עם רווח של 2.1 מיליארד שקל, סיידוף יכול לוותר על שכר כיו"ר שיכון ובינוי
נתי סיידוף העדיף לא לקבל שכר כיו"ר שיכון ובינוי וגם לא משך דיבידנדים, אבל לאחר שרכש את השליטה בחברה ב־1.5 מיליארד שקל, שווי ההחזקות שלו מגיע ל־3.1 מיליארד שקל, ואליהם מתווספים 619 מיליון שקל ממניות שמכר בדרך
נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי, מוותר על קבלת שכר בתור יו"ר החברה, וגם לא נהנה מדיבידנדים — כיוון ששיכון ובינוי לא חילקה כאלה בשנים האחרונות. אך עם רווח "על הנייר" של 1.5 מיליארד שקל מהמניות שרכש, ותמורה במזומן של 619 מיליון שקל (לפני מס), מהמניות שכבר מימש, לא צריך לדאוג לו.
אספת בעלי המניות של שיכון ובינוי תתכנס בחודש הבא על מנת להצביע על אישור תנאי השכר של סיידוף. האישור לא צפוי להיתקל בקשיים כלשהם, שכן סיידוף, שמתגורר בארה"ב, אומנם מכהן כיו"ר פעיל של החברה, אך ביקש שלא לקבל שכר או מענק עבור כהונתו.
לפיכך, מעבר לגמול הדירקטורים שאותו יקבל, בהיקף של כרבע מיליון שקל בשנה (בשנים קודמות הוא הורה להעבירו כתרומה), סיידוף זכאי רק להחזרי הוצאות שונים, בין היתר עבור טיסות, נסיעות ואירוח בעת שהותו בישראל. השנה הגיע סכום זה לכ־30 אלף דולר (כ־90 אלף שקל).
סיידוף הפך לבעל השליטה בשיכון ובינוי ב־2018 לאחר שרכש 47% משרי אריסון תמורת 1.1 מיליארד שקל. הוא ביצע את הרכישה ללא בדיקת נאותות והצליח לקבל מאריסון הנחה של כ־13% על מחיר השוק. באותה עת שיכון ובינוי התמודדה עם חזיתות משפטיות וחשדות חמורים לשוחד לגבי פעילותה באפריקה.
בשנים הראשונות סיידוף לא לקח חלק פעיל בניהולה של החברה. מי שכיהן כיו"ר שיכון ובינוי היה תמיר כהן, ובהמשך, כאשר כהן עבר לשמש רק כמנכ"ל החברה, לתפקיד היו"ר נכנס דורון ארבלי. להשקעתו המקורית של סיידוף מ־2018 התווספו מהלכי רכישת מניות נוספים שביצע עד לסוף 2022, בהם גם במספר הנפקות זכויות ששיכון ובינוי קידמה, בסכום מצרפי נוסף של 418 מיליון שקל, כך שבסך הכל השקיע סכום של כ־1.5 מיליארד שקל בביצור שליטתו בחברה.
בשנים אלה רשמה החברה קשיים, שמוקדיהם היו בפעילות באפריקה ובהפחתות שווי שנאלצה לספוג על קרקעות שרכשה לטובת פרויקטים של דיור להשכרה, שהבולטים מהם היו בשדה דב בתל אביב. ביקורת נוקבת שהעביר על כך סיידוף ב־2024 הובילה להתפטרותו של כהן מתפקיד המנכ"ל. סיידוף הגביר את מעורבותו בחברה וביולי 2024 התמנה ליו"ר.
עד אז נראה היה שהשקעות שסיידוף ביצע אינן נושאות פרי של ממש. מניית שיכון ובינוי עלתה בשש השנים שחלפו מרכישת השליטה ועד לכניסתו לתפקיד היו"ר בפחות מ־3%. זאת לעומת עלייה של 37% שמדד ת"א־125, המדד המייצג של הבורסה בתל אביב, רשם באותה התקופה. שווי ההחזקות של סיידוף הגיע בסוף יוני 2024 ל־1.59 מיליארד שקל. תוספת של כמה עשרות מיליוני שקלים בלבד על סכומי הרכישות שביצע.
כניסתו של עמית בירמן לתפקיד המנכ"ל, במקביל לתחילת הכהונה של סיידוף כיו"ר, ושורת מהלכים שקידמה החברה מאז – בהם מימוש ויציאה מהפעילות באפריקה במקביל להרחבת הפעילות בארה"ב, מכירת שיכון ובינוי אנרגיה והוצאת הפרויקטים של דיור להשכרה בשדה דב ביחד עם החוב עליהם לחברה אחרת – הפיחו רוח חיובית בתנועת המניה, וזו החלה במסע מואץ מעלה. בשנתיים וחצי האחרונות עלתה מניית שיכון ובינוי ב־145% בזמן שהמדד עלה ב־101%.
הזינוק במניה הוביל את שיכון ובינוי בסוף מאי השנה לשווי שיא של 13 מיליארד שקל. שווי זה גבוה ביותר מ־10 מיליארד שקל משווייה בעת כניסתו של סיידוף לשליטה בה. בהתאם, שווי ההחזקות של סיידוף בחברה זינק ל־4.6 מיליארד שקל. סיידוף נהנה מאותו הזינוק לא רק על הנייר, אלא גם בפועל. הוא מכר חלק ממניותיו בחברה במרץ 2025 ובמרץ השנה, וירד מהחזקה של 41% (שאליה ירד לאחר שלא השתתף בהנפקת זכויות שביצעה שיכון ובינוי באוגוסט 2023) להחזקתו הנוכחית של 31%. מימושים אלה זיכו אותו בתמורה של 619 מיליון שקל.
מאז שווי השיא איבדה מניית שיכון ובינוי 24% ושווי החברה ירד ל־10 מיליארד שקל. מכאן שווי ההחזקות הנוכחי של סיידוף עומד על 3.1 מיליארד שקל. שווי זה גוזר לו, בקיזוז עלות רכישת המניות, רווח "על הנייר" של כ־1.55 מיליארד שקל. זאת, בנוסף לרווח בפועל של 619 מיליון שקל (לפני מסים), תוצאת מימושי המניות. בסך הכל מדובר ברווח של כ־2.1 מיליארד שקל.
לאחר מימוש המניות האחרון, בחודש מרץ, הסבירו מקורבים לסיידוף כי הוא מימוש מהן, בתמורה של 450 מיליון שקל, כדי להיפגש עם הכסף, מאחר שהחברה לא חילקה בכלל דיבידנדים בשנים האחרונות. הם הוסיפו כי אין בכוונתו למכור מניות נוספות, ושבראייתו לחברה יש פוטנציאל נוסף להצפת ערך משמעותית.
בעוד שהוא עצמו אינו מושך שכר, סיידוף דחף להענקת תגמול גבוה למנכ"ל בירמן, ואף הוביל באוגוסט שעבר מהלך של אובר־רולינג שבמסגרתו עקפה שיכון ובינוי את התנגדותה של אספת בעלי המניות לתגמולים שאותם ביקשה שיכון ובינוי לאשר למנכ"ל.
