משחק מסוכן: עם מכס של 50% טראמפ שובר ברית ותיקה מול הודו
אחרי שהכשיל את שיחות הסחר בין המדינות, הנשיא האמריקאי השית מכסי עתק על הודו, עונש על רכישות הנפט שהיא מבצעת מרוסיה. במקביל הוא מתקרב לאויבתה המרה פקיסטן ומפר מסורת אמריקאית ותיקה של טיפוח תת־היבשת כמשקל נגד לסין
אחרי קנדה, מקסיקו וברזיל, כעת הגיע תורה של הודו להפוך מטרה למכסי העתק של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. אחרי סבב לא מוצלח (בכוונת מכוון) של שיחות, נפל הפור, וארצות הברית תשית על כלכלת הודו — הצפויה להפוך לשלישית בגודלה בעולם תוך שנים בודדות — מכס אסטרונומי של 50%, הסף העליון.
לפי משרד המסחר האמריקאי (USTR), כלל הסחר (סחורות ושירותים) בין המדינות הסתכם בשנה שעברה ב־212.3 מיליארד דולר, עלייה של 8.3% לעומת 2023 — סוף העשירייה הפותחת. כלומר, הודו היא שותפת סחר חשובה מאוד, אף כי לא מהחשובות ביותר (היקף הסחר עם קנדה עומד על 1.2 טריליון דולר, ועם האיחוד האירופי, 1.1 טריליון). כ־60% מהסחר בין הודו לארצות הברית הם בסחורות, כאשר לארצות הברית גירעון מסחרי של כ־46 מיליארד דולר מול הודו בתחום זה (כ־4% מהגירעון המסחרי הכולל). בתחום השירותים מקיימות שתי המדינות סחר ער בהיקף של כ־84 מיליארד דולר, והן נמצאות באיזון מוחלט כמעט, זה מספר שנים.
כלומר, קיימת הצדקה מסוימת להטלת מכסים לפי אמות המידה של טראמפ (קיומו של גירעון מסחרי), אבל אותו גירעון זעיר איננו לב העניין, ולבטח לא מצדיק שיעור גבוה כל כך של מכסים. מדובר בעוד מקרה קלאסי שבו הנשיא החליט להשתמש בכלים כלכליים כדי להשיג מטרות מדיניות ולהעניש בעלת ברית. הסיבה: סירובה של הודו להפסיק לקנות נפט מרוסיה. לטענת ארצות הברית, הכסף הזה מממן את המלחמה באוקראינה, דבר הנוגד את האינטרסים האמריקאיים. לטענת ההודים, הביטחון האנרגטי של המדינה איננו סוגיה אמריקאית, והם לא מוכנים לקיים דיון על כך עם אף מדינה.
הודו רוכשת מרוסיה 35%־40% מהנפט שהיא צורכת, כלומר, הכלכלה ההודית לא יכולה לתפקד ללא הנפט הרוסי. בנוסף היא רוכשת ממנה פחם וגז טבעי. מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, שגררה סנקציות על מוסקבה, הפכה הודו מלקוחה זוטרה של האנרגיה הרוסית ליעד מספר 2 אחרי סין (עם יבוא של כ־1.8 מיליון חביות נפט ביום).
אבל ישנה התפתחות חשובה נוספת הקשורה גם היא ליחסים בינלאומיים, הרבה יותר מאשר לכלכלה — התקרבות בין ארצות הברית לפקיסטן, יריבתה המרה של הודו, שזכתה לרמה הנמוכה של המכסים (19%). מאז הקאמבק של טראמפ, המתח בין מעצמות הגרעין הודו ופקיסטן זינק, עד כדי חילופי אש. אם בקדנציה הראשונה האשים טראמפ את פקיסטן ב"מתן מחסה לטרור", הרי שבתחילת כהונתו השנייה התהפכו היחסים לחלוטין. הרמטכ"ל הפקיסטני אסים מוניר אף הגדיר את ביקורו בבית הלבן (לצורך כינון הפסקת אש מול הודו), "אות לעידן חדש" ביחסים.
קלף דיפלומטי מול הודו
השאלה המרכזית היא, מהו האינטרס של טראמפ מול פקיסטן. התשובה לכך היא אנרגיה ומינרלים חיוניים, למרות שאלה קיימים בעיקר "על הנייר". ממשלת פקיסטן חזרה והצהירה לאורך השנים על רזרבות נפט "עצומות", שאליהן טראמפ לוטש עיניים, אך טרם בוצעה בה הפקה משמעותית, והיא נותרה יבואנית נפט כבדה. לפקיסטן גם חסרה תשתית יצוא משמעותית לנפט, והיא עצמה נקלעת לעתים למשברי אנרגיה בשל הקושי לממן יבוא. הרטוריקה הזו קיימת גם בתחום המינרלים האסטרטגיים (נחושת וליתיום) החיוניים לשרשראות אספקה מערביות. למרות שהתגלו בפקיסטן מאגרים עצומים, מדובר במדינה הנגועה בשחיתות, חשודה בתמיכה בטרור, וגם נטולת משאבים כדי לפתח תשתיות. לא פחות חשוב מכך: סין כבר מושקעת בה בסכומי עתק. בינתיים, פקיסטן משמשת קלף דיפלומטי מול הודו, כאשר טראמפ מבקש לאותת לראש הממשלה נרנדרה מודי, כי אם לא יישר קו, יש לו תחליף.
סיכונים כלכליים לארה"ב
השאלה הגדולה היא, האם טראמפ איננו משחק שוב עם חרב פיפיות. בהיבט הכלכלי־אסטרטגי, הודו חשובה הרבה יותר מפקיסטן, וכפי שארע בברזיל, גם בהודו עלול המהלך להשיג תוצאה הפוכה. אחרי שטראמפ השית מכס של 50% על ברזיל כעונש לנשיא האנטי־אמריקאי אינסיו לולה דה סילבה בגין רדיפת חברו של טראמפ ז'איר בולסונרו, לולה מוביל בסקרים וצפוי להיבחר לקדנציה רביעית. תוצאה הנוגדת את האינטרס האמריקאי.
גם מודי הוא שועל קרבות ותיק שיידע להפיק תועלת פוליטית מהקרב הזה. הטעות של טראמפ כאן פטאלית. לא רק כי הוא שובר מסורת דו־מפלגתית בת 25 שנה (כולל הקדנציה הראשונה שלו) של מאמצים להתקרב להודו (יעד אסטרטגי כמשקל נגד לסין), אלא משום שהוא עלול לקרבה עוד יותר לגוש ה־BRICS שקורא תיגר על ההגמוניה האמריקאית, בעיקר באמצעות הזנחת הדולר כמטבע סחר ומטבע רזרבי.
ובשורה התחתונה, ישנם גם סיכונים כלכליים משמעותיים לארצות הברית. הודו צפויה להפוך לסין הבאה במונחי צריכה, ובינתיים, ענקיות כמו אפל, אמזון, מיקרוסופט וגוגל מעבירות לשם ייצור ושירותים. וכמובן שהמהלך יפגע במשקי הבית האמריקאיים, הצפויים לשלם יותר על דלק, תרופות, בגדים ומוצרי צריכה מהודו. גם הפעם, קורבנות המדיניות הכושלת של טראמפ עלולים להיות מנועי הצמיחה שאותם הוא מתיימר להציל.
