"זעם כלכלי": ארה״ב מתכננת להשתלט על ספינות הקשורות לאיראן ברחבי העולם
המהלך מרחיב את המצור הימי אל מעבר למזרח התיכון ומכוון לפגוע בנתיבי יצוא הנפט של טהרן, במיוחד לשוק הסיני. בצל מתיחות במצר הורמוז והיעדר פריצת דרך במו״מ, וושינגטון מגבירה את הלחץ הכלכלי בניסיון לכפות ויתורים בתוכנית הגרעין - כך לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל
ארצות הברית נערכת להרחבה משמעותית של הלחץ על איראן, לא רק בזירה הצבאית אלא בעיקר במישור הכלכלי והימי. לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, הצבא האמריקאי מתכנן כבר בימים הקרובים לעלות על מכליות נפט הקשורות לאיראן ואף לתפוס ספינות מסחריות במים בינלאומיים. מדובר בצעד דרמטי שמרחיב את פעולות האכיפה הרבה מעבר לאזור המפרץ הפרסי, ומסמן מעבר לאסטרטגיה גלובלית שמכוונת לפגוע בלב מנגנון ההכנסות של טהרן.
המהלך מגיע על רקע החרפה נוספת במצר הורמוז, אחד מנתיבי הסחר החשובים בעולם לנפט וגז. איראן הודיעה כי היא מהדקת את שליטתה במצר ואף תקפה כלי שיט מסחריים, תוך שהיא מצהירה כי הנתיב נמצא “בשליטה קפדנית” שלה. הצהרות אלו עומדות בניגוד לדברים שנאמרו יום קודם לכן על ידי שר החוץ האיראני, לפיהם המצר פתוח לתנועה מסחרית - מסר שנועד להרגיע את השווקים ואף התקבל בחיוב בוושינגטון.
הסתירה בין ההצהרות לבין הפעולות בשטח הובילה לטלטלה בקרב חברות הספנות ולעלייה באי-הוודאות בשוק האנרגיה העולמי. עבור הכלכלה הגלובלית, כל פגיעה בזרימת הנפט דרך מצר הורמוז שדרכו עוברים כ-20% מהיצע הנפט העולמי, עשויה להוביל לעליות מחירים חדות ולשיבושים באספקה. בתגובה, ממשל טראמפ בחר להחריף את הלחץ הכלכלי על איראן, במטרה כפולה: לכפות עליה לפתוח מחדש את המצר ולגרום לה לוויתורים בתוכנית הגרעין. הנשיא האמריקאי אף טען כי איראן הסכימה להעביר לארה״ב את מאגר האורניום המועשר שלה - טענה אשר הוכחשה בטהרן. סוגיות נוספות שעומדות במוקד המו״מ כוללות את משך ההגבלות על העשרת אורניום ואת האפשרות לשחרור מיליארדי דולרים מכספים איראניים מוקפאים בחו״ל.
בינתיים, ארה״ב כבר החלה ליישם צעדים בשטח. לפי פיקוד המרכז האמריקאי, 23 ספינות שניסו לצאת מנמלים איראניים הוחזרו לאחור במסגרת מצור ימי. כעת, הרחבת הקמפיין צפויה לאפשר לארה״ב להשתלט על כלי שיט הקשורים לאיראן בכל רחבי העולם, כולל כאלה שמובילים נפט איראני מחוץ למפרץ הפרסי או מעבירים אמצעי לחימה. “ארה״ב תרדוף באופן פעיל כל כלי שיט הנושא דגל איראני או כל ספינה שמנסה לספק תמיכה חומרית לאיראן,” אמר יו״ר המטות המשולבים, הגנרל דן קיין. “זה כולל ספינות ‘צי אפל’ הנושאות נפט איראני. מדובר בכלי שיט בלתי חוקיים או לא לגיטימיים שמתחמקים מתקנות בינלאומיות, סנקציות או דרישות ביטוח”.
המונח “צי אפל” הפך בשנים האחרונות למרכיב מרכזי בכלכלת הצללים של איראן. מדובר ברשת של מכליות שפועלות תחת דגלים משתנים, ללא ביטוח מוסדר ולעיתים תוך כיבוי מערכות זיהוי, כדי לעקוף סנקציות ולמכור נפט לשווקים באסיה. לפי הערכות, חלק משמעותי מיצוא הנפט האיראני – כ-1.6 מיליון חביות ביום – זורם בעיקר לסין, שם הוא נרכש על ידי בתי זיקוק קטנים ועצמאיים המכונים “קומקומים”.
עבור וושינגטון, פגיעה בנתיב הזה היא מפתח מרכזי בלחץ הכלכלי. הרחבת הפעולות אל מחוץ למזרח התיכון נועדה לקטוע את שרשרת האספקה כולה, מההובלה הימית ועד לקונים הסופיים. גורם אמריקאי אף ציין כי האיומים החדשים מהווים איתות ישיר לבייג׳ינג, שנערכה בחודשים האחרונים לאפשרות של שיבושים באספקה. במקביל לפעילות הצבאית, משרד האוצר האמריקאי הרחיב את רשימת הסנקציות על כלי שיט, חברות ואנשים המעורבים בסחר הנפט האיראני. לפי שר האוצר, הגורמים החדשים שנכנסו לרשימה קשורים לאיל ספנות השולט ברשת מורכבת של העברת נפט. מהלך זה מצטרף למאות כלי שיט שכבר נמצאים תחת סנקציות, וכעת עשויים להפוך גם ליעדים להשתלטות פיזית.
גם המערכת המשפטית בארה״ב נכנסת לתמונה. משרד המשפטים התחייב להעמיד לדין כל גורם המעורב בקנייה או מכירה של נפט איראני תחת סנקציות. גורמי אכיפה אף פועלים לאיתור רשתות פיננסיות התומכות במשטר האיראני, תוך שימוש בכלים משפטיים שהופעלו בעבר נגד סחר נפט ממדינות אחרות. האסטרטגיה הכוללת, המכונה “זעם כלכלי”, משלבת בין לחץ צבאי, פיננסי ומשפטי, במטרה להביא את איראן לשולחן המו״מ מעמדת חולשה. בבית הלבן מעריכים כי שילוב של מצור ימי עם סנקציות מחמירות עשוי ליצור מנוף לחץ מספיק כדי לקדם הסכם. עם זאת, הסיכונים אינם מבוטלים. פגיעה בתשתיות אנרגיה איראניות או החרפת העימות עלולה להוביל לתגובה מצד טהרן, כולל פגיעה בתשתיות נפט במדינות המפרץ. תרחיש כזה עשוי להוביל לזינוק חד במחירי האנרגיה ולהשפעה רחבה על הכלכלה העולמית.
ברקע, הפסקת האש הזמנית בין הצדדים עומדת לפוג, והשיחות הדיפלומטיות טרם הניבו פריצת דרך. למרות ששני הצדדים נערכים לאפשרות של חידוש הלחימה, נראה כי אף אחד מהם אינו מעוניין בהסלמה כוללת. ארה״ב מדגישה כי היא “ערוכה במלואה” לפעולה צבאית, אך נמנעת לפי שעה משימוש בכוחות קרקעיים, צעד שעלול להיות יקר ולא פופולרי פוליטית. במציאות זו, הכלכלה הופכת לזירת הקרב המרכזית. עבור איראן, שתלויה במידה רבה ביצוא נפט, כל פגיעה ביכולת השינוע והמסחר עלולה להכביד משמעותית על התקציב ועל היציבות הפנימית. עבור ארה״ב, מדובר בניסיון למקסם לחץ תוך הימנעות ממלחמה רחבת היקף. הימים הקרובים צפויים להיות קריטיים: אם ארה״ב אכן תתחיל להשתלט על ספינות איראניות ברחבי העולם, הדבר עשוי לשנות את כללי המשחק, לא רק בזירה הביטחונית, אלא גם בשוקי האנרגיה ובמערכת הסחר הבינלאומית.
