פרס נובל לרפואה: שלושה חוקרים זכו על חקר מנגנוני מניעת מחלות אוטו-אימוניות
מרי ברונקוב, פרד רמסדל ושימון סקגוצ'י גילו את מנגנון הסבילות החיסונית ההיקפית, שמונע מתאי T של מערכת החיסון לתקוף את תאי הגוף. בכך נפתח שבוע הכרזת הזוכים בפרסי נובל
פרס נובל ברפואה מוענק השנה לשלושה חוקרים שגילו את מנגנון הסבילות החיסונית ההיקפית, שמונע מתאי T של מערכת החיסון לתקוף את תאי הגוף, כפי שקורה במחלות אוטו-אימוניות. הפרס מחולק בחלקים שווים בין מרי ברונקוב (Brunkow) מהמכון לביולוגיה של מערכות בסיאטל שבארצות הברית, פרד רמסדל (Ramsdell) מחברת סונומה בקליפורניה ושימון סקגוצ'י (Sakaguchi) מאוניברסיטת אוסקה ביפן.
בהכרזה היום נפתח שבוע שלם של הכרזות הזוכים - כאשר בימים הבאים יוכרזו הזוכים בנובל בפיזיקה, בכימיה, בספרות, בשלום ובכלכלה.
ברונקוב חקרה גנומיקת משפחה במגוון רחב של תחומי מחקר מחלות, ביולוגיה מערכתית של מחלת ליים, סמני ביו של אלח דם ובריאות מדעית. רמסדל ושימון זכו יחד ב-2017 בפרס קרופורד על גילוייהם הקשורים לתאי T רגולטוריים, שמנטרלים תגובות חיסוניות מזיקות בדלקת מפרקים ובמחלות אוטואימוניות אחרות. שימון ידוע בעיקר בזכות גילוי תאי T רגולטוריים ותיאור תפקידם במערכת החיסון. גילוי זה מנוצל בטיפול בסרטן ובמחלות אוטואימוניות.
מדי יום, מערכת החיסון שלנו מגינה עלינו מפני אלפי מיקרואורגניזמים שונים שמנסים לפלוש לגופנו. לכולם יש מראה שונה, ורבים פיתחו דמיון לתאי אדם כצורה של הסוואה. אז איך מערכת החיסון קובעת על מה עליה לתקוף ועל מה עליה להגן?
מרי ברונקוב, פרד רמסדל ושימון סקגוצ'י זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה 2025 על התגליות שלהם הקשורות לסבילות חיסונית היקפית. הם זיהו את "המאבטחים" של מערכת החיסון, תאי T רגולטוריים, שמונעים מתאי חיסון לתקוף את גופנו עצמו.
פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה מוענק מדי שנה מאז 1901 על-ידי מכון קרולינסקה השבדי למי שתרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום זה. סכום הפרס עומד על 11 מיליון קרונות שבדיות שהם כ-3.8 מיליון שקל. עד לשנה הנוכחית זכו 229 בני אדם בפרסי נובל ברפואה, רק 13 מהם נשים. הצעיר ביותר היה הרופא הקנדי פרדריק גרנט בנטינג, רק בן 31 בעת קבלת הפרס ב-1923 על פריצת הדרך להפקת האינסולין. המבוגר ביותר היה פרנסיס פייטון רוס, בן 87 בעת קבלת הפרס ב-1966 על גידולים סרטניים שמועברים בידי וירוס.
בשנה שעברה חלקו את הפרס שני ביולוגים אמריקנים, פרופ' ויקטור אמברוז ופרופ' גארי רובקון (היהודי), על גילוי מיקרו-RNA - מולקולות RNA קטנות. התגלית שלהם ב-1993 זיכתה את שניהם גם בפרס וולף הישראלי יחד עם החוקר הישראלי-קנדי פרופ' נחום זוננברג שלא זכה בנובל.
פרסי נובל מוענקים מדי שנה ב-10 בדצמבר, יום השנה למותו של אלפרד נובל, מייסד קרן הפרס. הפרסים מוענקים בתחומי רפואה או פיזיולוגיה, פיזיקה, כימיה, ספרות ושלום. לאחר הכרזת הנובל ברפואה יוכרזו בימים הבאים יתר הזוכים. מ-1969 מוענק גם פרס בכלכלה על שם אלפרד נובל, וזה גם הפרס שיחתום את שרשרת הכרזות הנובל בעוד שבוע בדיוק. ביום שישי, 10 באוקטובר, יוכרז באוסלו הזוכה בפרס נובל לשלום - אירוע שמרכז השנה עניין רב במיוחד בשל רצונו העז של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לזכות בכבוד.
