סגור
יורש העצר של סעודיה מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ בריאד מאי 2025
נסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמאן. בעבר שררה אכזבה מחוסר הפעילות של ישראל נגד איראן (צילום: AP Photo/Alex Brandon)
פרשנות

אז הפצצנו את פורדו: כל התרחישים הצפויים במזה"ת

לתגובה האיראנית על ההפצצה האמריקאית יהיו השלכות מרחיקות לכת על המזרח התיכון. לא כל התסריטים טובים לישראל, שבכל מקרה החזירה לעצמה יוקרה 

כחודש אחרי שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ ערך ביקור מתוקשר היטב במדינות המפרץ ששם דגש בעיקר על השקעות, פיתוח כלכלי וטכנולוגיה, חוזר המזרח התיכון למקום הכל כך מוכר מבחינתו זה עשורים – מוקד עולמי לעימותים אלימים ומשברים עולמיים. התקיפה האמריקאית על מתקני הגרעין של איראן פותחת פרק חדש באזור, אם כי בנקודת הזמן הנוכחית מלוא השלכותיה אינן ידועות.
הכיוון שאליו הולך המזרח התיכון מהיום תלוי בראש ובראשונה בתגובה של טהראן לתקיפה האמריקאית. לפני ביצועה, האיראנים הבטיחו כי יגיבו נגד מטרות אמריקאיות באזור וגם אם בעיניים מערביות תגובה שכזו "אינה הגיונית" מבחינת האינטרס של המשטר האיראני, צריך להבין כי ההיגיון של משטר האייתולות עובד אחרת. שיקולים של כבוד לאומי ודבקות באידיאולוגיה עד הסוף, גם במחירים הכבדים ביותר, לעתים משתלמים מבחינתו.

מסלול סמלי

לאחר התקיפה הצהיר שר החוץ של איראן עבאס עראקג'י, כי ארצו "שומרת לעצמה את כל האפשרויות להגן על ריבונותה, האינטרסים שלה ואזרחיה", וכי לאירועים יהיו השלכות "נצחיות". תגובתו זו מלמדת כי לפחות כלפי חוץ הצמרת האיראנית מתלבטת כיצד להגיב. אם איראן תחליט להגיב לארה"ב בצורה סמלית, כלומר ירי טילים וכטב"מים לעבר בסיסים אמריקאיים באזור בעצמה או באמצעות הפרוקסיז, היא תאותת שהיא מעוניינת להימנע מהסלמה. הסיכון כאן מבחינת ישראל הוא שאיראן תרצה להמשיך להתרכז בשמירת מאזן אימה מולה באמצעות מלחמת התשה של חילופי מהלומות.
תגמול סמלי כזה, אם ארה"ב תכיל אותו, יאפשר למשטר לטעון כי עמד מול "השטן הגדול", תוך שהוא מצליח אולי ליצור פתח למסלול דיפלומטי, גם אם בצורה איטית ובגרירת רגליים. במקרה כזה ישראל וארה"ב יצטרכו להקים מנגנון אכיפה משותף למנוע ניסיונות של איראן לשקם את יכולותיה.

מסלול נואש

לחילופין, אם המשטר האיראני יחליט על תגובה משמעותית נגד מטרות אמריקאיות, האזור צפוי להסלמה, כולל תרחישי האימה כמו סגירת מצרי הורמוז על כל המשתמע מכך לגבי שוק האנרגיה העולמי, בעירת שדות נפט במפרץ, תקיפת אינטרסים כלכליים באזור ועוד. בשלב זה לא ניתן לשלול תגובה איראנית נחרצת. וזאת, דווקא לאחר שציר ההתנגדות שעל בנייתו עמלה שנים נפגע קשות (חזבאללה, משטר אסד). אין לשלול אפשרות כי איראן, כשהיא מוחלשת מתמיד, תחוש דחיפות גדולה יותר להפגין כוח גם כשהיא מודעת לכך שלא נותרו בידיה "אפשרויות טובות". דבר זה עלול להוביל לצעדים נואשים. מצב זה יוצר סיכון משמעותי להסלמה. הסיכון למשטר האיראני במקרה כזה גדול שכן הוא מבודד ואינו נתמך על ידי גורם משמעותי בזירה עולמית וצפוי להישאר ללא נכסים.

מסלול גרעיני

אפשרות נוספת לתגובה איראנית תהיה נחישות להאיץ את תוכנית הגרעין, להפסיק את שיתוף הפעולה עם סבא"א ונסיגה מהאמנה לאי־הפצת נשק גרעיני NPT. אם משטר האייתולות יצליח לשרוד בתום העימות הנוכחי, הוא יכול להסיק כי פצצת גרעין היא הדרך היחידה להרתיע תקיפות עתידיות. צעדים אלו אמורים להיתקל בתגובה ישראלית ואמריקאית שעשויה לכלול תקיפות נוספות.

מסלול טרור וסייבר

חשוב להדגיש כי בכל תרחיש שאיראן תבחר, גם אם זו תהיה תגובה "מתונה", היא לא תזנח כלים אחרים בחתימה נמוכה, כמו רשתות הטרור הבינלאומיות וכן יכולות סייבר התקפי. בהתחשב ביכולות הצבאיות הקונבנציונליות המופחתות של איראן בנקודת הזמן הנוכחית, פעולות סייבר יכולות להוות חלופה נגישה ובת־קיימא. בין היעדים של יחידות הסייבר האיראניות אפשר להביא בחשבון תשתיות קריטיות בארה"ב ובעלות בריתה, כולל ישראל. מבחינת איראן, תקיפות כאלה משבשות חיים במדינות היעד, עם מרחב הכחשה ויכולות להיות אופציה נבחרת לפעולה.

ישראל חוזרת למרכז הבמה

תהא התגובה האיראנית אשר תהא, העימות באיראן סולל מחדש את דרכה של ישראל ללבן של מדינות המפרץ. על רקע המלחמה ברצועת עזה, מדינות המפרץ, ובראשן מנהיגת העולם הערבי סעודיה, הפגינו יחס קריר ועוין כלפיה ושללו התקדמות להצטרפות להסכמי אברהם. גם הביקור של טראמפ בחודש שעבר, שבמהלכו פסח על ישראל, יצר רושם במפרציות כי ישראל נותרה מחוץ לעסק, בייחוד בכל האמור לנורמליזציה ולפיתוח הכלכלי.
במפרץ היתה תחושה של אכזבה מישראל, כשבמשך שנים היה נראה שאין כיסוי להבטחותיה לתקוף את איראן, שהיא היריבה הגדולה של העולם הסוני בכלל והמפרציות בפרט. האכזבה הזו הביאה את סעודיה, בין השאר, לנרמל את היחסים עם איראן לפני כשנתיים, אחרי נתק של שנים.
השבוע האחרון הוכיח למפרציות כי המדינה הקרובה ביותר מבחינת ארה"ב באזור היתה ונותרה ישראל. לא רק מדינית, אלא גם ברמת מטוסים וטייסים. מעבר לכך, הביצועים המוצלחים של צה"ל באיראן וכן חוסר החשש להתעמת מול מי שנחשבה עד לאחרונה למעצמה אזורית הבהירו היטב למדינות האזור כי ישראל זה כוח שצריך להתחבר אליו ולא להתעלם ממנו.