מספר הפניות לעמותת נט"ל המטפלת בנפגעי פוסט-טראומה הוכפל מתחילת המלחמה
מתחילת מבצע "שאגת הארי" נרשמה עלייה מ-600 פניות ביום לקו הסיוע של נט"ל ל-1200. חלק גדול מהפניות - של אנשים שהפוסט-טראומה שלהם מחמירה. אנשים שעברו חוויות קשות בממ"ד מתקשים להיכנס אליו. עם זאת, המספרם נמוכים יותר מאשר במבצע "עם כלביא"
עלייה של כ-100% במספר הפניות לקו הסיוע של עמותת נט"ל המטפלת בנפגעי פוסט-טראומה. לפי דיווחי העמותה, מספר הפניות עלה מ-600 פניות ביום בשגרה ל-1,200 ביום מאז תחילת מלחמת איראן השנייה. ביום שבת התקבלו 330 פניות - פי 6 מ-55 בשבת רגילה. עם זאת, יש ירידה מתונה לעומת הימים הראשונים של מלחמת איראן הראשונה (מבצע "עם כלביא") בחודש יוני שבהם התקבלו 1,320 שיחות ליום.
רבות מהשיחות לקווי הסיוע (3362*) מאופיינות באזרחים המתמודדים עם פוסט-טראומה מאירועים קודמים, שהאזעקות וההסלמה הביטחונית מהווים טריגר להחמרה במצבם. בין היתר מתקבלות פניות של תושבי הצפון שהירי מלבנון יצר אצלם טריגר לטראומות מהמלחמה הקודמת והפינוי, ופניות של אזרחים מהדרום שחוששים להיכנס לממ"ד בעקבות טראומה מאירועי 7 באוקטובר. מילואימניקים שהוקפצו בעקבות המצב מתקשרים בשל הדאגה לשלומם האישי ולשלום בני משפחותיהם. בעקבות הנפילות והפגיעות במהלך הימים האחרונים התקשרו אזרחים רבים שפונו מבתיהם.
היו"ר המקצועית של עמותת נט"ל, פרופ' רבקה תובל משיח מאוניברסיטת בר-אילן, אומרת ש"מאפיין של הרבה פניות זו החמרה אצל אוכלוסיות פגיעות. המלחמה מציפה טריגרים אצל אנשים שהיו מפונים מהצפון ומהדרום". היא מסבירה שעבור מי שנמצא בטיפול הקווים משמשים לעזרה ראשונה מיידית ולתחזוקה בין פגישה לפגישה. עבור מי שעוד לא בטיפול ומעוניין להתחיל - מתחיל קשר עם המשיב בקו הפניות עד שיתחיל טיפול.
דווקא לגבי האוכלוסייה הרגילה אומרת תובל משיח ש"אחרי שנתיים של מלחמה, אנחנו שחוקים ועייפים ועם פחות כוח לכל הדבר הזה, לחזור להצטייד ולהיות בממ"דים. אנשים קצת יותר קהי חושים". אבל מצד שני בניגוד למי שפגיעים בשל פוסט-טראומה, "אנחנו פחות מפחדים. יש איזושהי הסתגלות למצב. החזית נראית בשליטה והמלחמה לא מאוד אינטנסיבית. אנשים לוקחים די ברצינות את הנחיות פיקוד העורף. נראה שהאוכלוסייה לא מאוד מבוהלת".
"הממ"ד", היא מסבירה, "טראומתי בעיקר למי שהייתה לו חוויה קשה במרחב המוגן. אלה יכולים להיות אנשים מהדרום והעוטף או אנשים שהיו בממ"ד שנפגע להם הבית מטיל. אלה אנשים שחוויית הממ"ד מבחינתם יותר מאתגרת כי הממ"ד לא מספיק בטוח מבחינתם. כשהם מתקשרים, אנחנו עושים אבחנה בין מה שצריך לעשות - כלומר להיכנס למרחב מוגן - לבין מה שהמתקשר מרגיש. אנחנו עוזרים לו להבין שהכניסה לממ"ד היא הדבר הנכון ועוזרים לו בשעת האזעקה לצלוח את הכניסה שמעוררת לפעמים התקף חרדה. אחרי שהוא נכנס לממ"ד וזה עבר בשלום, זה יקטין את הפחד בפעם הבאה".
-
