ההייטק זולג לחו״ל: שיא בגיוסים, שחיקה בחלקה של ישראל בפעילות החברות
דו״ח רשות החדשנות מציג תמונה מעורבת של הענף לסיכום 2025: גיוסי ההון זינקו ב־30%, יצוא ההייטק הגיע לשיא של 85 מיליארד דולר והענף כבר אחראי ל־18.3% מהתוצר. מנגד, חלקם של העובדים בישראל ממשיך להישחק, יותר תפקידי מו״פ וניהול עוברים לחו״ל, וה־AI מצמצם משרות
דו”ח “מצב ההייטק לשנת 2026” של רשות החדשנות, המסכם את שנת 2025, מציג תמונה מורכבת: לצד התאוששות מרשימה בפעילות הענף, מתחדדות מגמות ארוכות טווח של העתקת פעילות לחו”ל, ירידה במשקל התעסוקה בישראל ושינויים עמוקים במבנה הענף בהשפעת מהפכת הבינה המלאכותית.
תעשיית ההייטק, שהוכיחה גם בשנים האחרונות את יכולתה לצמוח בתנאי אי־ודאות, רשמה ב־2025 זינוק של 30% בגיוסי ההון לעומת השנה הקודמת, והגיעה להיקף גיוסים של 14.6 מיליארד דולר – הנתון השנתי הגבוה ביותר מאז שנות השיא 2022-2021. חברות הטכנולוגיה תרמו השנה כמחצית מצמיחת המשק כולו – 1.44 נקודות אחוז מתוך צמיחה כוללת של 2.9% בתמ”ג – וחלקו של הענף בתוצר הגיע לשיא של 18.3%, שהם 352 מיליארד שקל. יצוא ההייטק הסתכם בכ־85 מיליארד דולר, המהווים 58% מכלל היצוא הישראלי. נתוני הרבעון הראשון של 2026 מצביעים על המשך קצב השקעות גבוה, עם גיוסים של כ־3.36 מיליארד דולר.
לצד נתוני המאקרו החזקים, הדו”ח מדגיש את אתגר ההתבגרות של הענף ואת ההתרחבות המתמשכת של פעילות החברות מחוץ לישראל. בעוד בינואר 2019 הועסקו בישראל כ־69% מעובדי חברות ההייטק הישראליות הפרטיות, במרץ 2026 ירד הנתון ל־62% בלבד. עיקר הזינוק בתעסוקה מעבר לים נרשם בארה”ב, הן בתפקידי תמיכה, תפעול ומכירות והן בתפקידי ליבה כמו מו”פ וניהול מוצר.
מגמה נוספת שמדאיגה את רשות החדשנות היא התרחקות מוקדי קבלת ההחלטות מישראל. חלקם של המנהלים הבכירים (C-Level) הממוקמים בארץ ירד ב־9.6% מאז 2019, בעוד בארה”ב נרשם גידול של 5.8% בשיעור הבכירים. במקביל, נמשכת העברת פעילות מו”פ לחו”ל: חלקה של ישראל בפיתוח נשחק, בעוד במזרח אירופה ובארה”ב נרשם גידול בפעילות.
מנכ”ל רשות החדשנות היוצא, דרור בין, אמר לכלכליסט כי ישראל עדיין נמצאת בצמרת העולמית של ההייטק. לדבריו, ישראל היא המדינה השנייה בעולם בתחום, וממוקמת אחרי שלוש הערים המרכזיות בארה”ב אך לפני לונדון, פריז ולוס אנג’לס. עם זאת, הוא הודה כי קיימת מגמה עקבית של העברת פעילות לחו”ל. “בין 2019 ל־2026 רואים שכ־7% מהפעילות זזו לחו”ל בחברות הטכנולוגיה הפרטיות, שמצופה מהן שעיקר הפעילות שלהן יהיה בישראל”, אמר. לדבריו, הקורונה, המלחמה והצורך ביציבות תפעולית עודדו חברות לפזר פעילות ולהקים צוותים נוספים מחוץ לישראל.
הוא ציין כי שיעור החברות שמרכזות את פעילותן בישראל ירד לכ־50%. אף שמרבית פעילות הפיתוח שלהן עדיין מתבצעת בארץ, למגמה הזו יש השלכות ארוכות טווח. “זו לא תופעה חיובית ואנחנו לא שמחים ממנה”, אמר, אך ציין כי בשלב זה האפקט הכלכלי עדיין אינו מורגש. לדבריו, קשה לחזות כיצד תתפתח המגמה, אולם ככל שחברות ישראליות גדלות ומתרחבות, כך גובר הסיכוי שחלק גדול יותר מפעילותן יתבצע מחוץ לישראל.
התרחבות הפעילות הגלובלית באה לידי ביטוי גם בנתוני הרילוקיישן. סקר משותף לרשות החדשנות וחברת צבירן מצא כי 35% מחברות ההייטק דיווחו בסוף 2025 על עלייה בבקשות עובדים למעבר לחו”ל, ו־19% דיווחו על עלייה במספר העובדים שנשלחו בפועל לרילוקיישן. נתוני הלמ”ס מצביעים על עלייה של 14% במספר עובדי ההייטק שיצאו מישראל לטווח ארוך בקיץ 2024, אם כי במהלך 2025 נרשמה ירידה מסוימת ביחס לשיאים שנרשמו לאחר פרוץ המלחמה.
אחד הממצאים הבולטים בדו”ח נוגע להשפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה. לראשונה זה עשור נרשמה ירידה במספר עובדי המו”פ בישראל, עם צמצום של כ־3,500 משרות פיתוח, וירידה בחלקם היחסי מ־51% ל־49% מכלל המועסקים בענף. במקביל נוספו כ־15 אלף עובדים בתפקידי מוצר, וחלקן של משרות אלו עלה ל־24% מכלל המועסקים בענף.
בין מסביר כי מדובר בתוצאה ישירה של מהפכת ה־AI. “התוצר של ההייטק גדל במהירות, אבל מספר המועסקים נשאר דומה כבר 4-3 שנים. זה אומר שהתוצר לעובד גדל דרמטית”, אמר. לדבריו, כלי הבינה המלאכותית מגדילים את הפריון, מפחיתים את הצורך בגידול במספר אנשי המו”פ ומאפשרים גם למנהלי מוצר לבצע משימות שבעבר היו תלויות במפתחים. השפעת ה־AI ניכרת גם בתחום היזמות. לאחר עשור של ירידה במספר הסטארט־אפים החדשים, נרשמה ב־2025 עלייה לכ־775 חברות חדשות, לעומת 750 ב־2024 ו־743 ב־2023. הדומיננטיות של תחום ה־AI באה לידי ביטוי גם אצל המשקיעים: לפי הדו”ח, בין 32.5% ל־35% מכלל ההשקעות בהייטק הישראלי הופנו לחברות Core AI. סקטורי הסייבר, התוכנה הארגונית והפינטק המשיכו לרכז יותר מ־60% מכלל ההשקעות בענף.
הדו”ח מצביע גם על שינוי ביחסי הכוחות בין תוכנה לחומרה. בשנת 2025 צמחו ענפי החומרה ב־20.7% והוסיפו לתוצר כ־16 מיליארד שקל בתוך שנה אחת. התעסוקה בענפי החומרה עלתה ב־8.9%, ומשרות המו”פ בתחום זינקו ב־11.9%, בעוד בענפי התוכנה נרשמה ירידה של 3.5% במשרות המו”פ. בין קושר את המגמה להתפתחות תחומי הדיפנסטק, הקוונטום והשבבים. ענף החומרה ממשיך להציג יתרון פריון מובהק: התוצר השנתי לעובד בו הגיע לכ־894 אלף שקל, כ־100 אלף שקל יותר מאשר בענפי שירותי התוכנה. בכלל ההייטק התוצר לעובד עומד על 827 אלף שקל בשנה — רמה הגבוהה משמעותית מזו שנרשמת בענפי השירותים הפיננסיים (721 אלף שקל), המסחר (283 אלף) והבינוי (166 אלף).
2 צפייה בגלריה
מנכ”ל רשות החדשנות היוצא, דרור בין. הדו”ח מצביע גם על שינוי ביחסי הכוחות בין תוכנה לחומרה
( צילום: חנה טייב)
לצד זאת, הדו”ח מזהיר מפני השפעת התחזקות השקל. מאחר שכ־79% מתוצר ההייטק מבוססים על יצוא, ירידת שער הדולר לרמה ממוצעת של 3.45 שקלים ב־2025 פגעה ברווחיות החברות. לפי סימולציית הדו”ח, הירידה בשער החליפין לבדה (מ־3.7 שקלים לדולר ב־2024) גרעה כ־21 מיליארד שקל מתוצר ההייטק. “חברה שגייסה כסף וחשבה שיש לה שנתיים של פעילות, מגלה פתאום שיש לה שנה וחצי”, אמר בין. לדבריו, מדובר באתגר משמעותי המחייב חשיבה על צעדי מדיניות ברמת המאקרו.
במקביל, 2025 היתה שנת שיא באקזיטים. שווי העסקאות הכולל הגיע לכ־84 מיליארד דולר, כולל עסקאות הענק של וויז, סייברארק וארמיס. מתוך 198 אקזיטים, כ־49% מהחברות נמכרו לחברות ישראליות אחרות – נתון המעיד על התבגרות האקוסיסטם המקומי.
שווי ההנפקות זינק ב־319% ל־1.6 מיליארד דולר, ומספר החברות הרב־לאומיות הפעילות בישראל עלה ל־511. מנגד, שוק ההון סיכון הפך ריכוזי יותר: מספר סבבי הגיוס המשיך לרדת, וסבבים קטנים של עד 10 מיליון דולר ירדו לשפל של עשור, בעוד עיקר ההון מרוכז במספר מצומצם של גיוסי ענק לחברות בשלבי צמיחה מתקדמים.
מאות מפוטרי הייטק בתקופה קצרה בישראל
כמו לבנים נופלות בדומינו, כך הודיעו בשבוע שעבר ענקיות ההייטק בישראל על פיטורים נרחבים. מעל כולן עמדה WIX, שהודיעה על כוונתה לפטר כ־1,000 איש – מספר אשר יקטין משמעותית את מצבת כוח האדם של החברה בישראל ובכלל. לחברה כ־5,200 עובדים, 60% מהם בישראל.
לפי הערכות, אמדוקס צפויה לפטר 3,000-2,500 עובדים מבין 29 אלף עובדיה. מאות מהם יהיו בישראל. ההערכה היא שהמנכ"ל הנכנס עומד להכריז על אסטרטגיה חדשה, שתגזור פיטורים משמעותיים בחברה.
חברת הסייבר סנטינל וואן (SentinelOne) נערכת לקיצוץ של כ־10% מכוח האדם שלה, מהלך שמשמעותו פיטורים של כ־250 עובדים (חלקם מתוך הפעילות בישראל). היוניקורן הירושלמי לייטריקס (Lightricks) מתכונן בימים אלה לסבב פיטורים נוסף וכואב, כחלק מההתאמות שהוא מבצע בעידן יצירת התוכן מבוסס ה־AI. חברת הסייבר Bigid, שרק לפני כשנתיים הוערכה בכמיליארד דולר, הודיעה על מהלך אגרסיבי שיכלול פיטורי כ־150 עובדים, יותר מ־20% מכוח האדם הגלובלי שלה (כ־650 עובדים ב־25 מדינות). מינמדיה, ענקית תוכן הספורט הישראלית, הודיעה על ”ארגון מחדש”. החברה מפטרת 12% מעובדיה, כ־60 איש מתוך מצבת של כ־500, חלקם בישראל.
המקצצת הבינלאומית הגדולה היא מטא. החברה מפטרת כ־9,000 עובדים בעולם, ושלחה הביתה בישראל מעל ל־100 איש. לפי הערכות, רובם אנשי פיתוח. לצד זאת, בחברה גם שינו תפקידים למאות עובדים שיעברו למטה ה־AI שבונה החברה. לצידה מתכוונת בשבועות הקרובים גם ענקית התשלומים פייפאל לפטר מספר רב של עובדים בישראל, וייתכן שגם בעולם.
מאיר אורבך
