ריאיון
"ארה"ב גורמת המון נזק לעצמה. היא תגיע למשבר חוב בתוך 5-4 שנים"
פרופ’ קנת’ רוגוף, מהכלכלנים המובילים בעולם, מזהיר כי ארה"ב תחת דונלד טראמפ מערערת בעצמה את מעמד המטבע שלה: "מדיניות המכסים, ההתאהבות בקריפטו והפגיעה בעצמאות הפד עלולות להביא בתוך שנים ספורות למשבר חוב אמריקאי". נקודת זכות לנשיא הוא נותן ביחס למדיניותו באוניברסיטאות, וכיהודי הוא מודאג מאוד מהכיוון שאליו צועדת ישראל
"אנחנו בתקופה שבה ארה"ב גורמת המון נזק לעצמה", כך אומר לכלכליסט פרופ’ קנת’ רוגוף, אחד הקולות המשפיעים ביותר בכלכלה העולמית. מי שהיה הכלכלן הראשי של קרן המטבע, פרופ’ ותיק בהרווארד ומחבר רב־המכר This Time is Different, חזר השנה עם ספר חדש – Our Dollar, Your Problem – שבו הוא מתריע מפני שקיעת מעמד הדולר.
בראיון מיוחד הוא מזהיר כי ארה"ב מערערת בעצמה את מעמד המטבע שלה, ותחת ממשל טראמפ התהליך הזה מואץ: מדיניות המכסים, ההתאהבות בקריפטו והפגיעה בעצמאות הפד עלולות להביא בתוך שנים ספורות למשבר חוב אמריקאי שיטלטל את הכלכלה הגלובלית.
רוגוף מתייחס גם לשחיקה במוסדות הדמוקרטיים בארה"ב, לעליית הימין באירופה ולחששותיו האישיים לעתידה של ישראל כיהודי אמריקאי.
אתה מדבר על הדחתו של הדולר מההגמוניה שלו - מתי זה יקרה ובעיקר איך?
"זה לא 'הדחת' הדולר אלא ירידה משמעותית בחלקו היחסי במערכת. חלקו של היורו ביתרות המט"ח בעולם עמד על כ־26% לפני משבר גוש היורו, והיום הוא בסביבות 19%. אבל זה יכול לחזור ל־26% או יותר: אחד מהתלמידים שלי לשעבר טוען במחקר שאם המכסים ימשיכו לעלות, היורו עלול להפוך לאלטרנטיבה ממשית – מכיוון שמטבע שמאחורי חומות מכס מאבד את תפקידו ככלי נוח למסחר בינלאומי. גם הזהב כבר לקח חלק גדול יותר ביתרות.
"בסופו של דבר גם היואן הסיני ייכנס לתמונה ויתפוס חלק מהיתרות. לא צריכים להחליף את הדולר לגמרי כדי לפגוע בו – מספיק להקטין את חלקו בשוליים. המעבר הזה יכול להימשך עשורים. זה לא יקרה ביום אחד ואין בהכרח תחליף יחיד. ייתכן תרחיש של מערכת רב־מטבעית: במונחים של טלפונים, פעם היה רק אייפון. היום יש גם אנדרואיד ועוד אפשרויות. הסיפור הוא לא 'מי יחליף את הדולר', אלא עד כמה העולם יפחית את התלות בו. מספיק שהחלק היחסי של הדולר יקטן – וזה כבר ישפיע דרמטית. כשמשקיעים ויצואנים ילמדו שהם יכולים להסתדר גם בלי הדולר, זה ישנה את התמונה. אם המדינות יגידו: אנחנו עדיין רוצים להחזיק דולרים, אבל לא בכמויות כאלה כי זה פחות משתלם, הסיכון גבוה יותר, האינפלציה עלתה והאמון נפגע. אז הן יקטינו את החשיפה וחלקו של הדולר יירד מ־80% ל־65%, למשל, אז האמריקאים יאבדו כלי כוח מרכזי. תחשוב על שתי קבוצות כדורגל – אחת יותר טובה מהשנייה - אבל הטובה סובלת ממספר רב של שחקנים מרכזיים עם פציעות קשות. אז כמובן שהיא יכולה להפסיד לקבוצה השנייה".
איך? מה יקרה אז?
אם יש לך רק אמריקן אקספרס – ואם יאסרו עליך להשתמש בו, זה כואב מאוד. אבל אם יש לך גם ויזה ומאסטרקארד – האיום קטן בהרבה. כך גם עם מטבעות: אם חלקו של הדולר יורד מ־80% ל־65%, הכוח האמריקאי מצטמצם דרמטית. 'העוצמה האמריקאית' – שבאה לידי ביטוי למשל דרך 'הסנקציות' שהוא מטיל - תיחלש מאוד. גם הריבית תעלה מאוד ואחד היתרונות הידועים של הדולר הוא שאנחנו משלמים ריבית נמוכה יותר מכפי שהיינו משלמים אחרת – לא בהכרח נמוכה מגרמניה, אבל נמוכה ביחס להיקף החוב שלנו. גם כוח איסוף המידע שלנו דרך המערכת הפיננסית נפגע. הרי מערכת הדולר גם מעניקה לנו את היכולת לרגל: המערכת הפיננסית העולמית עוברת דרך ארה"ב, במידה רבה משום שהדולר נמצא במרכזה. מכאן מגיעה גם היכולת המודיעינית שלנו".
אבל זה לא רק קשור לטראמפ...
"טראמפ הוא זרז לשקיעת הדולר - במקום שייקח 20 שנה, ייתכן שייקח עשור או פחות. אך חלק מהשחיקה היתה מתרחשת בין כה וכה כי חלק מהתהליכים קיימים ללא קשר לטראמפ. לסין תמריצים חזקים מאוד לפתח מערכות משלה שמחליפות את הדולר (אסיה היא מחצית מגוש הדולר). האירופים רגישים לכך מאוד, אבל הסינים רגישים פי כמה. לכן הם מעוניינים לפתח מערכות תשלומים עצמאיות, וטכנולוגיות חדשות מאפשרות להם לעשות זאת.
2 צפייה בגלריה
טראמפ. "אני יכול לחשוב על הרבה דברים בעייתיים אצלו, אבל תודה לאל, שלפחות בנושא של ישראל – שהוא נשיא"
(צילום: REUTERS/Kent Nishimura)
"הסינים גם ראו את הסנקציות שארה"ב הטילה על רוסיה, וסין תנסה להשתלט על טייוואן בשנים הקרובות. המשמעות היא שארה"ב תציב סנקציות כלכליות על סין בתרחיש כזה והסינים יודעים זאת – לכן הם נערכים מראש. אלו תהליכים שקיימים ללא קשר לטראמפ. גם בעיית הגירעון (שמחלישה את הדולר, א.פ.) היתה קיימת תחת קמלה האריס – אולי אף חמורה יותר, כי היתה מריצה גירעון דומה או גדול יותר עם פחות צמיחה. הרי בעיית הגירעון היא דו־מפלגתית".
"אובדן אמון עצום"
גם המכסים הם פרקטיקה לא ממש חדשה בהיסטוריה הכלכלית של ארה"ב. לפני מאה שנה הרוב המוחלט של הכנסות המדינה היו ממכסים.
"זו אמונה שטראמפ מחזיק בה כל ימי חייו ולא מעט אמריקאים תומכים בה. אם היית עושה סקר לפני עשר שנים ושואל אם צריך מכסים כדי להגן על העובדים – רוב גדול היה בעד. היסטורית, הקונגרס תמיד אהב מכסים, והנשיאים הם אלה שבלמו. הפעם יש נשיא שבעד מכסים – ולכן יהיה קשה מאוד לגלגל אותם אחורה. אך בכל זאת מדיניות המכסים שלו היא פארסה. מבחינה כלכלית – מכסים הם טעות כי כל מס גורם לעיוות, אבל מכסים הם מהמעוותים ביותר. במיוחד כשהם נקבעים בצורה שרירותית – פעם 50% על ברזיל, פעם 10%, פעם 15% – ויש סיכוי שבית משפט יפסול אותם, כי טראמפ לא קיבל אישור מהקונגרס. זו מדיניות רעה לכלכלה, גם אם נכון לעכשיו עוד לא ראינו את מלוא הנזק. המכסים של 50% על ברזיל והודו יגרמו נזק עצום לטווח הארוך. אם להשתמש באנלוגיה מעולם השחמט – טראמפ מקריב את ברזיל והודו כמו בגמביט, כדי לנהל מתקפה גדולה יותר. אולי הוא מאמין שבעתיד יוכל 'לפצות' אותן, אינני בטוח. אבל כרגע, מדובר באובדן אמון עצום. הוא לוקח אותן כמובן מאליו – ואלה שתי כלכלות אדירות ובעלות חשיבות. אפשר לקרוא לזה סוג של ריאל־פוליטיק, אבל קשה מאוד להצדיק את זה".
איזה עוד אלמנטים אתה מזהה כ"תרומה" של טראמפ לאותה הידרדרות מהירה שאליה אתה מתייחס?
"טראמפ מפרק את המוסדות. הדולר כבר אינו בטוח למשקיע זר כפי שהיה בעבר: תחת טראמפ עלול להיות מס חדש על השקעות זרות (הופיע בהצעת חוק בסנאט). אפילו עלה רעיון לחדלות פירעון חלקית על חוב למוסדות זרים, כדי 'לפצות' את ארה"ב על היותה מטבע רזרבה. המדינות שואלות אם אפשר לנהל עוד קצת מסחר ומימון בלי הדולר. והתשובה הולכת ונהיית 'כן'. הדבר הזה כבר קרה: בשנות ה־30 ארה"ב שינתה את יחס הזהב (מ־20 ל־34 דולר לאונקיה), וכך בעצם פגעה בכל מי שהחזיק דולרים. אז לומר ש'לעולם לא נעשה זאת' זה לא נכון. תרחיש סביר יותר הוא אינפלציה, או 'דיכוי פיננסי' – מצב שבו הממשלה מאלצת בנקים, קרנות פנסיה וחוסכים להחזיק חוב ממשלתי בריבית נמוכה מהשוק (כלומר בהפסד, א.פ.). יפן עושה זאת כבר 20 שנה, וגם אירופה במידה מסוימת. אני לא יודע איך זה יתגלגל, אבל כל תסריט אפשרי".
עד כמה אותה פגיעה במוסדות הדמוקרטיים מזרזים את תהליך הדעיכה של הדולר?
"זה בהחלט משמעותי מאוד. בעבר, אם קנית דירה בניו יורק כמשקיע זר, אולי שילמת מס רכישה גבוה יותר כתושב חוץ, אבל לא הופלית לעומת אזרח מניו ג'רזי. עכשיו, עם נשיא שמקבל החלטות שרירותיות, הכל הולך לפי אינטרסים, ולפי גישה מבוססת עסקאות. משקיעים זרים חייבים לחשוש - בעיקר אם הם מחזיקים נכסים דולריים. כבר ראינו תוכניות להטיל מיסוי מיוחד על משקיעים זרים – מה שממחיש עד כמה האמון נשחק. מערכת המשפט האמריקאית, שזכתה עד כה למוניטין של הוגנות יחסית, נמצאת תחת מתקפה. וגם הפדרל ריזרב – המוסד שבנה את האמון בדולר – תחת מתקפה ישירה".
עד כמה המתקפה הזו על הפד היא מסוכנת במיוחד?
"אני ממש חושש שטראמפ יצליח במקרה הזה להיפטר מהנגידה ליסה קוק כי עם כל הכבוד שהיא הנגידה 'הראשונה' (גם אישה וגם שחורה, א.פ) – אסור שתהיה הראשונה שמשקרת לגבי המשכנתא שלה כאשר היא מפקחת על משכנתאות במסגרת תפקידה. ובכל זאת מדובר באירוע שמערער את האמון. אם טראמפ יצליח לפטר את הנגידה קוק ייתכן שחברי מועצת הנגידים העצמאים יתפטרו בזה אחר זה כי פשוט קשה לעמוד מול מכונת שלטון שמשקיעה משאבים עצומים כדי לחפש שלדים בארון שלך או לתפור לך תיק. אף אחד לא מושלם ורובנו עשינו איזו טעות מתישהו. אם ממשלות מסוגלות לחסל אנשים ככה, זה בעייתי וזה יגרום לאובדן אמון ואובדן עצמאות של הפד שהוא אחד מאבני היסוד של האמון בדולר. אז הדולר עלול לאבד את העוגן המרכזי שלו. הבעיה החמורה עוד יותר היא כי גם אם נשיא עתידי ינסה לשקם את הפד, זה לא יחזור להיות אותו דבר. לוקח עשרות שנים לבנות עצמאות מוסדית, ושבר אחד מספיק כדי לערער אותה".
אז איך אתה רואה את התקופה הזו, שבה הדולר מאבד מערכו המערכתי? איך היית מאפיין אותה?
"זו תהיה תקופה תנודתית מאוד: ריביות תנודתיות, שערי חליפין תנודתיים, כלכלה תנודתית, משברים פיננסים. תקופה בה ישתקף גם איבוד העצמאות של הפד – וגם של בנקים מרכזיים אחרים בעולם שיאבדו עצמאות; תקופה של גירעונות תקציביים. אבל בעיקר, הרבה תנודתיות".
אז כשאתה משלב את הכל ניתן לומר שסין רק תרוויח מהתקופה הזו: טראמפ, מכסים, היחלשות הדולר...
"כן, בהחלט. כאשר סין רואה את ארה"ב מערערת את המוסדות שלה, את הפדרל ריזרב, את מערכת המשפט, ואת יציבות המדיניות – היא מקבלת תמריץ חזק יותר לבנות מערכת פיננסית אלטרנטיבית. היואן לא יכול מחר בבוקר להחליף את הדולר, אבל הוא יכול לתפוס חלק הולך וגדל במערכת. עבור מדינות באסיה, באפריקה ובדרום אמריקה, זה כבר כלי לסחור מבלי לעבור דרך הדולר. סין תרוויח. היא תמשיך לפתח את המערכת שלה ותקדם את היואן.
"טראמפ לא יהסס לשקול חדלות פרעון"
האיום הגדול על הדולר הוא החוב הציבורי האמריקאי. הרי הביקוש לאג"ח אמריקאיות אינסופי כי כולם רוצים דולרים.
"העולם מחזיק היום בערך שליש מהחוב האמריקאי הנסחר. זה מעניק לארה"ב את 'הפריבילגיה המופרזת' – אפשרות להחזיק חוב גדול בהרבה משל בריטניה, למשל 50% יותר - בריבית נוחה יחסית. בנוסף, הריבית הריאלית הגלובלית עלתה – התשואה על הון והאלטרנטיבות להשקעה גבוהות יותר. זה מגדיל את העלות האלטרנטיבית של החזקת אג"ח אמריקאיות. במצב כזה, איבוד חלק מהפריבילגיה הזו יגרום לכך שהריביות של ארה"ב יעלו עוד יותר. רמת החוב שלנו אינה בת־קיימא ובספרי כתבתי שבתוך 5–7 שנים סביר שנגיע למשבר חוב. היום אני חושב אחרת: זה יקרה בתוך 4–5 שנים".
ג'יימי דיימון, מנכ"ל JPM, עקף אותך: הוא אמר שזה יקרה עוד השנה. האם טראמפ ישקול חדלות פירעון? או שינסה להימנע מכך בכל מחיר?
"בדרך כלל המדינות נוקטות קודם בשני צעדים אחרים: אינפלציה או דיכוי פיננסי (Financial Repression). זה קרה בשנות ה־70, וזה קרה גם תחת ביידן. הבעיה היא שהחוב שלנו קצר טווח ולכן קשה יותר לפתור אותו רק באמצעות אינפלציה. קשה גם לכפות דיכוי פיננסי על שוק ההון האמריקאי שהוא מפותח מאוד. בנוסף, החקיקה החדשה על קריפטו מקשה על כך עוד יותר – כי אם הציבור יכול לברוח למטבעות דיגיטליים, קשה לאלץ אותו להחזיק אג"ח ממשלתיות אמריקאיות. על אף שחדלות פירעון אמנם נדירה יותר, ארה"ב כבר עשתה זאת בשנות ה־30 וטראמפ לא יהסס לרגע לשקול גם את האפשרות הזו אם ימצא את עצמו במשבר.
"האם יעלה בדעתך שטראמפ לא יעשה דיפולט כי הוא חושב שזה מהלך לא כשר? אגב, גם חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקאסיו־קורטז - כדוגמה לפרוגרסיביזם קיצוני - היתה עושה דיפולט בלי לחשוב פעמיים. זה לגמרי עניין של עלות־תועלת: במאמרים שלי עם כרמן ריינהרט אנו מראים שלפעמים זו לאו דווקא האפשרות הכי גרועה. לכן הסבירות לחדלות פירעון גבוהה יותר משהיתה בעבר. אפשר לראות זאת גם בעקום התשואות – שבו הריביות הארוכות עולות יחסית לקצרות, למרות שהאינפלציה צפויה דווקא לרדת. זה רמז לכך שהשוק מתמחר סיכון של חדלות פירעון".
זה ייראה כמו בבריטניה במנדט הקצר של ראש הממשלה לשעבר ליז טראס?
"זה יהיה שונה כי טראס עשתה מהלך טיפשי, גם אם כוונותיה אולי היו טובות, אבל הביצוע היה גרוע מאוד. מה שכן, בארה"ב המשבר יגיע כשיהיה זעזוע גדול. אז נצטרך לצאת לשווקים וללוות סכום עצום – משהו כמו 30% מהתמ"ג, כפי שאנחנו עושים לעתים אחרי משברים. אז נגלה כי הפעם השוק כבר לא יהיה כל כך ידידותי כלפינו. ואז זה יהפוך למשבר אמיתי. לכן אני מעריך שזה יהיה בתוך 4–5 שנים אבל זה גם יכול להגיע בתוך הקדנציה הזו של טראמפ. זה דבר שבהחלט נראה באופק".
הכלכלה העולמית נוטה לנוע במחזורים של צמיחה ומיתון. מאז משבר 2008 לא חווה העולם "משבר־על" אמיתי. האם לדעתך אנו מתקרבים לקראת אירוע כזה?
"הכלכלה העולמית אכן מאטה, אך נותרת חסינה להפליא לנוכח הכאוס במדיניות".
אם היית צריך לזהות את שלושת הסיכונים הגדולים ביותר המאיימים כיום על הכלכלה העולמית – מה הם היו?
"הסיכונים הגדולים ביותר הם גיאופוליטיים, אך נשים אותם בצד: מיתון בארה"ב (סיכוי של 35% ב־12 החודשים הקרובים), משבר פיסקאלי בכלכלת G7, ופיחות חד ונרחב של הדולר".
כיצד עלולה עליית ממשלות ימין באירופה להשפיע על תחזית הכלכלה של האיחוד האירופי?
"קרוב לוודאי שיידרש ממשל ימין כדי לטפל בכמה מן הטעויות הכלכליות של העשורים האחרונים, גם אם הדבר יערער מבחינה חברתית".
"הקריפטו מסכן את הדולר"
עד כמה ההתאהבות של טראמפ בקריפטו, והמדיניות שלו בתחום, עלולה לפגוע בדולר ולעודד משבר חוב?
"הרפורמה שלו בתחום הקריפטו עשויה להיות אחת המהפכות הגדולות והרדיקליות ביותר שהוא מוביל במערכת הפיננסית. אבל היא בעייתית. בראש ובראשונה, הקצב. היא מהירה מדי. אז ייתכן שזה העתיד – אבל הייתי מצפה שזה יקרה בקצב של 50 שנה, לא חמש. הבעיה השנייה היא השחיתות סביבה: טראמפ הרוויח מיליארדים ישירות מהשקעות בביטקוין וב'מם קוינס' שהתחזקו בעקבות מדיניותו. זה חסר תקדים בהיסטוריה האמריקאית ובקושי מדברים על זה. יתרה מזו, צריך לזכור שטראמפ בעצמו אמר בעבר שהוא מתנגד לביטקוין כי הוא מתחרה בדולר ומקשה על גביית מסים. והנה היום הוא מקדם בדיוק את זה. מבחינת הדולר, זה מהלך מסוכן: אם קריפטו יהפוך לנפוץ יותר, קשה הרבה יותר לנקוט ב'דיכוי פיננסי' ולכפות על הציבור להחזיק אג"ח ממשלת ארה"ב. זה מחליש את יכולת השליטה של המדינה ויערער עוד יותר את הדולר".
גם הסטייבלקוין (StableCoin) יפגע בדולר? טראמפ מקדם באגרסיביות את הדולר מבוסס סטייבלקוין בטענה שזה יחזק את הדולר ויפתור את הבעיות. יש בזה הגיון?
"החוק שהם העבירו חסר בלמים. סטייבלקוינס הם בעצם ביטקוין עם בטוחה בסוף הדרך, אך עדיין הם יכולים לשמש להעלמות מס, מימון טרור ופעילות פלילית. קשה מאוד לעקוב אחריהם, ואפילו כשאפשר – זה יקר מאוד. הם לא חושבים על מה שזה יעשה לארה"ב עצמה: יש כאן כבר בעיות קשות של העלמות מס, וזה רק יחמיר אותן. צריך לדאוג גם לאפשרות של מימון טרור בתוך ארה"ב. זה נכון שהמערכת הבנקאית המסורתית לא מושלמת אבל המעבר לסטייבלקוינס יוביל לשיבוש רדיקלי בהלוואות ועלול להצית משברים פיננסיים. כיוון שהסטייבלקוינס מגובים בעיקר באג"ח ממשלתיות, זה מגדיל את הביקוש לאג"ח, אבל רוב הביקושים האלו מקורם מפיקדונות קיימים – ולא ממשקיעים חדשים. אסור לשכוח גם כי לפי ה־IRS, האוצר כבר מפסיד לפחות טריליון דולר בשנה בהכנסות ממסים מהעלמות מס – זה היה הנתון עד שהממונה פוטר. זה סכום עתק. אם ההפסד יגדל ל־1.2 טריליון בגלל הסטייבלוקוינס, אז זה ימחק כל רווח אפשרי שהוא עשוי להניב".
יותר ויותר מוסדות שבעבר פסלו את המטבעות הקריפטוגרפיים כבועה, מתחילים להשקיע בהם. מהי הערכתך הכלכלית ביחס למטבעות הללו — האם יש להם קיימות ארוכת טווח?
"העובדה שארה"ב מצויה למעשה בתהליך של הענקת רגולציה אולטרה־רכה למטבעות קריפטוגרפיים היא דחיפה עצומה. אך זו גם טעות שתחליש את יכולת הממשלה לגבות מסים ולרסן פעילות בלתי חוקית".
האם אתה מחזיק באופן אישי במטבעות קריפטוגרפיים?
"אני לא, מפני שזה נושא שכתבתי עליו, ולכן אני מעוניין להימנע ממראית עין של ניגוד עניינים. כמובן, הדבר נראה יותר ויותר כמעט מגוחך, בהתחשב בכך שהנשיא עצמו אינו רואה בעיה להרוויח הון מקריפטו".
"האנטישמיות היא בעיה אמיתית"
כמרצה בכיר וותיק בהרווארד אני חייב לשאול אותך מה עמדתך לגבי המדיניות של הממשל נגד אוניברסיטאות כמו המעסיקה שלך.
"אני לא נגד טראמפ באופן אוטומטי ובהקשר הזה חלק מהבעיות שהוא מצביע עליהן הן אמיתיות לחלוטין. בעיקר שלוש: אנטישמיות, אנטי־מריטוקרטיות וסתימת פיות. על אנטישמיות אין מה להוסיף - זו בהחלט בעיה רצינית. לגבי ההורדה במעמד של כישרון ומצוינות, אם הרווארד לא מעודדת ומתמרצת מצוינות, מה כן? ומי תעשה זו? עם כל הכבוד לרעיונות כמו גיוון-שוויון-הכלה (DEI באנגלית, א.פ), שהם טובים במקור, אצלנו הם יצאו מכלל פרופורציה. לגבי חופש הביטוי הוא נפגע קשות, וזה לא רק בהרווארד אלא בכל האוניברסיטאות בחוף המזרחי והמערבי. אני עצמי חוויתי זאת: חיברתי מאמר שטען שהריביות הריאליות לא יישארו נמוכות לנצח. לקח שנים עד שהצלחתי לפרסם אותו כי זה לא התאים לאג'נדה הפרוגרסיבית שאוהבת כסף בחינם. זה הרגיש כאילו ניסיתי לפרסם מאמר שטוען שלשינויי אקלים יש גם סיבות טבעיות – פשוט לא משהו שמותר להגיד. אגב, צריך לומר ביושר כי בחלק מהמקרים טראמפ הכריח את האוניברסיטאות לעשות דברים שהן עצמן מאוד רצו לעשות ומזמן, אבל הפקולטות התנגדו. זה קרה למשל בקולומביה, שחתמה איתו על הסכם לשינויים פנימיים".
אז טראמפ הוא בעצם איזון מחדש של הכוחות הפוליטיים בתוך מוסדות ההשכלה הגבוהה?
"כיום האוניברסיטאות מונעות הרבה פעמים על ידי השמאל הקשה. הניו יורק טיימס יכנה את זה 'שמאל ליברלי', אבל לדעתי זה שמאל רדיקלי. המרכז־שמאל הבין שהדברים יצאו משליטה, וגם לפני טראמפ הם רצו לשנות. אבל בפועל, נוצר מצב שבו, למשל, היסטוריונים נדרשים ללמד רק נושאים 'מותרים' ומרצים לספרות יכולים ללמד רק טקסטים פרוגרסיביים: ספרים כמו '1984' או 'התפסן בשדה השיפון' הוסרו מרשימות קריאה כי נחשבו שמרניים מדי. גרעין הסגל בהרווארד – רובו מרכז־שמאל – חשב שזה מטורף, אבל פחד לדבר. הבחירה בטראמפ היתה כמו סטירה מצלצלת: שתיקה מול הקצנה פוגעת גם באלה שאתה מתיימר להגן עליהם. צריך לומר ביושר: גם אובמה וגם ביידן אילצו את האוניברסיטאות לאמץ אג'נדות. אובמה כפה תקנות שנחשבו ל'ווק' וביידן הלך רחוק עוד יותר כאשר חייב כי כל בקשת מענק תכלול סעיף ארוך במיוחד של DEI. גם הסגל שלא רצה בכך נאלץ לשתף פעולה, וההנהלות אף תמכו בזה. אז כשאומרים שטראמפ מכריח את האוניברסיטאות ושאסור לקבל שום דבר ממנו – זה לא לגמרי הוגן".
אז אתה בעד המדיניות שלו או שיש "אבל"?
"הבעיה היא בדרך: כשהשינויים נכפים מלמעלה ובאופן בריוני דרך צווים נשיאותיים, בלי תהליך פנימי ודיון עמוק, קשה שהם יישארו לאורך זמן ואין ודאות שהם יחזיקו".
אבל לפחות הצלחתי להוציא מפרופ' מהרווארד מילה טובה על טראמפ... איך אתה מביט על מדיניותו כלפי ישראל?
"טראמפ היה עד כה מאוד פרו־ישראלי והאינסטינקטים שלו לגבי ישראל היו טובים. אני לא חושב שזה עומד להשתנות. אבל אני מאוד מודאג מהמצב. אני יהודי אמריקאי, ואני חרד מאוד לעתידה של מדינת ישראל. זה כואב מאוד עבורי לצפות במה שקורה. אני יכול לחשוב על הרבה דברים בעייתיים אצל טראמפ, אבל תודה לאל, לפחות בנושא הזה – שהוא נשיא".
והוא עומד איתן נגד ללחצים כבדים בתוך הימין האמריקאי שעובר טרנספורמציה עמוקה - ובעיקר התרחקות מישראל.
"אני מניח שאתה מתכוון לטאקר קרלסון שחושב שלא כדאי לנו לעסוק בישראל, שצריך 'אמריקה תחילה' ופשוט לשחרר את ישראל לגורלה. זה משקף חוסר הבנה מוחלט לכך שארה"ב זקוקה לבעלות ברית, ושאי אפשר לנהל את העולם לבד".
במידה שתחוש באנטישימיות באופן אישי, יש סיכוי שתשקול לרכוש בית בישראל?
"לא ממש, אך אני מצפה להגיע לפחות פעם אחת, ואולי פעמיים לישראל, בשנת 2026".
פרופ' קנת’ רוגוף (72)
תפקיד: כלכלן אמריקאי, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת הרווארד, לשעבר הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית
מגורים: קיימברידג', מסצ'וסטס, ארה"ב
מצב משפחתי: נשוי בשנית
עוד משהו: אחד מעשרה הכלכלנים החשובים והמצוטטים בעולם. רב אמן בשחמט
