ארה"ב הטילה סנקציות על רשת שהלבינה מאות מיליוני דולרים לאיראן
משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על 30 אנשים וחברות שהלבינו כספים עבור משטר האייתולות דרך איחוד האמירויות, עיראק והונג קונג. מאות מיליוני דולרים הועברו ממכירת נפט לממשלה האיראנית דרך חברות קש. שר האוצר האמריקאי בסנט: "מערכת בנקאות הצללים היא חבל הצלה קריטי עבור המשטר"
משרד האוצר האמריקאי - באמצעות המשרד לפיקוח על נכסים זרים (OFAC) - הטיל סנקציות על רשת בינלאומית רחבת היקף שכללה יותר מ־30 אישים וישויות משפטיות. האחרונים פעלו, על פי החשד, במשך שנים להלבנת כספים עבור משטר האייתולות בטהרן.
מדובר באחת הפעולות המקיפות ביותר שבוצעו עד כה נגד מערך הלבנת ההון של איראן, שמאפשר לה לממן את מנגנוני השלטון, לפתח את מערך הנשק הגרעיני ואת משמרות המהפכה תוך עקיפת הסנקציות הבינלאומיות.
לפי גורמים בממשל האמריקאי, מדובר בהלבנת סכומים של מאות מיליוני דולרים, אם לא יותר, בשנים האחרונות. הסנקציות כוללות הקפאת נכסים, איסור כל פעילות עם גופים אמריקאיים, ואזהרה מפורשת למערכת הפיננסית הבינלאומית שלא לשתף פעולה עם האנשים והישויות המעורבים ברשת.
לפי הדיווח של משרד האוצר האמריקאי, בראש הרשת עומדים שלושה אחים (משפחת זאלינגלאם) – אזרחים איראניים שפעלו בעיקר דרך חברות להמרת מטבע באיחוד האמירויות, בעיראק ובהונג־קונג. בהודעת המשרד נכתבו שמותיהן של כל החברות המעורבות, כאשר התברר כי חלקן הן חברות "קש" שלא קיימות.
לפי החשד, החברות הללו סיפקו שירותים פיננסיים סמויים לחברות ממשלתיות איראניות – בראשן חברת הנפט הלאומית של איראן (NIOC), חברת הספנות הלאומית (NITC) ומשרד ההגנה הלוגיסטי (MODAFL).
כך לדוגמה, הנה אחת העסקאות שמשרד האוצר האמריקאי חשף: בפברואר 2025 העבירה Hero Companion כ־20 מיליון דולר בשירות NIOC – תשלום עבור מכירת נפט שהוסתר באמצעות חשבוניות כוזבות.
על פי הדו"ח, המנגנון שפיתחו האחים זאלינגלאם מבוסס על שלושה שלבים. הראשון הוא הפקת רווחים לא רשמיים ממכירת נפט, פטרוכימיה וסחורות איראניות אחרות באמצעות חברות־קש; השני הוא המרת מטבע באמצעות "זירות חשוכות" – מרחבים פיננסיים שאינם נמצאים תחת פיקוח רגולטורי שקוף או מוסדר- בעיקר דרך בתי חלפנות חוץ בעיקר כמה הפועלים באמירויות ובעיראק. מנגנון נוסף הוא באמצעות הזרמת הכספים לגורמי מפתח בטהרן – כולל לזרוע הכלכלית של משמרות המהפכה – תוך טשטוש מקור הכסף וזהות "הנהנה" (Beneficial Owner).
היכולת להפעיל מערך גלובלי להלבנת הון הכרחית עבור איראן, שכן משטר האייתוללות מצוי תחת סנקציות כלכליות הדוקות של ארה"ב, האיחוד האירופי ושותפיהם, האוסרות על בנקים בינלאומיים לפעול מול חברות ומוסדות איראניים. בלי גישה למערכת הבנקאות הגלובלית, איראן נאלצת להסתמך על מערך מקביל – חשאי, לא שקוף, עתיר סיכונים – שמאפשר לה להכניס דולרים למערכת ולממן את פעילותה, לרבות הצבאית הטרוריסטית.
"מערכת בנקאות הצללים של איראן היא חבל הצלה קריטי עבור המשטר דרכו היא ניגשת לכספים ממכירת הנפט שלה, מעבירה כסף ומממנת את פעילותה החתרנית", מסר שר האוצר סקוט בסנט בהודעה שפרסם משרד האוצר. "משרד האוצר ימשיך למנף את כל הכלים הזמינים כדי למקד את הצמתים הקריטיים ברשת זו ולשבש את פעולותיה, המעשירות את אליטת המשטר ומעודדות שחיתות על חשבון העם האיראני".
הפרות של סנקציות אמריקאיות עלולות לגרום להטלת עונשים אזרחיים או פליליים על אותם אנשים בארה"ב, גם אם הם זרים. מוסדות פיננסיים עלולים להסתכן בחשיפה לסנקציות בעצמם, אם הם מבצעים עסקאות או פעילויות מסוימות עם אותם אנשים "מסומנים" או "חסומים". האיסורים כוללים תרומה או מתן כספים, וקבלת סחורות או שירותים מכל אדם כזה.
המהלך הנוכחי מצטרף לשורה של סנקציות אמריקאיות שהוטלו בחודשים האחרונים על רשתות דומות, אך הפעם – היקף החקירה, הפירוט שפורסם והיעדים שהוזכרו, מעידים כי ארה"ב מבקשת לחשוף ולנטרל לא רק את מקבלי הכסף, אלא את המערכת שמעבירה אותו.
הגברת הפעילות הזו היא קריטית בימים כתיקונם, קל וחומר בעיצומה של מלחמה מול ישראל שכן הגורם הכלכלי הוא קריטי. חשיפות כאלו פוגעות באופן ישיר ביכולת של איראן לממן מלחמה ולא פחות חשוב גם לממן את הפרוקסי של איראן בכל רחבי המזרח התיכון לרבות החמאס בעזה, החיזבאללה בלבנון ובעיקר את המיליציות השיעיות בעיראק וסוריה ואת החות'ים בתימן.
אך לא פחות חשוב: כל הכסף שזורם פנימה מסייע בייצוב המטבע האיראני (הריאל), מאפשר תשלום לספקים של משרד ההגנה האיראני, מממן תוכניות סיוע פנימיות שחשובות ליציבות השלטון כך שפגיעה ב"מנוע המזומנים" הזה עלולה להחליש את איתנות המשטר המבוסס כולו על נפט.
עוד נקודה חשובה היא כי חשיפות כאלו מחלישות את הקשרים ואת השיח בין וושינגטון לטהרן –דבר קריטי בשעות אלו. והדבר האחרון אך לא פחות חשוב: מדובר באיתות ברור למערכת הבנקאות הבינלאומית שיש להגביר ערנות לגבי עסקאות גדולות מול גופים מול איראנים ברחבי העולם. המסר שעובר הוא ברור: כל מי שיעזור לאיראן לעקוף סנקציות – יחטוף סנקציות בעצמו ועלול להסתבך עם ארה"ב- לצמיתות. זה יוצר לחץ קריטי, הרי אין שום משמעות לסנקציות נגד איראן אם אף אחד לא אוכף אותן.
