מחקר ישראלי: שינויי האקלים מגבירים את הסיכון לשבץ
מחקר ישראלי חדש, שהתבסס על יותר מ־22 אלף מקרי שבץ, מגלה כי טמפרטורה של 32 מעלות ולחות גבוהה מעלות משמעותית את הסיכון לשבץ מוחי. דווקא במדינה חמה כמו ישראל, החוקרות מזהירות מפני שאננות — וקוראות להצללת רחובות, שינוי שעות העבודה והיערכות מיידית למשבר האקלים
הקיץ בפתח, ומחקר ישראלי חדש מצביע על המחיר הבריאותי שגובה החום הכבד, בעידן שינויי האקלים: טמפרטורה גבוהה באזור הים התיכון נקשרת לעלייה ניכרת בסיכון לשבץ, וכך גם לחות גבוהה. המחקר חשוב במיוחד כי הוא נערך באזור ים־תיכוני חם, שבו ייתכן שאנשים כבר מותאמים יחסית לחום, ובכל זאת הסיכון נותר משמעותי. המחקר מתפרסם זמן קצר לאחר פרסום עולמי של מחקר המצביע על כך שכדור הארץ נדחף מעבר לגבולותיו - קצב ההתחממות העולמית עלה מאז 2015 והוא כמעט כפול מזה שהיה בשנות השבעים.
הקשר בין שבץ מוחי לטמפרטורה חיצונית נחקר בשנים האחרונות בעבודות שונות ברחבי העולם, לרבות בישראל, והעלה עד כה ממצאים סותרים. ואילו ההשפעה האפשרית של לחות ועומס חום על הסיכון לשבץ טרם נבדקה די הצורך. מחקר ישראלי חדש, שמבוסס על נתונים שנאספו מכלל בתי החולים במדינה, מגלה כי טמפרטורה גבוהה יכולה להעלות את הסיכון לשבץ מוחי בעשרות אחוזים. כלומר, חום כבד אינו רק אי־נוחות; הוא יכול להיות טריגר חד לשבץ אצל אנשים פגיעים, במיוחד מבוגרים, חולי לב וכלי דם.
“זה פוגע בכולם, בלי קשר למחלות רקע”
פרופ’ מיה נגב: “בישראל רבים נוטים לחשוב שאנחנו מוגנים מפני שיש לנו מזגנים. זו טעות”
פרופ' גלית וינשטיין ופרופ' מיה נגב מבית הספר לבריאות הציבור ופרופ' שלומית פז מביה"ס למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה, בחנו את נתוני רשם השבץ הלאומי. המחקר כלל 22,269 מקרי שבץ ראשון מעל גיל 18 בשנים 2019-2014, בעונות הקיץ (בחודשים יוני עד ספטמבר). הנתונים הוצלבו עם כתובות החולים, נתוני טמפרטורה לווייניים ונתוני לחות מתחנות השירות המטאורולוגי.
לפי הממצאים, טמפרטורה של 32 מעלות צלזיוס בהשוואה ל־27 מעלות צלזיוס נקשרה לעלייה של 32% בסיכון לשבץ ביום האירוע. בהשוואה ל־70% לחות, לחות של 90% נקשרה לעלייה של 9% בסיכון לשבץ כעבור יומיים. עומס חום, מדד המשלב טמפרטורה ולחות, בהשוואה של 100°F לעומת 80°F, נקשר לעלייה של 39% בסיכון לשבץ. מבין מקרי השבץ המוחי שתועדו בקיץ, עולה כי טמפרטורות גבוהות יותר וגלי חום היו מלווים בסיכון גבוה יותר באופן משמעותי לשבץ. הסיכון העודף לשבץ תועד הן בקרב בריאים והן בקרב חולים כרוניים.
״בישראל רבים נוטים לחשוב שאנחנו מוגנים מפני שיש לנו מזגנים״, אומרת פרופ' נגב, ממובילות המחקר. ״המחקר הנוכחי מראה שזו שאננות מסוכנת לחשוב שאנחנו חסינים להשפעות של חום בקיץ”.
מחקרים קודמים בעולם הראו כבר קשר בין חום בקיץ לטמפרטורה, אולם המחקר הזה מראה סיכון משמעותי גם במדינה חמה. ״אנחנו חושבים שכולם בישראל צמודים למזגן, אבל זה לא המצב״, מסבירה נגב. ״רובנו מתניידים ושוהים בחוץ גם בקיץ. חשופים במיוחד אנשים שעובדים בחוץ עבודות פיזיות כגון חקלאות, בניין, תשתיות, תעשייה ואבטחה". פרופ' וינשטיין מוסיפה: “באופן מפתיע, החשיפה לחום פוגעת בכולם באופן שווה, בלי קשר למעמד סוציו־אקונומי או מחלות רקע. בעוד האפקט במהלך החשיפה הוא זהה, כמובן שמי שחשוף יותר ייפגע יותר, ואנשים שחיים בעוני אנרגטי או עובדים בחוץ עלולים להיות חשופים יותר. מי שאין לו מזגן והגנה מהחום והלחות עלול יותר ללקות בשבץ בימים חמים במיוחד״.
לדברי פרופ' וינשטיין, “אחד המנגנונים שיכולים להסביר את התופעה: עקב הזעה וזרימת דם מוגברת לעור על מנת לצנן את הגוף, הדם הופך סמיך יותר. יחד עם שינוי במאזן המלחים בגוף, עלול להיווצר קריש דם שיגרום לשבץ”.
מחקרים רבים שנעשו לאורך השנים האחרונות מצביעים שוב ושוב על ההשפעה השלילית של חום כבד על בריאות האדם. מדובר במחקרים מדאיגים במיוחד, שכן שינויי האקלים מובילים משנה לשנה לעלייה בטמפרטורה הגלובלית הממוצעת, ולהחמרה בגלי החום – אשר הופכים ממושכים, עוצמתיים ומרובים יותר. ההשלכות הן רחבות, ונוגעות לכלל האוכלוסייה, אולם אוכלוסיות מוחלשות נפגעות יותר. ההשלכות הבריאותיות עלולות להיות הרות אסון: מתמותה המונית בגלי חום ואירועי קיצון, לתחלואה ממושכת.
כשהמונים מנסים להימלט מהסכנה, מחקר שפורסם במרץ מצביע על כך שחום קיצוני הוא גורם המגביל יותר ויותר את פעילות האדם. לפי המחקר, בני 65 או יותר חווים כיום מדי שנה כ־900 שעות שבהן תנאי החום מגבילים באופן חמור את פעילותם בהשוואה ל־600 שעות בשנת 1950. ההשלכות מרחיקות לכת, במיוחד על אוכלוסיות פגיעות. במחקר אחר שפורסם אשתקד, שנערך במשך 15 שנה בטייוואן, נמצא כי חשיפה מתמשכת לימים חמים במיוחד מזרזת את ההזדקנות הביולוגית. ההשפעה מצטברת ועלולה להגביר את הסיכון למחלות כרוניות ולמוות מוקדם, בעיקר בקרב מבוגרים.
בזמן שהעולם עסוק במלחמות ופוליטיקאים ברחבי העולם מסירים מהשולחן החלטות שנועדו לבלום את ההתחממות המואצת, מדענים מצביעים על כך שיש לאנושות סיבה טובה לדאגה. המחקר, שבוצע במכון (Potsdam Institute for Climate Impact Research (PIK בגרמניה, מצא כי מאז שנת 2015 קצב ההתחממות של כדור הארץ גדל באופן מובהק מבחינה סטטיסטית. בעשור האחרון עלתה הטמפרטורה העולמית בקצב של כ־0.35 מעלות צלזיוס לעשור, בהתאם למאגר הנתונים שנבדק. לשם השוואה, בין השנים 1970 ו־2015 עמד קצב ההתחממות הממוצע על מעט פחות מ־0.2 מעלות לעשור. לפי החוקרים, מדובר בקצב ההתחממות המהיר ביותר שנמדד מאז החלו מדידות טמפרטורה אינסטרומנטליות בשנת 1880.
“ללמוד ממה שהצרפתים עשו בפריז”
בפריז ביצעו ייעור מחדש והפיכת כבישי אספלט למדרכות ושבילי אופניים להפחתת עומס החום
"גם בתקופה שבה שינויי האקלים פחות נמצאים על סדר היום הפוליטי, שורה ארוכה של מחקרים מראה שחום קיצוני גורם לעלייה בתחלואה ותמותה גם במדינות המפותחות. אנחנו לומדים מכך ששינוי האקלים הוא אתגר גלובלי וסכנה לבריאות הציבור בכל העולם״, אומרת נגב. לדבריה, ״העלייה בטמפרטורה הגלובלית בעולם ובישראל מהווה סיכון בריאותי ממשי שרק ילך ויגבר. כדי להפחית את הסיכון, אנחנו צריכים להיערך לשינויי האקלים. בישראל היישובים שלנו לא ערוכים לחום קיצוני ולא מתאימים לשינויי האקלים. רוב המדרכות לא מוצלות והחשיפה לעומס חום גדולה. אנחנו צריכים להתחיל להצל על הרחובות, להפחית נסיעה ברכב פרטי ולהנגיש תחבורה ציבורית ושבילי אופניים כדי שיהיה קל יותר, זול, בריא ואקלימי להגיע ממקום למקום. במישור התעסוקתי מעסיקים צריכים לוודא שעובדים בחוץ, בעיקר בעבודות פיזיות, יעבדו פחות בשעות החמות. למשל, דו”ח של משרד העבודה שפורסם לאחרונה הראה שבעומס חום כבד הסיכון לתאונה בענף הבינוי גדל ב־23%״.
אף שהממשלה קיצצה בעקביות תקציבים בתחום מאז הקמתה, נגב מדגישה כי יש עוד צעדים רבים שניתן לבצע ברמה המקומית, וכך נעשה גם בעולם. ״רשויות מקומיות יכולות בעזרת תכנון נכון לשפר את המיקרו־אקלים בעיר ולהפחית את הטמפרטורה בעיר. אנחנו רואים את זה קורה בכל העולם. למשל, בפריז, יש מהלך אדיר של ייעור מחדש והפיכת כבישי אספלט, שמעלים את הטמפרטורה בעיר, למדרכות ושבילי אופניים. צעדים כאלו יכולים להפחית משמעותית את עומס החום ואת הסיכוי לתחלואה ותמותה. אנחנו רואים גם בארץ עיריות כמו כפר סבא שהקימו יחידת מתנדבים שמגיעים לאוכלוסיות מוחלשות ומסייעים להם להתמגן מפני השלכות מזג אוויר קיצוני, למשל, באמצעות בידוד והחלפת חלונות שבורים. בנוסף, למערכת הבריאות יש תפקיד חשוב במדיניות, כולל הכשרת צוותים רפואיים למניעה וטיפול במקרי תחלואה עקב חום קיצוני בקיץ והיערכות בשגרה ובחירום אקלימי. אנחנו לא יכולים לחכות וחייבים להיערך כבר עכשיו בכל המערכות כדי שיהיה לנו גם חוסן אקלימי״.
