שאלות ותשובות
היקרות אי פעם: כל מה שצריך לדעת על בחירות אמצע הקדנציה בארה"ב
מחר ייערכו בארה"ב הבחירות לבתי הנבחרים, המתקיימות שנתיים לאחר הבחירות לנשיאות. על הפרק עומדים כל המושבים בבית הנבחרים וכשליש מהמושבים בסנאט. הפסד של הרוב הרפובליקני בקונגרס יקשה על הנשיא טראמפ להעביר חוקים ואף מעמיד אותו בסכנה לחקירות על ההתנהלות שלו
מחר ייערכו בארה"ב בחירות אמצע הקדנציה. כשמן כן הן – בחירות המתקיימות שנתיים לאחר הבחירות לנשיאות. מקומו של הנשיא דונלד טראמפ בבית הלבן אמנם מובטח הפעם, אך הבחירות הללו מהוות במידה מסוימת משאל עם על התמיכה הציבורית בו, שכן היכולת של הנשיא להעביר חוקים ולהתוות מדיניות תלויה במידה רבה באישור הקונגרס. במקרה זה הצעדים של טראמפ בגזרה הכלכלית והעולמית יעמדו במיוחד במרכז, לנוכח יוקר המחיה ומחירי הדלק העולים בעקבות המכסים והמלחמה באיראן. אך עוד לפני התוצאות, הבחירות הללו כבר זכו בתואר – בחירות אמצע הקדנציה היקרות ביותר אי פעם, עם יותר מ-5 מיליארד דולר שהוצאו על הקמפיינים.
מה למעשה עומד להצבעה?
האמריקאים יבחרו בנציגי הקונגרס שלהם: כל 435 חברי בית הנבחרים עומדים לבחירה (לקדנציה של שנתיים) וכן 35 מבין מאה המושבים בסנאט (סנאטורים נבחרים לכהונה של 6 שנים בכל פעם). כמו כן, מתקיימות בחירות למושל ב-36 מדינות, בהן קליפורניה, פלורידה, ג'ורג'יה ומישיגן ובחלק מהערים בוחרים גם ראש עיר וחברי מועצה. בבחירות אמצע הקדנציה עולות להצבעה גם הצעות חוק של המדינות, ביניהן למשל מס המיליארדרים השנוי במחלוקת בקליפורניה.
הרפובליקנים מחזיקים כעת ב-218 מושבים בבית הנבחרים, מול 214 מושבים לדמוקרטים, בעוד שבסנאט יש 53 רפובליקנים ו-47 דמוקרטים. פירוש הדבר כי הדמוקרטים צריכים להעביר לפחות שישה מושבים לידיהם, כולל במדינות שבהן זכה טראמפ לתמיכה גדולה בבחירות לנשיאות, בהן אוהיו, טקסס ואלסקה. הסקרים מעניקים לדמוקרטים יתרון במדינות הללו.
מה יהיו ההשלכות של התוצאות?
בשלב זה גם בית הנבחרים וגם הסנאט הם כאמור בשליטת הרפובליקנים, מה שהקל על טראמפ בשנתיים האחרונות. אך אם הדמוקרטים יזכו ברוב לפחות באחד מבתי הפרלמנט, תהיה להם האפשרות להעלות להצבעה חוקים משלהם, מעבר לכך שיקשו על טראמפ להעביר חוקים "בעייתיים" יותר. כך למשל, כדי להכריז על מלחמה הנשיא חייב, לפי החוק, לקבל את אישור הקונגרס.
רוב של הדמוקרטים יאפשר להם גם להקים ועדות לחקור את התנהלות הממשל למשל בנושאים כמו בניית אולם הנשפים בבית הלבן, הטקטיקות של רשות ההגירה ואפילו את הסכמי הנשק עם ישראל. במקביל, הפסד צורב לרפובליקנים עשוי לחייב את המפלגה, והעומד בראשה, לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע למדיניות שלו במספר תחומים ממכסים ועד למלחמה באיראן.
הסיכויים לא עומדים לטובת הרפובליקנים. מאז 1946, המפלגה שאליה משתייך הנשיא המכהן הפסידה בממוצע 25 מושבים בקונגרס בכל בחירות אמצע קדנציה.
מה הנושאים המרכזיים שמעסיקים את המצביעים?
הכלכלה היא אחד הנושאים המרכזיים שעמדו במרכז קמפייני הבחירות, זאת על רקע מחירי הדלק שזינקו בשנה האחרונה לשיא, וכן העלייה במחירי המצרכים, הדיור והבריאות. יתרה מכך, האינפלציה נותרה מעל ליעד שהציב הבנק הפדרלי המרכזי, בין השאר בשל המלחמה באיראן.
נושא נוסף שהשתלט על השיח הציבורי הוא ההגירה, והמדיניות המחמירה שהחיל טראמפ מאז החל בקדנציה השנייה שלו בבית הלבן. החששות סביב ה-AI התגברו גם כן בשבועות האחרונים, ובעוד שטראמפ מסרב להטיל רגולציה או פיקוח על התעשייה, מספר מועמדים משתי המפלגות כבר הכריזו כי יפעלו להגברת הפיקוח על הטכנולוגיה.
כיצד ישפיעו התוצאות על המירוץ לנשיאות?
הבחירות לנשיאות ייערכו בנובמבר 2028, כך שכבר בשנה הבאה יתחילו לצוץ המועמדים הפוטנציאליים שיתכוננו לפריימריז במפלגות שלהם. ההצלחה או הכישלון של המפלגות בבחירות אמצע הקדנציה ישפיעו קרוב לוודאי על זהות המועמדים הללו. במפלגה הרפובליקנית התוצאות עשויות לחזק או להחליש את סיעת תומכי טראמפ ובראשם סגן הנשיא ג'יי.די ואנס, שנחשב על ידי רבים כאחד המועמדים הוודאיים לנשיאות, ואילו אצל הדמוקרטים התוצאות יעזרו להגדיר לאן מועדות פניה של המפלגה – לקו הפרוגרסיבי והאנטי ישראלי או לצד המתון יותר.
הדוגמה הבולטת ביותר לפילוג הזה במפלגה הדמוקרטית באה לידי ביטוי במרוץ לסנאט במישיגן. שם מתמודד הדמוקרט עבדול אל סייד מול מייק רוג'רס הרפובליקני. אם אל סייד ייבחר הוא יהיה הסנטור המוסלמי הראשון בתולדות ארה"ב. אל סייד נחשב כמייצג את הזרם הפרוגרסיבי והסוציאליסטי במפלגה הדמוקרטית, ובעיקר את התנועה האנטי הישראלית המתגבשת במפלגה. כך במקביל להתחייבות לפעול נגד התאגידים הגדולים ולהוריד את יוקר המחיה, הוא הביע לא פעם התנגדות להמשך העברת סיוע אמריקאי לישראל. בפריימריז במישיגן הוא ניצח בהפרש קטן את היילי סטיבנס, שנחשבת לתומכת ישראל. המחלוקת בין השניים הובילה לכך שהיילי חצתה את קווי המפלגה והודיעה על תמיכתה במועמד הרפובליקני. פרשנים כבר מזהירים כי הפערים הללו בתוך המפלגה עלולים לעלות לה בסופו של דבר בקלפי.
מהו מס המיליארדרים שמסעיר את קליפורניה?
הצעת החוק, או בשמה הרשמי Proposition 40, מבקשת להטיל מס חד פעמי של 5% על תושבי המדינה שהונם האישי עומד על יותר ממיליארד דולר. מדובר על כ-250 אנשים, שרבים מהם כבר הביעו התנגדות ואיימו לעבור למדינה אחרת. התומכים טוענים כי הצעד יגייס כ-100 מיליארד דולר שישמשו לשיפור מערכות הבריאות, שנפגעו מהקיצוצים של ממשל טראמפ. לעומת זאת, המתנגדים, בהם המושל היוצא גאווין ניוסום ושני המועמדים להחליף אותו, מזהירים מבריחה המונית של עשירים מהמדינה, מה שיוביל לירידה בהכנסות ממסים. כך למשל, סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, הוא אחד המתנגדים הבולטים, שאף משקיע לא מעט כסף בקמפיין נגד החוק, והוא כבר רכש בית במיאמי. "אתם אולי לא יכולים לארוז את הדברים ולעבור לטקסס או לפלורידה כדי להגן על ההכנסה שלכם ממסים, אבל אני מבטיח לכם שהמיליארדרים יכולים לעשות זאת ועושים את זה", טען ביוני המושל היוצא, ניוסום. "הון הוא ניתן להעברה, והוא מחפש את המדינה עם המסים הנמוכים ביותר".
לפי הסקרים האחרונים, התמיכה בהצעה מובילה בהפרש קל בלבד. עם זאת, בפלטפורמות החיזוי חושבים שהסיכוי שההצעה תאושר עומד על פחות מ-30%.
בדומה, במדינת וושינגטון תעלה להצבעה הצעה לביטול מדרגת מס חדשה על הכנסות של מעל מיליון דולר בשנה. גם במקרה זה, התומכים טוענים שהכסף חיוני למימון שירותים ציבוריים, בעוד שהמתנגדים מתלוננים על פגיעה בעסקים.
