ללא נציגות ישראלית - ועידת האקלים העולמית נפתחת היום
יותר מ-190 מדינות יתכנסו באנטליה על רקע שיאי חום, המסת קרחונים ותחזית להתחממות של 2.8 מעלות. בעוד מנהיגי העולם ממעטים להגיע והמחויבות הבינלאומית למאבק במשבר האקלים נחלשת, ישראל נעדרת מהכינוס לחלוטין – ללא נציגות פוליטית או מקצועית, על רקע המתיחות עם טורקיה והיעדר אישור ביטחוני
ועידת האקלים העולמית (cop31) בחסות האו״ם תיפתח היום (ב׳) באנטליה שבטורקיה בהשתתפות יותר מ-190 מדינות, ותימשך עד ה-20 בנובמבר. ישראל תיעדר לחלוטין מהוועידה שנערכת מזה השנה ה-31, ללא כל נציגות - פוליטית או מקצועית. הסיבה לכך היא היעדר אישור ביטחוני להשתתפות בכנס, והיחסים הרעועים בין טורקיה המארחת וישראל. בשנה החולפת ניסתה השרה היוצאת להגנת הסביבה, עידית סילמן, להוציא את ישראל משותפות באמנת האקלים, ומשרדה מיעט את העיסוק בנושא. גם האחראי על התחום בשנים האחרונות - פרש.
הוועידה השנתית נפתחת כשהאירועים שמלווים אותה מטרידים מתמיד: 2026 מסתמנת כאחת השנים החמות ביותר שנמדדו אי פעם והעולם בדרך להתחממות קטסטרופלית של 2.8 מעלות צלזיוס אשר צפויה להשפיע על כלל מערכות החיים. אלא שהטון הפוליטי צורם במיוחד: הפוליטיקאים בעולם לא מזהים את הדחיפות ולא נענים לקריאות המדענים; הפעם יגיעו שליש פחות מנהיגים מאשר בדובאי, ממשל טראמפ לא שלח נציגים, ובאיחוד האירופי מודים שאין "רצון פוליטי" להזרים כסף חדש למערכת הדיפלומטית העולמית בתחום.
לפי עדכון שפרסם היום הארגון המטאורולוגי העולמי (WMO), הטמפרטורה הממוצעת בעולם בינואר–ספטמבר 2026 הייתה גבוהה ב-1.47 מעלות מהתקופה הטרום-תעשייתית. 2026 צפויה להיות אחת מארבע השנים החמות שנמדדו, והשנים 2015–2026 הן 12 השנים החמות ביותר ברצף. מפלס הים הגיע לשיא מאז שהתחילו המדידות הלווייניות, ואל-ניניו, שמתעצמת מאז אוגוסט, צפויה להגיע לעוצמת שיא בדצמבר. גם המחיר האנושי עולה. לפי דוח Lancet Countdown שפורסם בסוף אוקטובר, החום קשור לכ-710 אלף מקרי מוות ב-2023, יותר מ-71% מהם בגלל שינוי האקלים.
העולם זקוק לפעולה מתואמת כדי לבלום את ההתחממות, אולם תחת מדיניות האקלים הנוכחית, צפויה התחממות של כ-2.8 מעלות צלזיוס. לפי דוח חדש של 80 מדענים, שנכתב בשיתוף תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP) וארגון ICCI, גם חריגה זמנית מיעד ההתחממות של 1.5 מעלות שנקבע בהסכם פריז תחת אמנת האקלים של האו״ם, עלולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים לקרחונים ולמעטפות הקרח בקטבים, גם אם הטמפרטורה העולמית תרד בהמשך. לפי הדוח, מעטפות הקרח בגרינלנד ובאנטארקטיקה נמסות כיום בקצב מהיר פי שישה מבשנות ה-90, וימשיכו לאבד מסה גם אם ההתחממות תחזור ל-1.5 מעלות. תחת מדיניות האקלים הנוכחית, קרחונים באלפים, בהרי הרוקי, באיסלנד ובסקנדינביה עלולים לאבד יותר מ-90% ממסת הקרח שלהם, ובאזור ההינדו־קוש וההימלאיה, המשמש מקור מים לכמעט רבע מאוכלוסיית העולם, צפויים להיוותר כ-41% בלבד ממסת הקרחונים.
ובכל זאת, הפוליטיקאים נראים רחוקים מהבעיה. לפי רשימה זמנית, 77 ראשי מדינות וממשלות ינאמו בפסגת המנהיגים, לעומת 116 בועידת דובאי ב-2023. סין והודו לא שולחות את מנהיגיהן, וממשל טראמפ לא שלח אף נציג כשם שנהג אשתקד. טראמפ נוהג ללעוג לנושא, ומכנה את משבר האקלים ״מתיחה״. ממשלו השקיע בשנים האחרונות הון רב כדי להרחיב את השימוש בדלקים מזהמים. אולם ארה״ב לא תישאר מיותמת לחלוטין: למרות שטראמפ החליט לסגת מהסכם פריז, לאחר תבוסתו בבחירות האמצע, משלחת של 19 חברי קונגרס תגיע לוועידת האקלים העולמית. בראש המשלחת יעמוד שון קסטן (דמוקרטי, אילינוי). ״אמריקה דיברה״, אמר קסטן, וכיוון לכך שארה״ב עוד תחזור לשולחן המו״מ. גם משלחת של יותר מ-100 מושלים, ראשי ערים ונבחרי ציבור מקומיים, שמתארגנת במסגרת הקואליציה America Is All In, תגיע לכנס.
כריס בואן, שר השינוי האקלימי והאנרגיה של אוסטרליה
(צילום: AFP)
טורקיה, מארחת הוועידה, אינה נחשבת למדינה פורצת דרך בתחום. Climate Action Tracker מדרג את מדיניות האקלים של טורקיה כ"לא מספקת באופן קריטי", הדירוג הנמוך ביותר בסולם. פליטות הפחמן של טורקיה נמצאות במגמת עלייה וצפויות ב-2035 להיות גבוהות ב-7%-25% בהשוואה לרמתן ב-2018, ואין לה אסטרטגיה ארוכת טווח להגבלתן. טורקיה מקדמת בוועידה יעד גלובלי של 35% חשמול עד 2035, אבל התוכנית שלה עצמה מגיעה רק לכ-25%, כשהיא נשענת על פחם באופן מוגבר, ללא תוכנית גמילה ממנו, תוך הרחבת הסקטור. לפי דוח של Human Rights Watch מאוקטובר, הרשויות עוצרות ומעמידות לדין פעילי סביבה ומפגינים, למשל נגד מכרה הפחם ביער אקבלן ונגד חיפושי זהב בצפון-מזרח המדינה.
כאילו לא די בכך, הספונסר הראשי של הוועידה במדינה הוא קבוצת קוץ' (Koç), הקונצרן הגדול בטורקיה. כשלושה רבעים מהכנסותיו במחצית הראשונה של 2026 הגיעו מזרוע האנרגיה, שבראשה בית הזיקוק טופרש (Tüpraş). זהו לא מקרה חריג, אלא עניין שכבר הפך לנוהג בשנים האחרונות: כל המארחות האחרונות - מצרים, איחוד האמירויות ואזרבייג'ן - ספגו ביקורת דומה על כך שהנושא כמעט כלל אינו קרוב לליבן, נתנו לחברות מזהמות למרק את תדמיתן באמצעות חסויות ענק לכנסים והפרו זכויות אדם של פעילי מחאה שניסו להרים קולם בנושא.
טורקיה נבחרה לארח את הוועידה לאחר שסירבה לוותר על כך לאוסטרליה, שזכתה במספר קולות גבוה יותר של חברים. לבסוף הושגה פשרה: הוועידה נערכת באנטליה, אולם אוסטרליה היא זו אשר תנהל את המו״מ הרשמי.
ישראל, שראתה לאורך השנים את הוועידה כפלטפורמה דיפלומטית יוקרתית וכהזדמנות לפעול כחלק מחבר המדינות, נטשה את הזירה לחלוטין. השנה היא לא שלחה אף נציג אחד לכינוס, לאור המורכבות הביטחונית והיחסים העכורים עם המארחת, טורקיה. בשנה שעברה השתתפו שני נציגים מהמשרד להגנת הסביבה בדרג זוטר, בשל היחסים העכורים עם המארחת – ברזיל. השרה להגנת הסביבה ניסתה לקדם את פרישתה של ישראל מהסכם פריז בשל האיבה לארגון האו״ם, אולם ההליך לא התקדם. בכיר במשרד להגנת הסביבה, גיל פרואקטור, אשר שימש ראש התחום, פרש לאחרונה, וסילמן אף הסיטה תקציבים משמעותיים מעיסוק בתחום.
