סופר אל-ניניו בדרך: מחירי המזון והאינפלציה יזנקו?
מרכזי החיזוי באירופה צופים לשנה זו אירוע אקלימי חסר תקדים של סופר אל־ניניו; האירוע עלול להוביל לגלי חום קיצוניים, בצורות ושיטפונות עוצמתיים, ולדחוף את הטמפרטורה של כדור הארץ אל מעבר לסף התחממות של 1.5 מעלות צלזיוס, שמעוגן מדעית ופוליטית כנקודת מפנה בלתי הפיכה; בישראל מזהירים מפני התארכות עונת השריפות
בשירות המטאורולוגי כבר מזהירים: 2026 צפויה להיות שנה חמה בהרבה בהשוואה לממוצע, ולהביא הקיץ גלי חום קיצוניים במיוחד וטמפרטורות חריגות גם בסתיו, שיאריכו את עונת השריפות. הסיבה לתחזית המאיימת? סופר אל־ניניו שמתבשל באוקיינוס השקט — אירוע אקלים חסר תקדים בהיסטוריה המודרנית, שעלול להוביל לשריפות ענק, גלי חום חסרי תקדים, בצורות, סופות וגם שיטפונות עוצמתיים.
בים וביבשה אפריל 2026 היה חם באופן חריג. טמפרטורת פני הים באוקיינוסים הייתה השנייה בגובהה בהיסטוריה, כך על פי נתוני שירות שינויי האקלים קופרניקוס של האיחוד האירופי, ואפריל דורג במקום השלישי ברשימת החודשים החמים ביותר. שיטפונות קשים פקדו אזורים בחצי האי ערב, באיראן ובאפגניסטן, בעוד תנאי הבצורת החמירו בדרום אפריקה וציקלונים טרופיים נוצרו באוקיינוס השקט. כעת נראה שהחום באוקיינוס עומד לשבור שיאים חדשים. כל זאת בעקבות תופעת האל־ניניו, שכעת נראה שהיא צוברת מספיק כוח כדי להפוך ל״סופר אל־ניניו״ במחצית השנייה של השנה.
אל־ניניו (בספרדית: "הילד") הוא תנודה טבעית של מערכת האקלים הנובעת מהתחממות חריגה של פני האוקיינוס השקט. הדבר מוביל בדרך כלל לעלייה בטמפרטורות הגלובליות, לשינוי דפוסי מזג האוויר בעולם, לבצורות ולשיטפונות. כל אירוע של סופר אל־ניניו מוביל לשבירת שיאים בתחרות השנה החמה ביותר שנמדדה אי פעם בכדור הארץ.
מדענים עוקבים כעת מקרוב אחר הסימנים לסופר אל־ניניו, אירוע אקלימי חריג שבו טמפרטורת פני הים בחלקים הטרופיים של האוקיינוס השקט עולות בצורה דרמטית מעל הממוצע. אם באירוע אל־ניניו רגיל מדובר על כחצי מעלה מעל הממוצע, בסופר אל־ניניו אזור המדידה באוקיינוס יכול להתחמם בכ־2 מעלות. כעת ECMWF (המרכז האירופי לתחזיות מזג אוויר לטווח בינוני) מעריך כי עד הסתיו טמפרטורות המים במרכז האוקיינוס השקט סמוך לקו המשווה עלולות להגיע עד 3 מעלות מעל הממוצע.
אוקיינוסים חמים יותר מעצימים סופות, פוגעים במערכות אקולוגיות ימיות ומשבשים את דפוסי מזג האוויר בכל רחבי הפלנטה. סופר אל־ניניו פועל כמנוע חום פלנטרי אדיר, המשחרר כמויות עצומות של אנרגיה אוקיינית אגורה אל האטמוספרה ומשנה באופן משמעותי את זרם הסילון העולמי. מחקרים אישרו כי אירוע כזה יכול להשפיע על האקלים הגלובלי למשך כמה שנים, לשנות דפוסים עונתיים טיפוסיים ולהשפיע על הכל — מחקלאות בינלאומית עד מסלולי סופות החורף. אירועי אל־ניניו מתרחשים מדי כמה שנים, אך אירועי סופר אל־ניניו פעם בעשור לערך.
שלושת אירועי הסופר אל־ניניו האחרונים הורגשו היטב. כך, למשל, אחד העוצמתיים שבהם נרשם בשנת 1983. הנזקים נאמדו ביותר מ־13 מיליארד דולר, עם כ־2,000 הרוגים ברחבי העולם באירועי קיצון, ובאוסטרליה נרשמה הבצורת הקשה ביותר שלה במאה ה־20, יחד עם שריפות ענק. אינדונזיה סבלה מבצורת שגרמה לרעב.
באירוע של 1997 שריפות ענק בברזיל ובאינדונזיה הובילו לזיהום אוויר כבד בכל מזרח אסיה. ב־2016-2015 באתיופיה ובדרום אפריקה נרשמה בצורת קשה שהובילה לצורך בסיוע הומניטרי למשק החי ולחקלאות, ובארצות הברית נרשם חורף סוער במיוחד, והחום הקיצוני באוקיינוסים גרם להלבנת אלמוגים בקנה מידה עולמי, במיוחד בשונית המחסום הגדולה באוסטרליה.
הלם אקלימי
אל־ניניו חזק יכול לעורר שינויים מתמשכים בדפוסי האקלים, שיישארו הרבה לאחר האירוע
מדעני אקלים פרסמו לאחרונה מחקר שלפיו אירועי אל־ניניו חזקים יכולים לעורר "שינויים במשטר האקלימי", כלומר שינויים פתאומיים ומתמשכים בדפוסי החום, הגשמים והבצורת. שינויים אלה יישארו באזור גם לאחר שיסתיים אירוע הסופר אל־ניניו, מה שידחף את כדור הארץ להלם אקלימי שיותיר חותם שנים קדימה.
בעולם שכבר התחמם מאוד בעקבות פליטת גזי חממה ממקורות אנושיים (בעיקר משריפת פחם, נפט וגז), אל־ניניו חזק ב־18-12 החודשים הקרובים עלול לדחוף את הטמפרטורה השנתית הממוצעת של כדור הארץ אל מעבר לסף של התחממות של 1.5 מעלות צלזיוס — רף שבמסמכים מדעיים ובהסכמים פוליטיים מעוגן כנקודת מפנה להשפעות אקלימיות שעלולות להיות בלתי הפיכות. כעת, לפי חלק מההערכות, סופר אל־ניניו עוצמתי יכול אף לדחוף את הטמפרטורה העולמית הממוצעת לכ־1.7 מעלות צלזיוס מעל הרמה הקדם־תעשייתית, וכלל לא בטוח שהעולם יתקרר משמעותית חזרה אל מתחת לרף ה־1.5 מעלות לאחר שאל־ניניו ידעך.
גם מתחת לסף ה־1.5 מעלות מאגרי המים כבר אינם מתמלאים בחלק מהשנים, ועולים על גדותיהם עם גשמים קיצוניים בשנים אחרות. שוניות אלמוגים מאוסטרליה ועד הקאריביים הולבנו ללא יכולת שיקום, ושטחי יערות עצומים נשרפו בשריפות ענק.
לפי מאגר הנתונים הבינלאומי לאסונות EM-DAT, בין 2022 ל־2024 מתו בממוצע יותר מ־59 אלף איש בשנה מטמפרטורות קיצוניות — פי 20 מהממוצע בעשור הקודם. שינויים חריפים אף יותר עלולים לערער את היציבות השברירית של מערכות אקולוגיות רבות.
דוגמה לפגיעה ארוכת טווח של שינוי משטר האקלים אפשר לראות בדלדול החקלאות. התמעטות היבול ודילול של מוקדי ההשקיה כבר הובילו לאינפלציה במחירי המזון, כך מצא מחקר של אוניברסיטת האומות המאוחדות משנת 2024, שבחן 121 מדינות. עוד נמצא כי עד שנת 2035 ההתחממות עלולה להעלות את מחירי המזון העולמיים ב־50%-30%. חום קיץ קיצוני באירופה בשנת 2022, למשל, העלה את אינפלציית המזון באזור עד 0.9%. מחירי הקקאו שולשו בשנים 2024-2021, ומחירי החסה עלו ב־300% באוסטרליה לאחר שיטפונות בשנת 2022.
פיצוי לחקלאים
ב־2025 הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות שילמה לחקלאים פיצויים בסכום של כ־450 מיליון שקל
השירות המטאורולוגי בישראל מודאג אף הוא מההשפעות האפשריות של סופר אל־ניניו. גם בישראל, על פי המודלים האקלימיים המעודכנים של השירות, שנת 2026 צפויה להיות חמה במידה ניכרת בהשוואה לממוצע הרב־שנתי. השירות המטאורולוגי מצפה לגלי חום קיצוניים במהלך חודשי הקיץ ולטמפרטורות חריגות גם בסתיו, ומזכיר כי בחודש אוגוסט רגיל למדי בשנה שעברה כבר נרשמה טמפרטורה של 50 מעלות בבקעת הירדן.
אחת ההשפעות המדאיגות היא שריפות הרסניות. ממחקר חדש של השירות המטאורולוגי עולה שמספר הימים שבהם קיים פוטנציאל שריפות “גבוה מאוד” ואף ימי קיצון כבר עלה ב־33% משנות השמונים עד היום וצפוי לעלות בעוד 50% עד 2050. מספר הימים המוגדרים עם תנאי מזג אוויר ״קיצון״ לשריפות עלה גם הוא בעשרות אחוזים בשנים האחרונות, וצפוי להכפיל את עצמו בעשורים הקרובים. כמו כן אם בשנות השמונים עונת השריפות הייתה מתחילה בסוף מאי, כיום העונה מתחילה כבר בסוף אפריל, ולקראת סוף המאה עונת השריפות צפויה להתחיל כבר באמצע חודש מרץ. ״המשמעות של ממצאים אלה היא דרמטית עבור סקטורים רבים במדינה״, אומר ד״ר עמיר גבעתי, מנהל השירות המטאורולוגי.
1 צפייה בגלריה
ד״ר עמיר גבעתי, מנהל השירות המטאורולוגי. מספר הימים עם תנאי ״קיצון״ לשריפות עלה בעשרות אחוזים בשנים האחרונות
(צילום: טל שחר)
קנט, הקרן לביטוח נזקי מזג אוויר בחקלאות, מעריכה כי אל־ניניו יגרום לשנה מאתגרת במיוחד לחקלאים ולריבוי מקרי קיצון, לאחר רצף שנים קשות שבהן נאלצו החקלאים להתמודד עם טלטלות המלחמה בצפון ובנגב ועם השלכות הבצורת החריפה בצפון. ״בתקופה זו אנו ממשיכים לשבור שיאים של נזקים וריבוי תופעות יוצאות דופן״, אומרים בקנט, ״כמו הגשם המאוד מאוחר שפגע קשות בגידולי דובדבנים בצפון״.
מסיכום נתוני 2025 עולה כי במהלך השנה שילמה קנט לחקלאים פיצויים בסכום של כ־450 מיליון שקל, שיא של למעלה מעשור. אף שמספר הדיווחים על נזקים המתקבלים בשנים האחרונות מהחקלאים שומר על יציבות, היקף הנזק בכל אירוע גדל בהתמדה.
