ניתוח
האסטרטגיה הכלכלית האיראנית: להכאיב לארה"ב בכיס
הניסיון לפגוע במתקן הזיקוק של אראמקו בסעודיה מצטרף לתקריות אחרות המצביעות על כך שברמה האזורית יש סימנים ברורים להתרחבות האש לסביבת התשתיות והלוגיסטיקה של מגזר האנרגיה. וזה בדיוק מה שהעולם הכי רגיש אליו בזמן מלחמה - יציבות רצף האספקה של תשומות האנרגיה
הבוקר החל גל דיווחים ותיעודים כי מתקן הזיקוק של אראמקו בראס תנורה נפגע לכאורה מתקיפת כטב״ם. לפי המקורות, מדובר בשריפה “קטנה ומוגבלת” שכבר הושגה עליה שליטה. עם זאת, אראמקו פינתה את העובדים והשביתה את בית הזיקוק כאמצעי זהירות והמצב “תחת שליטה”. חשוב לסייג כי בשלב זה הדיווחים מתבססים בעיקר על מקורות בתקשורת – לא על הודעה רשמית פומבית מפורטת של אראמקו.
האירוע בראס תנורה מצטרף לעוד תקריות המצביעות על כך שברמה האזורית יש סימנים ברורים להתרחבות האש לסביבת התשתיות והלוגיסטיקה של מגזר האנרגיה. אתמול הותקפו מכליות נפט באזור מיצרי הורמוז וכן הותקף נמל דֻקְם בעומאן. נמל זה הוא בעל חשיבות רבה שכן הוא נמצא מחוץ למיצרי הורמוז ונחשב כחלק מהחלופות להמשך יצוא הגז. תקיפתו אתמול בכטב"מ מאותתת כי איראן שמה על הכוונת גם את הנתיבים החלופיים. במקביל, בתקשורת המקומית בכווית דווח אתמול על נפילת שברי טיל יירוט בסמיכות לבית הזיקוק מִינָא אל־אַחְמַדִי דבר שגרם לפציעות קלות באזור, אם כי הפעילות לא נפגעה.
סגירת ראס תנורה משמעותית
אם אכן המתקן בראס תנורה יושבת ליותר מכמה שעות זה יהיה סימן משמעותי לשוק הנפט מאחר שמדובר במתקן במיקום אסטרטגי כאשר בית הזיקוק הזה נחשב ”סמל” של התעשייה. ראס תנורה הוא מתחם תעשייתי במחוז המזרחי של סעודיה – מוקד תעשיית הנפט הסעודית - על חוף המפרץ הערבי.
ראס תנורה הוא לא עוד בית זיקוק. זה אחד מבתי הזיקוק הגדולים בממלכה, עם קיבולת של כ-550 אלף חביות ביום – כמות המהווה כ-17% מיכולת הזיקוק הכוללת של סעודיה. מבחינת יצוא – באותו אזור פועל גם נמל ראס תנורה שמוגדר בסעודיה כצומת המרכזי ליצוא פחמימנים. נמל זה מטפל בכ-90% מהחומרים הפחמימניים המיוצאים מסעודיה והוא נחשב לאחד מנמלי השילוח הגדולים בעולם לנפט.
לכן, גם אם ההשבתה ננקטת מתוך זהירות ולזמן קצר, המסר לשוק הוא שהסיכון הוא כבר לא רק במצרי הורמוז או בים האדום – הוא כבר מתקרב ללב תשתית תעשיית האנרגיה במפרץ. התגובה המיידית בשווקים בדרך כלל אינה מחסור פיזי ביום הראשון, אלא פרמיית סיכון גואה - ביטוח מלחמה, עיכובים והחלטות של מפעילים להתרחק זמנית מאזורים מסוימים.
ההיגיון האסטרטגי מבחינת איראן לתקוף את תשתיות האנרגיה במדינות השכנות גם אם היא לא מצהירה על כך בגלוי הוא בדרך כלל תוצאה של שילוב בין שלושה יעדים:
• העלאת מחיר ההסלמה: פגיעה או איום על מגזרים כמו אנרגיה ושייט יוצרים לחץ גלובלי מהיר, כי זה הם מתורגמים כמעט מידי למחירי דלק, הובלה ומכאן לאינפלציה.
• שחיקה פסיכולוגית וכלכלית: מתקפות כטב״מים בהיקפים גדולים נועדו “להציף” מערכות הגנה אווירית ולהשיג אפקט של שיבוש יומיומי ותודעתי, גם כשהנזק הפיזי מוגבל.
• איתות גובר למדינות המפרץ: איראן מסירה את הכפפות ומתקיפות כביכול על בסיסים אמריקאיים במדינות המארחות היא עוברת לתקוף בנקודות הרגישות ביותר שיגבו מחיר כלכלי משמעותי ממדינות אלו
לסיכום, גם “שריפה קטנה” בראס תנורה היא אירוע משמעותי עבור תעשיית הנפט לא רק האזורית אלא העולמית כי הוא פוגע בדיוק במה שהעולם הכי רגיש אליו בזמן מלחמה - יציבות רצף האספקה של תשומות האנרגיה.
