אפקט הדומינו של איראן: המתיחות במפרץ דוחפת את אירופה למכוניות חשמליות
המחסור בנפט והעלייה במחירי הדלק מתחילת המלחמה מציבים איום חמור בפני תעשיית התעופה אבל במקביל הביאו לזינוק דו־ספרתי במכירות המכוניות החשמליות באירופה. ענקיות הנפט מחפשות בינתיים שווקים חלופיים באפריקה
הסגירה המתמשכת של מצר הורמוז והמו"מ המקרטע המתנהל בין ארצות הברית ואיראן מחמירים את משבר האנרגיה הגלובלי. בסוף השבוע האחרון חזר יו"ר סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) פאתיח בירול על אזהרתו, כי מדובר ב"משבר האנרגיה החמור ביותר שהתמודדנו עמו אי־פעם", והדגיש כי ככל שיתארך, כך יתרבו הלחצים המופעלים על הצמיחה והאינפלציה העולמיים.
בהתאם, באירופה, באסיה ובאוסטרליה מקדמים מעבר לעבודה מהבית וסבסוד תחבורה ציבורית, כדי לחסוך בדלק. עם זאת, לפי בירול, הפגיעה העיקרית תורגש במגזר התעופה האירופי, שם נותרה, לפי הערכתו, אספקת דלק סילוני לשישה שבועות בלבד. בינתיים, המחסור הצפוי בנפט והמחירים הגבוהים מיטיבים עם מגזרים וחברות מסוימים, בראשם יצרניות הנפט כמובן, אך גם יצרניות הרכבים החשמליים.
מכוניות חשמליות
זינוק במכירות באירופה
בעקבות העלייה החדה במחירי הדלק, המכירות של מכוניות חשמליות בשווקים המרכזיים של אירופה זינקו בכ־30% ברבעון הראשון של השנה. לפי הנתונים שאסף איגוד E-Mobility Europe ב־15 שווקים ביבשת, הרישום של מכוניות חשמליות חדשות מונעות סוללות (BEV) טיפס בחודש מרץ, סמוך לפרוץ המלחמה, ב־51.3%, ליותר מ־240 אלף יחידות. "הזינוק במכירות המכוניות החשמליות במרץ הוא אחד ההישגים הגדולים ביותר של אירופה לאחרונה בתחום הביטחון האנרגטי, וזאת בחודש שבו התלות בנפט הפכה לנקודת תורפה ממשית", אמר לסוכנות רויטרס מזכ"ל האיגוד, כריס הרון.
לאורך הרבעון כולו נרשמו 560 אלף מכוניות חשמליות, כאשר לפי הרון, מדובר בהיקף שיפחית את צריכת הנפט ב־2 מיליון חביות בשנה. יתרה מכך, בחמשת השווקים הגדולים באיחוד האירופי — גרמניה, צרפת, ספרד, איטליה ופולין — נרשמה צמיחה של יותר מ־40% במכירות המכוניות החשמליות ברבעון הראשון. לפי הרון, הנתונים הללו משקפים "שינוי ברור ולא רק רעש סטטיסטי". כך, באיטליה רישום המכוניות החשמליות זינק ברבעון ב־65% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעוד בגרמניה אחת מכל ארבע מכוניות שנמכרה היתה חשמלית.
טיסות אזרחיות
מחסור בדלק בשיא העונה
חברות התעופה הגלובליות מתמודדות עם הכפלה של מחירי הדלק הסילוני וחשש למחסור קרוב, זאת בדיוק לקראת עונת השיא של הנסיעות. מומחים אף ציינו, שגם אם תושג הפסקת אש יציבה, יחלפו חודשים בטרם תתחדש האספקה הסדירה של דלק סילוני.
הפתרון המסתמן עד כה למצב הוא ביטולי טיסות, כאשר 19 מתוך 20 חברות התעופה המובילות בעולם צמצמו את לוח הפעילות. כך, למשל, ב־KLM ההולנדית ביטלו 160 טיסות שתוכננו לחודש הבא בשל עלויות הדלק הגבוהות, בעוד לופטהנזה מקרקעת מטוסים ותיקים וזוללי דלק. באייר קנדה ביטלו לפי שעה את הטיסות המתוכננות לשדה התעופה JFK בניו יורק בחודשים יוני־אוקטובר. "ישנה סבירות גבוהה ביותר שיוכרזו עוד ביטולים בהמשך", אמר לבלומברג ריצ'רד אוונס מחברת הייעוץ סיריום.
הקיצוצים מורגשים גם בחברות קטנות יותר. כך, חברת הלואו־קוסט הנורבגית נורס אטלנטיק עצרה את כל הטיסות ללוס אנג'לס, וירג'ין אטלנטיק ביטלה את השירות בין לונדון לריאד ואילו חברות התעופה בניגריה הזהירו כי הן ניצבות בפני "איום קיומי".
קידוחי נפט
עוברים לוונצואלה וניגריה
עליית מחירי הנפט והפגיעה של איראן בתשתיות במדינות המפרץ הפרסי מספקות לתעשייה רווחים לא צפויים, שישמשו להתרחבות באזורים שנזנחו. המטרה העיקרית של ענקיות הנפט, בהן אקסון מוביל ושברון האמריקאיות, היא לאתר מאגרי נפט וגז במקומות המרוחקים מהבעיות והשיבושים של המזרח התיכון, זאת בעיקר ברקע סגירת מצר הורמוז שאחראי על 20% ממשלוחי האנרגיה העולמיים.
על פי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", אקסון הציגה לאחרונה תוכנית להזרמת 24 מיליארד דולר לשדות הנפט במים העמוקים של ניגריה, בעוד שברון מתכננת להרחיב את דריסת הרגל שלה בוונצואלה. גם נמיביה הפכה מוקד להתעניינות, שם רכשה BP נתח בשדה נפט, ואילו טורקיה חתמה על חוזה קידוח עם טוטאל אנרג'י. החברות גם בוחנות אפשרויות קידוח במדינות נוספות באפריקה, כמו גם בדרום אמריקה ובמזרח אגן הים התיכון.
להערכת חברת הייעוץ ווד מקנזי, חברות הנפט הגדולות עשויות ליצור ביחד שווי של 120 מיליארד דולר ממיזמי הגילוי השונים בשנים הבאות. העלייה במיזמים הללו מגיעה לאחר שחברות רבות בחרו לצמצם הוצאות בתחום, על מנת להגדיל את ההחזרים לבעלי המניות. עבור כל שנה בין 2021 ל־2025 הוציאו חברות הנפט הגדולות 19 מיליארד דולר בממוצע, בחישוב מצרפי, על משימות גילויי ברחבי העולם.
ההשלכות הכלכליות של המלחמה דוחפות את חברות הנפט לגוון את השקעותיהן ולדלל סיכונים באזורים רבים. לפי ווד מקנזי, יצרניות הנפט העולמיות יידרשו לאתר די משאבים חדשים כדי להוסיף 300 מיליארד חביות לעתודות המצרפיות, וזאת כדי לעמוד בביקושים העולמיים עד 2050.
