סגור
משבר אקלים
מפעל קוקה קולה בבני ברק
מפעל קוקה קולה בבני ברק (צילום: עמית שעל)

בפעם החמישית ברצף: קוקה קולה היא מזהמת הפלסטיק הגרועה בעולם

נותנת החסות לוועידת האקלים העולמית היא דווקא מזהמת הפלסטיק המשמעותית ביותר. לפי דו"ח חדש של המשרד להגנת הסביבה, 90% מהפסולת בקרקעית הים בישראל הם פלסטיק. באשדוד 14% מהפסולת הם מתכות – שאריות תחמושת צה"לית שנשטפת לחופים

חברת המשקאות הקלים קוקה קולה היא התאגיד המזהם ביותר בעולם בפלסטיק, כך עולה מסקר הפסולת העולמי של קואליציית Break Free From Plastic המתפרסם הבוקר (ב'). קוקה קולה זוכה בתואר הלא מחמיא זה חמש שנים ברצף, אף שבימים אלו לוגו החברה נישא בגאון בוועידת האקלים העולמית הנערכת במצרים כנותנת חסות מובילה לכנס. משנת 2019 קוקה קולה הגדילה את השימוש שלה בפלסטיק שאינו ממוחזר ב-3%.
קואליציית Break Free From Plastic מאגדת אלפי ארגוני סביבה הפועלים להפחתת השימוש בפלסטיק חד-פעמי בעולם. מדי שנה מפעילה הקואליציה עשרות אלפי מתנדבים ב-87 מדינות כדי לאסוף שאריות פלסטיק ולסווגן לפי סוג, באופן שיאפשר לברר מי החברה המזהמת ביותר ולהטיל עליה את האחריות הציבורית לפלסטיק שאינו ניתן למחזור או שמסיים את חייו כפסולת שמזהמת את הסביבה. השנה מיינו המתנדבים 2,125,414 שאריות של פסולת פלסטיק.
קוקה קולה, כמובן, אינה לבד. לאחריה מדורגים מותגי ענק אחרים, אשר חלקם מתהדרים מדי שנה בתוכניות עתידיות להפחתת השימוש בפלסטיק או הפחתת הזיהום הסביבתי שיוצרת החברה. המדורגות הנוספות לאחר קוקה קולה הן פפסיקו, נסטלה, יוניליוור, מונדלז אינטרנשיונל, מארס, פרוקטר אנד גמבל, פיליפ מוריס, דנונה וקבוצת פררו.
חברת המשקאות הקלים הפופולרית בעולם הודתה ב-2019 שהיא מייצרת 3 מיליון טונות של אריזות פלסטיק בשנה - שווה ערך ל-200 אלף בקבוקים בדקה. קוקה קולה התחייבה להפחית את השימוש בפלסטיק שאינו ממוחזר ב-25% בלבד עד סוף העשור, אך בשנים האחרונות הגדילה את השימוש בפלסטיק מבוסס נפט (99% מהפלסטיק), שאינו מתכלה והופך למטרד סביבתי כבד לאחר שהצרכן מסיים את השימוש בו, מה שמעלה ספקות לגבי יכולתה לממש את יעדיה.
בסקר הפסולת העולמי שנערך השנה גם מספר פרטי הפסולת המשויכים לקוקה קולה בעולם גדל. דו"ח קרן אלן מקרתור שפורסם לאחרונה הטיל ספק בשאיפותיה הסביבתיות של קוקה קולה, וטען שהיעדים של החברה לשנים הקרובות "כמעט בוודאות" לא יתממשו.
אף שבעיית הפלסטיק מעסיקה מדינות ותאגידים רבים ומהווה מקור להצהרות "סביבתיות" חוזרות ונשנות, רק כ-9% מהפלסטיק שיוצר בעולם אכן הגיעו לכדי מחזור. כ-12% נשרפו, והשאר - 79% - הצטברו במזבלות או בטבע. הפלסטיק הופך למטרד ארוך טווח במרחב הציבורי ולמפגע בריאותי. כך למשל בקבוק פלסטיק יתפרק רק לאחר כאלף שנה, ויהפוך לחלקיקי מיקרו-פלסטיק שיזהמו את הסביבה ויגיעו גם לצלחת שלנו דרך מערכות המזון, בין היתר מפני שחלקיקי פלסטיק המגיעים לאוקיינוס כבר נמצאים בגופם של דגים הגדלים בים.
ומה לגבי מיחזור? לפי דו"ח של הפורום הכלכלי העולמי וקרן אלן מקרתור, רק 2% מהפלסטיק שמגיעים למערכות המיחזור ממוחזרים ביעילות והופכים לפריט שימושי. מרביתו ממוחזר פעם אחת בלבד לפני שהוא מגיע למזבלה או לים ולטבע.
לדברי יאיר דביר, ראש תחום הפלסטיק בגרינפיס ישראל, "גם מי שלא מחפש, נתקל בזוהמת הפלסטיק של קוקה קולה בכל פינה בעולם. מותגי הענק כמו קוקה קולה, פפסי יוניליבר ונסטלה, בשיתוף פעולה עם תאגידי הדלקים אשר מספקים את חומרי הגלם לפלסטיק, ממשיכים להפר את התחייבויותיהם ולקדם פתרונות כוזבים דוגמת מיחזור, שריפת פלסטיק להשבת אנרגיה ועוד. רק רגולציה וחקיקה שיחייבו את החברות הגדולות לאמץ מדיניות אמיתית של צמצום בייצור של פלסטיק חד-פעמי תוכל לגמול אותנו מההתמכרות. כל עוד החברות הגדולות מבססות את המודל הכלכלי שלהן על פלסטיק חד-פעמי, אנו נמשיך לטבוע בהררי הפלסטיק".
בתוך כך המשרד להגנת הסביבה והמכון לחקר ימים ואגמים פרסמו הבוקר את דו"ח הניטור הלאומי של פסולת ימית, ובו ממצאים מטרידים: יותר מ-90% מהפסולת הימית בקרקעית הים בישראל מורכבים מפלסטיק. ריכוז הפסולת הימית בקרקעית מפרץ אילת, ביתה של שונית האלמוגים הרגישה, גבוה פי שלושה בהשוואה לים התיכון הישראלי. ריכוז המיקרו-פלסטיק הצף במים רדודים בים התיכון גבוה בהשוואה למדינות אחרות באגן הים התיכון.
הדו"ח מסכם שנה של ניטור פסולת בחופים, פסולת צפה במי הים ופסולת שהצטברה בקרקעית. משנת 2018 פחתה פסולת שקיות ואריזות, אך ייתכן שמדובר במגמה הקשורה גם למגפת הקורונה, שהותירה את הציבור הרחק מן החופים. לפי הממצאים, בכל החופים, מתוך 107 פריטי פסולת שונים, הפריטים הנפוצים הם חלקי פלסטיק וקלקר הקטנים מ-50 ס"מ, שקיות וחלקי שקיות (בעיקר חלקי שקיות), חוטי דיג, עטיפות מזון מפלסטיק וכוסות ומכסים מפלסטיק, והם מהווים מעל 50% מכלל הפסולת שנמצאה. באשדוד 14% מהפסולת הם מתכתיים – שאריות תחמושת שנשטפת לחופים. ריכוז המיקרו-פלסטיק הצף במים רדודים גבוה באופן משמעותי, כמעט פי 20, ממה שנמדד באזורים אחרים בים התיכון. ריכוז הפסולת בקרקעית באילת גבוה פי שלושה מזה שנמצא בתחנות הרדודות של הים התיכון.
לא תמיד קל לזהות את מקור הפסולת, אך לפי הממצאים, יותר מ-50% מהפסולת ה"טרייה" בקרבת החוף, שבה ניתן לזהות כתב או ברקוד שמעידים על ארץ הייצור, היו פסולת כחול-לבן מייצור ישראלי. בקרקעית העמוקה מרבית הפריטים שזוהו הם תוצרת מצרים או אירופה. במים הרדודים כ-80% מהפסולת הם אריזות ושקיות פלסטיק; 12% מהפסולת הם ציוד דיג. הפלסטיק הוא מרכיב הפסולת הנפוץ ביותר ובפרט שקיות ואריזות, המהוות יותר מ-60% מכלל הפסולת שנאספה בכל התחנות, ובמרבית תחנות הדיגום מעל 90%.