החזית הירוקה
הצרות של תעשיית המזון: החום מייבש את החלב
מחקר שנעשה בישראל מגלה שחום קיצוני מקטין בעד 10% את כמות החלב שפרה נותנת. יתר על כן, גם רפתות שמצוידות באמצעי קירור לא הצליחו למנוע את הירידה. עוד סיכה בתפיסה שהטכנולוגיה תציל אותנו משינויי האקלים
גל החום שנחת בעוצמה על אירופה בשבוע שעבר הזכיר עד כמה מתקדמים במהרה שינויי האקלים ופוגעים במרקם החיים בעולם. מחקר חדש מצביע על השפעה הרסנית נוספת של שינויי האקלים על התזונה שלנו וגם על הכיס – חום קיצוני מפחית את תפוקת החלב של פרות בעד 10% ביום, וטכנולוגיות קירור מצליחות לקזז רק כמחצית מההפסד. המשמעות היא שניתן להשיג הסתגלות חלקית בלבד לנזקי משבר האקלים. למחקר שותפים חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת שיקגו, האוניברסיטה העברית והתאחדות יצרני החלב בישראל. מדובר באחד המחקרים המקיפים ביותר שבדקו את הנושא עד כה, והוא התפרסם לפני כ־10 ימים בכתב העת המדעי “Science Advances”.
החוקרים בחנו את רפתות החלב בישראל, אשר נחשבות בין המתקדמות בעולם. הם ניתחו עשרות מיליוני נתונים של תפוקת חלב, שסופקו על ידי התאחדות יצרני החלב בישראל, ונתוני מזג אוויר מפורטים כדי להעריך את השפעת חום ולחות על יותר מ־130 אלף פרות במשך 12 שנים. בנוסף, הם סקרו מעל 300 רפתנים כדי לבדוק את יעילות טכנולוגיות הקירור.
"שינויי האקלים ישפיעו באופן נרחב על מה שאנחנו אוכלים ושותים – כולל כוס חלב קרה״, אומר ד"ר אייל פרנק, ממחברי המחקר וחבר סגל בבית הספר למדיניות ציבורית האריס באוניברסיטת שיקגו. "המחקר שלנו הראה שחום קיצוני גורם לפגיעה משמעותית ומתמשכת באספקת החלב, ואפילו החוות המתקדמות ביותר – המצוידות בטכנולוגיות ובמשאבים – אינן מצליחות להדביק את קצב שינויי האקלים".
פרופ׳ רם פישמן מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, מכותבי המחקר, מדגיש שסביבת המחקר בישראל היא אידיאלית שכן הפרות מפוזרות ברחבי הארץ בתנאי אקלים שונים, וכי "כמעט כל הרפתנים כבר אימצו מערכות אוורור וקירור, והחוות בישראל הן מהמתקדמות בעולם – כך שכל השפעה שנמדדת ברפתות הישראליות צפויה להיות חמורה אף יותר במקומות אחרים".
אלא שאותן מערכות קירור והקדמה הרווחת ברפתות בישראל לא הצליחו לבלום לחלוטין את הנזק. החוקרים גילו שתנובת החלב יורדת באופן ניכר בימים חמים ולחים. הירידה מגיעה עד 10% כאשר ״טמפרטורת הגולה הלחה״ (Wet Bulb Temperature) - מדד משולב של חום ולחות המשקף את עומס החום על יונקים - עולה על 26 מעלות (תנאים השקולים לטמפרטורה של 26 מעלות כאשר הלחות היא 100% לחות, או מעל 36 מעלות כאשר הלחות היא 20%). ההשפעה של החום הלח לא מתפוגגת במהירות, אלא נותרת ימים ארוכים לאחר מכן, ומותירה חותם ברור: כשפרות נחשפות לחום לח ברמה כזו, נדרשים למעלה מ־10 ימים עד שהתנובה מתאוששת לרמה הרגילה.
אף על פי שכמעט כל החוות הפעילו טכנולוגיות קירור, השימוש בטכנולוגיה הצליח לקזז רק כמחצית מההפסד בימים של 20 מעלות של טמפרטורה לחה. כשהטמפרטורה הזו עולה ל־24 מעלות, הקיזוז יורד ל־40% מההפסד בלבד. פרופ' איל קמחי מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, ממחברי המחקר, מדגיש כי למרות זאת, לחקלאים כדאי להשקיע בטכנולוגיות קירור, שיכולות להחזיר את ההשקעה בהן בתוך כשנה וחצי.
המקרה הישראלי, מקרה קיצון
תעשיית החלב המקומית מתקדמת יחסית לעולם, ומדינות עם משק פחות מודרני יסבלו יותר
ישראל היא דוגמה. בהסתמך על הנתונים מהארץ, החוקרים מדמים כיצד שינויי האקלים ישפיעו על תנובת החלב בעולם עד אמצע המאה. הם מצאו שללא קירור, עשר המדינות המובילות בייצור חלב עלולות לסבול מירידה ממוצעת של עד 4% בתפוקה היומית, עם השפעות חמורות במיוחד בהודו, פקיסטן וברזיל – בין 3.5% ל־4% לפרה ביום. גם עם קירור המדינות המובילות, בהן ארה״ב וסין, צפויות להפסיד בין 1.5% ל־2.7%.
מדינות אחרות לא מיישמות, נכון להיום, אמצעי קירור כמו התעשייה בישראל, והחוקרים מעריכים שהן ייפגעו יותר. עם זאת, הן בחלקן גם מתחממות פחות מישראל, ולכן ההשפעה הכוללת עשויה להיות קטנה יותר. החוקרים מדגישים, שכמות הנתונים הנוגעת למדינות אחרות מצומצמת מאוד, בניגוד לרוחב היריעה הקיים בישראל (שבה נמדדת תפוקת החלב היומית של כל פרה ופרה), וכי במדינות אחרות מדובר בסימולציה בלבד.
החוקרים מציינים כי יידרש שינוי בפרקטיקות הנהוגות בתעשיית החלב, כדי להסתגל לשינויי האקלים. כך, למשל, מתברר שפרקטיקות שנחשבות לאכזריות בתעשייה, מרעות את המצב: "על קובעי המדיניות לבחון גם דרכים נוספות להפחתת עומסים – כמו צמצום הצפיפות והפרדת עגלים – שכן גורמי דחק הופכים את הפרות לרגישות יותר לחום ופחות עמידות״, מסכמת ד"ר קלייר פלנדרי, החוקרת הראשית מאוניברסיטת שיקגו.
״יש השקפה שאומרת שיש השפעות של חום על מדדים כלכליים, אבל ככל שזה יהפוך להיות תדיר יותר – נמצא דרכים להסתגל ולהוריד את האפקט הזה לאפס״, אומר פישמן. ״המחקר שלנו מעלה ספקות בנוגע להנחה שתהיה הסתגלות מלאה של הכלכלה להשפעות חום. בישראל יש את אחד מענפי החקלאות הכי מתוחכמים וטכנולוגיים בעולם. החום לא חדש לה, גם אם גלי חום הופכים שכיחים יותר. ולכן היינו מצפים לראות שברפתות שמשקיעות בהסתגלות, אם יש בהן בכלל השפעה לחום, היא היתה צריכה לרדת משמעותית. אנחנו מוצאים שהיא אכן יורדת, אבל לא לגמרי אלא רק במחצית... יש להסתגלות גבולות, לפחות למה שאפשר לעשות בעלויות סבירות. יכול להיות שהמסקנה הזו תקפה לסקטורים אחרים בתעשייה. אולי אנחנו גם לומדים כאן לקח כללי על פיזיולוגיה של יונקים. אנחנו לא מתים כתוצאה מהחום כי יש לנו מזגנים, אבל יש השפעה על הפיזיולוגיה שלנו".
חוסר יציבות ומחסור במזון
תרחישי קיצון של מחסור בסוגי מזון שונים בעקבות אסונות טבע צפויים להיות יותר תדירים
השפעת שינויי האקלים על המזון נרחבת. אירועי מזג אוויר קיצוניים, שינויי דפוסי טמפרטורה ומשקעים ופגיעה בבריאות הקרקע והאוקיינוסים מפחיתים את היבולים ואת פריון בעלי החיים. כל אלו, בתורם, מובילים למחסור הולך וגובר במוצרי מזון שונים בעולם, ולתנודתיות משמעותיות במחירים. ככל שההתחממות תלך ותעמיק בצלו של כישלון המדינות לבלום את ההתחממות, כך ילכו וייערמו הנזקים – והסיכונים. הנה שני אירועים רק מהשנים האחרונות: שיטפונות הרסניים בוולנסיה, מערב ספרד, פגעו בגידולי תפוזים ובמטעי אפרסמון, כאשר הערכות הנזק עולות על מיליארד יורו. בברזיל השפיעה בצורת מתמשכת על כמעט 60% מהמדינה וגרמה למחירי הקפה - במיוחד מסוג ערביקה - לנסוק לשיא של כמעט 50 שנה.
בתרחיש שבו יתחמם כדור הארץ בכ־3 מעלות צלזיוס עד סוף המאה, תרחיש קיצוני שנחשב עתה לריאלי, אירועים אלו יהפכו תדירים, עוצמתיים וממושכים יותר, וישבשו יותר ויותר את המארג החקלאי. מחקר חדש מעריך למעשה כי על כל עלייה של מעלת צלזיוס אחת בטמפרטורות הגלובליות, אספקת המזון של האדם הממוצע עלולה לרדת ב־120 קלוריות ליום - כ־4.4% מהצריכה היומית. גם ההשפעה על כיסם של הצרכנים ניכרת כבר היום. למשל, מזג אוויר קיצוני ועליית מחירי האנרגיה תרמו לעלייה ממוצעת של 605 ליש"ט (697 יורו) בחשבונות המזון של משקי הבית בבריטניה מאז 2021. מתוך עלייה זו, עליית הטמפרטורות וההשפעות הנלוות להן - כגון בצורות, שיטפונות וכישלונות יבולים - היוו 60%, או 351 ליש"ט (404 יורו) למשק בית.
תעשיית החלב מושפעת עמוקות משינויי האקלים, אך היא גם מהווה גורם משמעותי בפליטת גזי חממה ובתרומה לשינויי האקלים. פרות, כחלק מתהליך העיכול שלהן (תסיסה אנטרית), משחררות כמויות גדולות של מתאן, גז חממה חזק פי כמה עשרות מפחמן דו־חמצני בטווח קצר. פליטות אלו הן גורם מרכזי בתרומתה של תעשיית החלב להתחממות הגלובלית. כשמסתכלים באופן רחב על תעשיות הבשר והחלב, המזינות זו את זו, ההשפעה נרחבת משמעותית: גידול בקר אחראי לכ־20% מפליטות גזי החממה. ארגון גרינפיס מצא כי תעשיית הבקר והצאן באיחוד האירופי מפיקה מדי שנה יותר גזי חממה מכל כלי הרכב הפרטיים ביבשת, כאשר מביאים בחשבון פליטות ישירות ועקיפות (כולל בירוא יערות וגידול מזון לבעלי חיים).
