צוואר הבקבוק הגדול ביותר" בתחום.
בהקשר זה, ענקיות הטק זוכות גם לתמיכה מהממשל. הנשיא דונלד טראמפ מחזיק בעמדות פרו־גרעיניות מובהקות, והציג מדיניות לקידום התחום, שכוללת יעדים כמו הגדלת הספק האנרגיה הגרעינית של ארצות הברית פי 4 עד 2050, הסרת חסמים רגולטוריים, עידוד פיתוח ובניית כורים מודולריים זעירים והפעלה מחדש של כורים קיימים.
כשמדובר בדאטה־סנטרים, התפיסה המקובלת היא שהדרך היחידה להגיע לאיפוס פליטות היא רק עם אנרגיה גרעינית, מכיוון שהדאטה־סנטרים צריכים לפעול בזמינות שקרובה ל־100%. אנרגיות סולאר ורוח לא יכולות לספק דרישה זו, ופתרונות אגירה מבוססי סוללות נחשבים ליקרים ומסוגלים לספק מענה רק לכמה שעות. כתוצאה, דאטה־סנטרים שמתבססים על אנרגיות מתחדשות יידרשו לגיבוי בדמות דלקי מאובנים. מנגד, אנרגיה גרעינית מאפשרת זמינות ויציבות כמו של דלקי מאובנים, עם פליטות פחמן בדומה לסולאר ורוח.
אבל, בפני אנרגיה גרעינית ניצבים אתגרים משמעותיים. כורים מסורתיים מסורבלים ומורכבים לבנייה, בעיקר לאור רגולציות בטיחות שנוצרו בעקבות התאונה באי שלושת המילין. לנציבות לאנרגיה אטומית האמריקאית (NRC) תקני בטיחות קפדניים, והליך הרישוי לכור החדש נמשך שנים רבות ועולה מאות מיליוני דולרים. ברגולציה הקיימת, קצב הרישוי וההקמה של מתקנים גרעיניים נע בין 8 ל־12 שנה, בעוד הגידול בביקוש של תעשיית ה־AI למחשוב מחייב פתרונות מיידיים יותר. עם זאת, הממשל הנחה את ה־NRC לבצע רפורמה שתקצר את ההליך ל־18 חודשים בלבד.
כורי SMR אמורים להיות פשוטים יותר, אבל מדובר עדיין בטכנולוגיה חדשה וניסיונית שטרם הוכיחה את עצמה. בעשור הנוכחי, חברות כמו TerraPower ו־NuScale Power נאלצו לבטל או לדחות השקה של פרויקטים בתחום, בגלל קשיים כמו זינוק בעלויות הבנייה וקושי בגישה לאורניום מועשר כתוצאה מהמלחמה באוקראינה. גם כשיתחילו כורים אלו לפעול, עלות הפקת החשמל עבור כור SMR ראשון מסוגו צפויה להיות גבוהה פי 3 או יותר מעלות פרויקטי סולאר ורוח. הגעה למחיר תחרותי תתאפשר רק עם פריסת עשרה כורי SMR מאותו פס ייצור, יעד שלא צפוי להגיע לפני אמצע העשור הבא.
לכל אלו מתווספת סוגיה מהותית שקשורה לקיימות של אנרגיה גרעינית. הכורים אומנם לא מייצרים פליטות פחמן, אבל הם מייצרים פליטות אחרות בדמות פסולת רדיואקטיבית. כיום אין בארצות הברית פתרון מוסכם לאחסון ארוך טווח של פסולת גרעינית. תוכנית להקמת מתקן אחסון בהר יוקה בנבדה אושרה בחקיקה ב־1987, אך מומנה רק ב־2002 ונגדעה ב־2011. כתוצאה, הפסולת הגרעינית מאוחסנת כיום באתרים זמניים, לרוב בקרבת הכורים. המציאות מייצרת התנגדות מצד תושבים מקומיים וארגוני סביבה להקמת כורים חדשים או הפעלה מחדש של כורים קיימים.
בעבר בעיות אלו יצרו חסמים בלתי עבירים בעבור אנרגיה גרעינית. אבל עתה, כשחברות ענק בשווי טריליוני דולרים מחויבות לתחום, ועם ממשל שמפגין עמדה פרו־גרעינית מובהקת, גם חסמים גבוהים יכולים להפוך למשוכות קלות לדילוג.
