פרסמתם ברשתות סרטון שיצרתם עם AI? אתם חשופים לתביעה של עשרות אלפי שקלים
טיוטת חוות דעת של משרד היועמ"שית – שמיועדת לעובדים במשרדי ממשלה, אך רלבנטית לציבור כולו – מזהירה מפני הסכנות שבהפרת זכויות יוצרים תוך יצירת תכנים בעזרת מערכות AI, ומציעה דרכים להימנע מכך. מדריך למשתמש
פרסמתם בטיקטוק סרטון מג'ונרט של AI? יש סכנה שתחויבו בתשלום של עשרות אלפי שקלים על הפרת זכויות יוצרים. טיוטת חוות דעת תקדימית שמגובשת במשרד היועצת המשפטית לממשלה מזהירה שפרסום תמונות, סרטונים או יצירות AI אחרות יכול להוות הפרת זכויות יוצרים, במיוחד אם התוצרים דומים ליצירות מוגנות שעליהן אומנו המודלים. אף שחוות הדעת מיועדת לשימוש גופי ממשל, הקביעות המשפטיות שלה רלבנטיות לכלל המשתמשים במודלי AI.
"כלי ה-AI כאן כדי להישאר והשימוש בהם רחב, אך חשוב להבטיח שמירה על זכויות היוצרים ולעשות שימוש מושכל", אמרה עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועמ"שית לענייני משפט אזרחי, כשהציגה את טיוטת חוות הדעת בכנס שנערך ביום שני באוניברסיטת תל אביב. "חוות הדעת מכוונת לעובדי המדינה שרוצים להשתמש בבינה מלאכותית יוצרת, אבל אנחנו למדים שהשוק מבקש להיאחז במסמך משפטי שיהיה 'מורה נבוכים' בתחום".
הסכנה למשתמש הרגיל
אחד השימושים הפופולריים בצ'טבוטים כמו ChatGPT של OpenAI או ג'מיני של גוגל הוא ג'ינרוט תמונות, סרטונים או מוזיקה לשימושים שונים – החל מיצירת פוסטים למדיה חברתית, עבור להעשרת מצגות, דרך יצירת תוכן אמנותי או בידורי ועד לשימוש אידיוסינקרטי. ככלל, מודלי ה־AI של החברות הגדולות מאומנים על מגוון עצום של תכנים ויצירות, שחלק ניכר מהם מוגן בזכויות יוצרים. הדבר הביא לכמה תביעות מתוקשרות שהגישו סופרים, אמנים, אולפנים הוליוודיים, חברות מוזיקה וגופי מדיה נגד חברות AI בגין שימוש לא מורשה בתכנים מוגנים לאימון מודלים.
ואולם, לפי טיוטת חוות הדעת של היועמ"שית, גם משתמשים מהשורה שמפרסמים יצירות AI עלולים להיות חשופים לתביעות זכויות יוצרים, גם במקרים שבהם פרסמו יצירה שג'ינרטו בעצמם. "כשמדובר בתוצרים שנוצרו על בסיס הנחיה עצמאית ('פרומפט'), קיים סיכון שהם יגלו דמיון ליצירות מוגנות בזכויות יוצרים של צד שלישי, ובפרט יצירות שעליהן אומנה המערכת, העולה כדי הפרת זכות יוצרים", קובעת חוות הדעת, שבכתיבתה השתתפו אילת פלדמן, האוורד פולינר והודיה גחלי שוורץ מהמחלקה האזרחית במשרד היועמ"שית.
"כלומר, התוצר החדש עשוי להיחשב כהעתקה של חלק מהותי מהיצירה המוגנת, או כיצירה נגזרת ממנה, קרי יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת". פרסום יצירות אלו ללא הסכמת בעל זכויות היוצרים המקורי מהווה הפרה של חוק זכויות יוצרים, ויכול לחשוף את המפרסם לתביעה אזרחית ולתשלום פיצויים שעלולים להגיע לעשרות אלפי שקלים.
בכך, מבחינה משפטית, המצב לא שונה מהותית משימוש ביצירות "רגילות" שמוגנות בזכויות יוצרים (למשל, פרסום תמונה במדיה חברתית ללא קבלת הסכמת הצלם). ואולם, ליצירות AI נוספת סיבוכיות מעשית: "עשוי להיות קושי לברר את מידת הדמיון ליצירות הראשוניות או מצב הזכויות בהן, וכתוצאה מכך, לגבש מסקנה האם התוצר החדש מפר זכויות ביצירה והאם ניתן לעשות בתוצר החדש את השימוש המבוקש". כלומר, משתמש שג'ינרט יצירה באמצעות מודל AI לא יכול להעריך אם פרסומה יהווה הפרה של זכויות יוצרים.
סייג להגנת זכויות יוצרים הוא שימוש הוגן, שמתיר תחת מבחנים מסוימים שימוש ביצירות מוגנות גם ללא הסכמת בעליהן. במקרים אלה, החלת הגנה זו על יצירות AI לא שונה מאלה הרגילות. למשל, כשמדובר במבחן שעוסק באופי השימוש (האם מדובר בשימוש מסחרי; האם השימוש מקדם ערכים חשובים לחברה כמו שימוש בצילום לצורך ביקורת עליו; או האם מדובר בשימוש טרנספורמטיבי שיוצר מוצר שונה בתכלית).
"מבחן זה אינו מושפע מהיות התוכן תוצר של AI", נכתב בחוו"ד. "יודגש, לעניין המבחן המאפשר שימוש 'טרנספורמטיבי', כי לא כל שימוש בתוצר המופק במערכת AI ומבוסס על יצירות מוגנות, הוא 'שימוש טרנספורמטיבי' ביצירה המקורית המוגנת". ואולם, החלת הגנה זו על יצירות AI שונה לעומת יצירות רגילות. כך, למשל, אחד המבחנים הוא עד כמה היצירה החדשה דומה לזו המקורית. כלומר, האם מדובר בהעתקה מלאה, העתקת "לב" היצירה, או העתקה שולית בלבד.
לחפש את ההתחייבות
"הבינה המלאכותית יוצרת טקסטים ותמונות חדשים, והיצירות הראשוניות מהוות בסיס לאימון המודל", מסבירה חוות הדעת. "אולם, לא תמיד ידוע האם התוצר החדש של הבינה המלאכותית כולל בתוכו חלקים מוגנים מיצירה מוגנת אחרת, ואם אכן כולל חלקים כאלה, מה היקפם. פתרון מעשי לבעיה זו הוא ביצוע בדיקה ראשונית שהתוצר אינו דומה ליצירה מוגנת אחרת באופן שמפר זכויות יוצרים וכן התייחסות לכך בכתיבת הפרומפט. במידת האפשר מומלץ לשאול את המערכת על מקורות ההשראה, ולבדוק את הדמיון של התוצר החזותי או הטקסטואלי לתוצרים אחרים באמצעות חיפוש ברשת או במערכות ייעודיות אחרות".
היבט אחר של שימוש הוגן הוא התרת השימוש ב"יצירות יתומות", כאלו שבעל הזכויות בהן אינו ידוע או לא אותר לאחר השקעת מאמץ סביר. "ביחס לשימוש בתוצרים שנוצרו בידי AI, מאחר שקשה לדעת על אילו יצירות התבסס הכלי לשם הפקת התוצר או האם יש יצירות אחרות הדומות לתוצר, ניתן להשתמש בעקרונות מנגנון יצירות יתומות. במסגרת חובת 'השקידה הסבירה' לאיתור בעל הזכויות, וככל שמערכת הבינה המלאכותית לא הצהירה בעצמה על אילו יצירות היא התבססה, מומלץ לערוך בירור באמצעות המערכת (ככל שהדבר אפשרי), ולגבי תמונות ניתן לערוך חיפוש באינטרנט או בכלים ייעודיים".
מה יכולים לעשות ארגונים ועסקים כדי להימנע מסיכוני זכויות יוצרים? חוות הדעת מציעה שני פתרונות מרכזיים. הראשון, שימוש במערכות AI שתנאי השימוש שלהן כוללים הסדרה של קניין רוחני. פתרון זה רלבנטי במיוחד למשרדי ממשלה שעושים שימוש בכלי AI דרך פרויקט נימבוס. לארגונים פרטיים שרוכשים גישה למערכות AI, "ההמלצה היא לעשות שימוש במערכות ומאגרים שיש בהם התחייבות לשימוש מוגן בתוצרים – למשל, התחייבות שהמודלים אומנו על יצירות שבנחלת הכלל או על מאגר יצירות ברישיון – או לשיפוי במקרה שבו תהיה תביעה בשל שימוש בהן".
