לפני שטראמפ מגיע: אטרקציות התיירות של גרינלנד
הטריטוריה הארקטית שבריבונות של דנמרק עלתה שוב לכותרות בגלל איומיו של נשיא ארה"ב לספח אותה. אך גם לפני כן היא נהנית מעלייה במספר התיירים, שטיפס לשיא של 141 אלף ב-2024 וצפוי עוד לעלות הודות לפתיחת שדות תעופה חדשים. למבקרים מומלץ לצפות בלווייתנים, לשוט בסמוך לקרחונים ולחזות בזוהר הצפוני
דונלד טראמפ חזר השבוע על כוונתו לספח את גרינלנד, איום שנהייה מוחשי יותר לאחר המבצע הצבאי בוונצואלה ולכידתו של הנשיא ניקולס מדורו. בעקבות כך, בדנמרק, וכן בגרמניה, צרפת ובריטניה פרסמו הודעת גינוי ובה הדגישו כי חשיבות השמירה על האוטונומיות של גרינלנד.
הטריטוריה, שנמצאת תחת ריבונות דנית, מונה כ-56 אלף תושבים ונמצאת בעיצומו של החורף, כך שזה לא הזמן האידיאלי לבקר בה. אך עבור מי שמעוניין להבין מה המקום שמעורר כל כך הרבה עניין ואמוציות, ב-CNN פרטו כיצד ייראה ביקור.
ההתעניינות בגרינלנד כיעד תיירותי גדלה כמובן הודות לטראמפ, אם כי עוד ב-2024 נרשמה עלייה במספר התיירים, שעמד על שיא של 141 אלף. במקביל, ההגעה לגרינלנד הפכה קלה יותר בשנה האחרונה, אז נפתח בבירה נואוק שדה תעופה בינלאומי, וביוני האחרון חברת התעופה יונייטד איירליינס השיקה טיסה פעמיים בשבוע מניוארק לנואוק. שני שדות תעופה נוספים מתוכננים להיפתח השנה: הראשון בקואקורטוק בדרום הטריטוריה והשני באילוליסאט, הנחשבת לאתר התיירות הראשי של האי.
אילוליסאט מציעה למבקרים קרוזים, חוויית דייג, וכוללת שורה של פאבים המציעים בירה שקוררה על ידי קרחון בן 100 אלף שנים. סירות קטנות מציעות למבקרים אפשרות לשוט בסמוך לצי קרחונים, אך לא קרוב מדי. בין החודשים יוני לספטמבר אפשר גם לחזות בלווייתנים.
באופן כללי, צפיית לווייתנים היא פעילות שמאפיינת את כל קו החוף של גרינלנד. אם כי כדאי לקחת בחשבון שבשר לווייתנים נחשב למעדן במקום. המנה Mattak מורכבת מעור של לוויתן ושומן, ואף שהמרקם שלה מזכיר גומי היא פופולרית בקרב התושבים. לקהילות הילידות יש מכסות המאפשרות להן לצוד גם דובי קוטב, כבשי מושק ואיילי צפון, שגם עשויים להופיע בתפריטים.
ליקוי החמה שייערך השנה ימשוך כנראה עוד מבקרים לגרינלנד, וחברות קרוזים כבר החלו להציע שייט מסביב לאי כדי לחזות באירוע.
דרך נוספת לראות את קו החוף היא באמצעות המעבורת החופית, Sarfaq Ittuk המפליגה במשך מספר ימים. היא פחות מסחרית מספינות השייט, ומאפשרת למטיילים לפגוש את המקומיים שמשתמשים בה ככלי תחבורה יומיומי.
הלהיט הנוכחי לחקירת הצד הפראי יותר של גרינלנד הוא החוף המזרחי הפונה לכיוון אירופה. מדובר באזור גולמי המושך הרבה פחות תיירים, עם קו חוף דרמטי וקשוח של פיורדים שבהם קרחונים נסחפים דרומה. אין שם כבישים, והאוכלוסייה המפוזרת, המונה מעט יותר מ-3,500 איש, מאכלסת קו חוף שאורכו בערך כמרחק בין ניו יורק לדנבר.
מספר הולך וגדל של ספינות משלחת קטנות חוקרות את החוף המרוחק הזה בשל נופיו הקפואים וחיות הבר שבו. פופולרי במיוחד הוא סקורסבי סאונד (Scoresby Sound), מערכת הפיורדים הגדולה בעולם, הכוללת הרים משוננים ועמקים עמוסים בקרחונים. בהפלגה צפונה נמצא הפארק הלאומי של צפון-מזרח גרינלנד, מקום נפלא לצפייה בחיות בר בטונדרה.מטיילים מגיעים כדי לראות דובים לבנים, אשר במהלך הקיץ עם הפשרת קרח הים נוטים להתקרב ליבשה. ניתן למצוא שם גם כבשי מושק, להקות עצומות של אווזים נודדים, שועלי שלג וניבתנים.
למתעניינים בצד התרבותי מומלץ לבקר בכפר שייקח להם יותר זמן ללמוד איך להגות את שמו מאשר להקיף אותו ברגל - איטוקורטורמיט (Ittoqqortoormiit) המקום, המרוחק כ-800 קילומטרים צפונית מהיישוב השכן הקרוב ביותר, מאכלס 345 תושבים מקומיים הנצורים בקרח במשך תשעה חודשים בשנה. ספינות מפליגות לפגוש אותם רק במהלך תקופת ההפשרה הקצרה של הקיץ, בין יוני לאוגוסט.
בגלל הנסיבות, התושבים שימרו מסורות רבות."ההורים שלי צדים כמעט את כל המזון שלהם", אמרה מטה ברסלייזן, הבעלים של בית ההארחה היחיד באיטוקורטורמיט. "הם מעדיפים את הדרכים הישנות כמו קבורת הבשר באדמה כדי שיתסוס ויישמר. כבש מושק אחד בלבד יכול לספק כ-200 קילוגרם של בשר".
על אף התנאים הלא אידיאליים בחורף, יש גם אטרקציות בחודשים הללו, בראשן צפייה בזוהר הצפוני בלי זיהום כמעט של אורות עירוניים. בנוסף, גרינלנד מציעה מסעות סקי ארוכי טווח ורכיבה במזחלות על קרח, ואף טרק נתיב החוג הארקטי, שאורכו 160 ק"מ ויוצא מקנגרלוסואק, ומחייב נשיאת כלי נשק כדי להרתיע דובי קוטב.
ההמלצות הללו, ובכלל החיים בגרינלנד, עשויים להשתנות בשנים הבאות בשל שינויי האקלים והמסת הקרחונים, שלא לדבר על הפיכתה לפיון בפוליטיקה העולמית.
