עד פי 4 יותר יקר מהבית: המחקר שחושף את מחדל הטעינה של הרכב החשמלי
לפי מרכז המחקר של הכנסת, 64.5% מהנהגים מדווחים על מחסור בעמדות טעינה מהירות, ומחיר החשמל בעמדות הציבוריות מגיע ל-2.62 שקלים לקוט"ש, לעומת 64 אגורות בלבד בטעינה ביתית; משרד האנרגיה הקצה 94 מיליון שקל לסבסוד עמדות טעינה, אבל רק חלק קטן מהתקציב נוצל
עמדות טעינה תפוסות, עמדות טעינה איטיות ותקציב סבסוד שאינו ממומש, אלה מקצת החסמים העומדים כיום בפני בעלי מכוניות חשמליות, כך עולה ממחקר שמפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא טעינת רכב חשמלי.
כיום ניתן לטעון מכונית חשמלית בטעינה ביתית, משמע טעינה בתעריף החשמל הביתי וטעינה ציבורית בעמדות שנחלקות ל"רגילות" (כלומר AC) שדורשות שעות כדי לטעון את הרכב ועמדות מהירות (כלומר DC) שדורשות בין רבע שעה לשעה כדי לטעון את הרכב.
נושא הטעינה לרכב החשמלי הוא קריטי: המכוניות החשמליות בישראל הגיעו לנתח שוק של מעל 20% מעוגת המכירות לפני כשלוש שנים - ואז המכירות ירדו. לירידה יש שלל סיבות, אך בין היתר כפי שפורסם ב"כלכליסט" כיום עיקר מכירות הרכב החשמלי הן של מכוניות יחסית יקרות, למרות שבשוק יש חלופות זולות למכביר. אחת הסיבות לשינוי המגמה היא שמי שרוצה באמת לנצל את היתרונות הגלומים בבעלות על מכונית חשמלית צריך עמדת טעינה ביתית בה החשמל זול. ומי שיש לו כסף לבית עם חניה בטאבו שבה ניתן להקים עמדת טעינה יעדיף מן הסתם רכב יותר יקר ולא רכב בסיסי. וכך נוצר חסם: הישראלים שאין להם בית עם עמדת טעינה צריכים להשתמש ברשת הציבורית שהיא יקרה יותר, העמדות לפעמים תפוסות ולפעמים הן בכלל לא עובדות.
לפי עיקרי המחקר, שנכתב על ידי הכלכלן נועם בוטוש, באפריל 2025 היו בישראל 25 ספקי טעינה. חלקם אגב, כבר לא פעילים בשוק הישראלי. שלושת הספקים הגדולים חלשו דאז על 59% מסך שקעי הטעינה. לפי המחקר, בינואר עד ספטמבר השנה נמכרו בישראל כ-98 אלף רכבים חשמליים וגם רכבי פלאג אין הייבריד. בסך הכל בין 2017 ל-2026 נמכרו בישראל כ-423 רכבים שמתחברים לשקעי טעינה (כלומר גם חשמלי וגם פלאג אין הייבריד).
המחקר מתייחס לסקר שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפיו כ-30% מבעלי הרכבים משתמשים מדי פעם בעמדות הציבוריות המהירות. 13.5% בלבד משתמשים בעמדות האיטיות הציבוריות ואילו 88% משתמשים בטעינה בבית. המחקר מצטט נתונים נוספים שפרסמה הלמ"ס לפיהם 64.5% מהמשתמשים דיווחו על מחסור בעמדות טעינה מהירות. 28.4% דיווחו על מחסור כללי בעמדות טעינה ואילו 4.2% דיווחו על מחסור בעמדות טעינה איטיות.
לפי עיקרי המחקר - מחיר קילוואט/שעה בצריכה ביתית עמד בממוצע אשתקד על 0.64 אגורות. המחירים בעמדות הציבוריות היו יקרים משמעותית. יצוין כי בכל הקשור בעמדות הציבוריות המחירים משתנים בהתאם לשלל גורמים: שעת הטעינה, מיקום העמדה ועוד. לפי המחקר, שמבצע שיקלול של מחיר טעינה איטית ומהירה, המחיר ב- EV4U היה אשתקד 2.62 שקלים בממוצע לקילוואט שעה. באמישראגרין מדובר על 2.34 שקלים. ב- ADVICE מדובר במחיר של 2.17 שקלים בממוצע. בסקאלה EV המחיר הוא 2.09 שקלים. במקומות הנמוכים ביותר בטבלה נמצאות נופר אנרגיה עם מחיר של כ-1.03 שקלים, אי וי אדג' עם 1.21 שקלים בממוצע. ו- GREEMS עם מחיר של כ- 1.24 שקלים.
הניתוח מתייחס גם לחברות שגובות תעריפים שונים בשעות היממה. הממוצע מתייחס לשתי תקופות ביממה - שעות השיא (במהלך היום) ושעות השפל כלומר הלילה. גם כאן יש ממוצע של מחירי טעינת AC, כלומר טעינה רגילה, וטעינת DC כלומר מהירה. כך, ב- ADVICE התעריף היומי הנמוך הוא בממוצע 1.88 שקלים. התעריף הגבוה הוא בממוצע 2.48 שקלים. באפקון התעריף הנמוך הוא 1.74 שקלים בממוצע אך בשעות של הצריכה היקרה התעריף הוא 2.58 שקלים. ב- EVEDGE התעריף הנמוך של השעות המתות הוא בממוצע 1.51 שקלים אך התעריף הגבוה הוא 2.02 שקלים.
המחקר גם מפרט את התמריצים הניתנים בעולם להקמת עמדות טעינה ביחס לישראל. כך בישראל הוקצב תקציב של 94 מיליון שקלים על ידי משרד האנרגיה לנושא. הסכומים שאושרו בסופו של דבר היו נמוכים במחצית מסכום זה. בסופו של דבר נכון לאשתקד נוצלו רק 69% מהסכום. בישראל אין סבסוד לעמדות טעינה ביתיות. באוסטריה לעומת זאת יש סבסוד של עד 1,800 יורו לעמדה ביתית. באירלנד מדובר ב 300 יורו.
