אחרי פניות פרסה, ביטולים והקפאות: מהמכסים המקוריים נותרו בעיקר הסיניים
מאז חשף נשיא ארצות הברית את תוכניתו להשית מכסי עתק על עשרות מדינות בעולם הוא הספיק לרכך, להקפיא או לבטל את רובם. סין בינתיים לא זזה מהכוונת, ומגזר הפארמה נמצא תחת איום עתידי
מדיניות הסחר הלוחמנית של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מטלטלת את השווקים ומשנה סדרי עולם, אך הסיבה לכך היא לא רק המכסים עצמם, כי אם בעיקר אי־הוודאות הנלווית אליהם. טראמפ, הידוע כמנהיג גחמני, מפזר הכרזות ואיומים, אך לא בהכרח מגבה אותם במעשים.
כך אירע עם שותפות הסחר קנדה ומקסיקו, שהמכסים עליהן נדחו ובהמשך גם רוככו. גם מכסי הגומלין הגלובליים הוקפאו ל־90 יום, שעות ספורות לפני כניסתם המתוכננת לתוקף.
בכירים בקהילה העסקית הזהירו כי אי־הוודאות שנגרמת בשל הזגזוגים של טראמפ היא האיום הגדול ביותר על הכלכלה העולמית. "אנחנו לא יודעים מה הולך לקרות", אמר רוברט איסום, מנכ"ל חברת התעופה אמריקן איירליינס בשיחה עם אנליסטים בשבוע שעבר. "אנחנו מגייסים פחות, מזמינים פחות מטוסים, וקיים פוטנציאל לצמצום גורף בפעילות הכלכלית", הזהיר. בדומה, מנכ"ל קבוצת וירג'ין ריצ'רד ברנסון טען כי טראמפ עלול לגרום נזק בלתי הפיך. "זה ממש חבל, כי עד לפני כשלושה חודשים הכל הלך ממש טוב", אמר.
מלבד המכסים על סין ומכס גלובלי גורף של 10%, מכסים שהוכרזו ונותרו עדיין על כנם כוללים 25% על יבוא פלדה ואלומיניום שנכנסו לתוקף ב־12 במרץ. המכסים הללו חלים לא רק על חומרי הגלם, אלא גם על מגוון מוצרים, מחלקי רכב ועד לפחיות בירה וקולה.
מלבד כלי רכב, פלדה ואלומיניום, טראמפ לא פעל נגד מגזרים, אך כל זה עשוי עוד להשתנות. במספר הזדמנויות הוא איים כי הבאים בתור יהיו מגזרי הפארמה והאלקטרוניקה, ובממשל הפדרלי החלו כבר בבדיקות לקראת השתת מכסים על תרופות. באחד מסיבובי הפרסה החריג טראמפ יבוא של סמארטפונים, מחשבים ומוצרי אלקטרוניקה נוספים מסין, מהלך המיטיב בעיקר עם אפל, HP ו־Dell. אולם, הוא הדגיש כי הפטור קרוב לוודאי יהיה זמני וכי בכל מקרה יושת על המוצרים המכס הראשוני של 20%.
במהלך האחרון של עדכוני מכסים הודיע טראמפ בשבוע שעבר על הקלות עבור תעשיית הרכב. גם המכסים המושתים על מדינות עשויים עוד להשתנות, זאת בכפוף להסכמים שיגבשו ממשלות עם ארצות הברית וגובה מכסי הגומלין שישיתו על סחורה אמריקאית. כדרכו, טראמפ עשוי גם פשוט לשנות את דעתו באופן לא צפוי.
סין
היעד המרכזי של טראמפ
עוד בפברואר השית טראמפ מכס נוסף של 10% על סחורות מסין, זאת לצד מכסים של 25% החלים על יבוא מקנדה ומקסיקו. אך בעוד המכסים על השכנות נדחו בחודש, המכסים על סין נכנסו לתוקף במועדם, וכעבור כמה סבבים של העלאות הדדיות, זינקו ל־145%. על יבוא מסוים מסין מטפס המכס ל־245%. באחרונה הביע טראמפ נכונות להוריד את המכסים בטענה כי הם "גבוהים מדי", ואף הרגיע את השווקים כשאמר כי קרוב לוודאי שהם "יירדו משמעותית". עם זאת, עד כה לא ננקטו מהלכים בפועל.
מהלכי הענישה של סין נגד ארצות הברית כללו העלאה הדרגתית של מכסי הגומלין ל־125%, איסור על יצוא מינרלים נדירים לארצות הברית, פתיחה בחקירות הגבלים עסקיים נגד חברות אמריקאיות כמו אנבידיה, והוספת חברות לרשימה שחורה של ישויות לא אמינות.
במהלך שכוון בעיקר נגד ענקיות המסחר המקוון הסיניות שיין וטימו, ביטל טראמפ את הפטור ממכסים על חבילות בשווי נמוך מ־800 דולר ((De Minimis), שנקבע לפני כמעט 100 שנה. ביטול הפטור נכנס לתוקף ביום שישי האחרון, כאשר הצעד הבא הוא מכס של 90% או 75 דולר לפריט. ההיטל יוכפל ל־150 דולר ב־1 ביוני. לאורך השנים ניצלו שיין וטימו את הפרצה והפכו לקמעונאיות המקוונות המובילות בארצות הברית. עתה, בעקבות שינוי המדיניות, הן העלו את המחירים של מגוון מוצרים, לעתים בשיעור תלת־ספרתי. לפי בדיקה של בלומברג, המחיר הממוצע עבור 100 המוצרים המובילים בקטגוריית יופי ובריאות זינק בפלטפורמת שיין ב־51%. זינוק משמעותי נרשם עבור מארז של עשר מגבות הנמכר בשיין, שמחירו האמיר ב־377%.
מקסיקו וקנדה
הוחרגו פירות וציוד חקלאי
שכנותיה של ארצות הברית היו הראשונות לחטוף את פטיש המכסים, כאשר לאחר השהייה של חודש נכנסו לתוקף בחודש מרץ מכסים של 25% על יבוא מהמדינות הללו. עם זאת, טראמפ הקל את רוע הגזירה וקבע כי באופן זמני הם לא יחולו על מוצרים שעומדים בהסכם הסחר הצפון אמריקאי, שעליו חתמו המדינות בכהונתו הראשונה ב־2020. המוצרים הללו כוללים, בין השאר, בדים, אבוקדו ופירות יער ממקסיקו, ופירות וציוד חקלאי מקנדה.
בקנדה הגיבו למכסים בזעם והכריזו במרץ על מכסי תגובה של 25% על סחורה אמריקאית בשווי 107 מיליארד דולר, כולל מכוניות. לפי הערכות, המכסים הללו יכניסו למדינה 5.7 מיליארד דולר בשנה (8 מיליארד דולר קנדי), ובכוונת הממשלה להשתמש בהכנסות כדי לסייע לחברות ולעובדים שנפגעו ממדיניות הסחר האמריקאית. המכסים על קנדה עוררו סנטימנט פטריוטי, שהתבטא בהחרמת מותגים אמריקאיים כמו וויסקי ג'ק דניאלס וקפה אמריקנו, אבל מעל לכל בניצחון המפלגה הליברלית בראשות מארק קרני, בבחירות שהתקיימו בשבוע שעבר. קרני, לשעבר נגיד הבנקים המרכזיים של אנגליה וקנדה, נתפס כמי שיוכל להתייצב מול טראמפ. "ארצות הברית רוצה את האדמה שלנו, את המשאבים שלנו, את המים שלנו. אלה לא איומי סרק. טראמפ מנסה לשבור אותנו כדי שארצות הברית תשלוט בנו. זה לעולם לא יקרה", אמר בנאום הניצחון. "אנחנו קונים תוצרת קנדה, אנחנו תומכים בחברים שנקלעו לעין הסערה של טראמפ. אנחנו ננצח במלחמת הסחר הזו ונבנה את הכלכלה החזקה ביותר מבין מדינות ה־G7".
במקסיקו, לעומת זאת, נקטו גישה פייסנית יותר, והנשיאה קלאודיה שיינבאום אמרה כי יש להימנע ממכסי תגובה. שר הכלכלה אף נפגש עם נציגים אמריקאים להתחלת המו"מ בין המדינות.
מכסי גומלין
עשרות מדינות במו"מ
ב־2 באפריל חשף טראמפ מכסי גומלין על מדינות שהוגדרו כמי שמנצלות את ארצות הברית וגובות ממנה מכסים גבוהים מכפי שהיא גובה מהן. הרשימה כללה מעל 90 מדינות, בהן כאלה הנסמכות על יצוא, כמו וייטנאם, שעליה הושת מכס גבוה של 46%, ויפן, עם מכסים של 24%. על האיחוד האירופי, יעד חוזר להתקפות טראמפ שהואשם על ידו בניצול ובניסיון לרסק את הכלכלה האמריקאית, הושת מכס של 20%. גם בת הברית ישראל ספגה מכס, בגובה 17%, ואפילו שני איים בריבונות אוסטרליה המיושבים בעיקר על ידי פנגווינים.
המכסים נכנסו לתוקף ב־9 באפריל והביאו לירידות חדות בשוקי ההון בעולם, כולל היחלשות הדולר וצניחה באג"ח האמריקאיות. בעקבות זאת הם הוקפאו עוד באותו יום לתקופה של שלושה חודשים שבמהלכם אמורות המדינות לנהל משא ומתן עם ארצות הברית על הסכמי סחר "מאוזנים יותר", כהגדרת הממשל הפדרלי. עד ל־8 ביולי אמור הממשל לגבש ולחתום על כ־90 הסכמי סחר, מסגרת זמן שהוגדרה על ידי רוב הפרשנים כלא מציאותית. בינתיים נותר על כנו המכס האחיד של 10% המושת על כלל היבוא לארצות הברית.
כלי רכב
הלחץ בתעשייה עזר
ב־2 באפריל נכנסו לתוקף מכסים בגובה 25% על יבוא מכוניות, כשהתוכנית היתה השתת מכס דומה על יבוא חלפים ב־2 במאי. טראמפ טען כי המהלך נועד להחזיר את ייצור המכוניות לארצות הברית, אך הוא לא לקח בחשבון שמרבית המכוניות המיוצרות במדינה מתבססות על חלקים המיובאים ממדינות אחרות, כמו מקסיקו. בהתאם, בתעשיית הרכב הזהירו כי המהלך יגרום להתייקרות משמעותית של כלי הרכב. הלחץ שהפעילו בכירים בתעשייה עזר, ובשבוע שעבר פרסם טראמפ הקלות שימנעו השתת מכסים מצרפיים. כך, חברות המשלמות מכסים על מכוניות וחלפים, לא יידרשו לשלם מכסים נוספים שאותם השית הממשל על פלדה, אלומיניום ומוצרים מקנדה ומקסיקו.
העדכון יאפשר לחברות המייצרות בארצות הברית לשלם פחות על חלפים מיובאים, זאת באמצעות נוסחה המשקללת את כמות המכוניות שהן מוכרות ואת מחיריהן. ההקלה תהיה בתוקף למשך שנתיים, עד שהיצרניות יארגנו מחדש את שרשראות האספקה. היצרניות אמנם בירכו על המהלכים, אבל המשיכו לדבוק בקו זהיר. כך, ג'נרל מוטורס (GM) חזרה בה מתחזית לצמיחה יציבה ברווחים ב־2025 וציינה כי בהתחשב בנסיבות, כל תחזית שתתן תהיה פשוט בגדר "ניחוש".
בעצרת שקיים בשבוע שעבר במישיגן לכבוד 100 הימים הראשונים לכהונתו אמר טראמפ כי הוא מפגין "מעט גמישות", אך חזר על כוונתו להחזיר ייצור לארצות הברית. "הענקנו להם עוד קצת זמן לפני שנשחט אותם אם לא יעשו זאת", הזהיר את היצרניות, בסגנונו האופייני.
