פרשנות
העימות בסוריה: במערב עדיין תולים תקוות באל-ג'ולאני, ויתקשו לעצור ההשקעות במדינה
הקהילה הבינלאומית בראשות ארה"ב, העניקה באחרונה גיבוי למשטר הסורי, והסירה מעליו את רוב הסנקציות; בעקבות כך, החלו לזרום למדינה, הזקוקה לשיקום נרחב, מיליארדי דולרים; האם המערב ישנה את דעתו בעקבות תמונות הזוועה ממעוז הדרוזים בסווידא?
העימות המתפתח במעוז הדרוזים בדרום סוריה, סווידא, מהווה אבן בוחן קריטית לעתידה של סוריה "החדשה" והוא גם בעל השלכות אזוריות. למה שקורה בסווידא יש אפקט מטלטל על הדרוזים לא רק בסוריה אלא גם בלבנון ובישראל. ההתערבות הישראלית והפצצת אתרים אסטרטגיים במדינה מערערות את היציבות ומכאן גם את תוכניות השיקום.
ההתערבות הישראלית בסווידא מגיעה אחרי שבשלושת הימים האחרונים מדווח על לפחות 250 הרוגים באזור. כמו כן, לרשתות עלו תיעודים קשים על הנעשה בסווידא כולל מעשי טבח בדרוזים ומעשי התעללות והשפלה מצד כוחות הביטחון הסורים הנעזרים במיליציות אסלאמיסטיות קיצוניות. כאוס נרשם היום גם בצד הישראלי, כאשר מאות דרוזים חצו את הגדר ועברו לשטח סוריה.
מבחינת המשטר הנוכחי בסוריה, השגת שליטה על הר הדרוזים, שם מרוכזים רוב 800 אלף הדרוזים החיים בסוריה, תהווה מסר חשוב לשאר המיעוטים במדינה, ובדגש על הכורדים, ולפיו משטרו הג'יהאדיסטי של אחמד א-שרע (אבו מוחמד אל-ג'ולאני) נחוש להשיג שליטה בכל רחבי המדינה. ההשתלטות העתידית על האזורים הכורדים בצפון ובמזרח סוריה היא הבוננזה של המשטר בדמשק שכן באזורים אלה מרוכזים שדות הנפט והגז הגדולים במדינה.
בניגוד לכך, לסווידא חשיבות כלכלית מתונה יותר. זהו אזור שידוע בעיקר בענף החקלאות שבו וגם מיקומו בקרבת הגבול עם ירדן הופך אותו לבעל חשיבות מבחינת פעילות הייבוא והייצוא והסחר הפנימי. אזור סווידא נחשב יציב יחסית מאז החלה מלחמת האזרחים בשנת 2011 מאחר שרוב תושביו תמכו במשטר אסד. עם זאת, ככל שחלפו השנים חלה בו הידרדרות כלכלית בין השאר בשל הירידה החדה בהשקעות ובזמינות המשאבים. נכון להיום, שיעור האבטלה בסווידא הוא מהגבוהים בסוריה, והיצע המשרות קטן במיוחד עבור אקדמאים וצעירים. ההידרדרות במצב הובילה להיווצרות "כלכלת צללים" באזור סווידא שכללה חדירה של ארגוני פשע, התפתחות שוק שחור, הברחות נשק וסמים וחטיפות למטרות כופר.
מאז נפילת משטר אסד בסוף השנה שעברה, חל פיצול בעדה הדרוזית בין מנהיגים שרצו לחבור למשטר החדש לבין מנהיגים שהתנגדו לכל שיתוף פעולה עם המשטר בדמשק מחשש שאנשיו יבצעו טבח במקומיים כמו שאירע במקרה של העדה העלווית באזור החוף. את הפיצול הזה הצליח המשטר לנצל ולקבל את ברכת הדרך מחלק מהמנהיגים הדרוזים ולהיכנס השבוע לסווידא לראשונה מאז הופל משטר אסד.
הצלחה של המשטר להשתלט על סווידא תיתן לו עוד רוח גבית, אחרי שבשבועות האחרונים הקהילה הבינלאומית בראשות ארה"ב הביעה תמיכה בלתי מסויגת במשטרו של א-שרע. הסרת מרבית הסנקציות האמריקאיות מעל דמשק מגבירה את ביטחונו העצמי של המשטר וספק רב אם נוכח מעשי ההתעללות שמתרחשים בסווידא נגד התושבים הדרוזים מצד כוחות המשטר תהיה תגובה נחרצת של הקהילה הבינלאומית.
בחודשים האחרונים סוריה קיבלה התחייבויות כספיות בהיקף של מעל 20 מיליארד דולר. מדובר בהתחייבויות בצורת סיוע, מענקים מיוחדים והשקעות. בשבועות האחרונים נחתמו שורה של הסכמים שאמורים לסמן את תחילת השיקום של סוריה. בין השאר נחתם הסכם בשווי 7 מיליארד דולר עם קונסורציום בהובלה קטארית לביצוע פרויקטים של אנרגיה סולארית, הסכמים לייבוא גז נחתמו עם קטאר, טורקיה ואזרבייג'אן כשרק בתחילת השבוע נחתם הסכם בין הממשלה הסורית לבין חברת ניהול הנמלים של דובאי שתשקיע כ-800 מיליון דולר בנמל טרטוס. צורכי השיקום של סוריה מוערכים ב-250 מיליארד דולר לפחות, ולכן ההתחייבויות עד כה מזעריות אך הן מהוות סימן מעודד מבחינת המשטר לקראת ההמשך.
המשימה של המשטר להביא לשיקום נראית כמעט בלתי אפשרית מה עוד שהיא מתחילה מנקודה נמוכה ביותר. סוריה נמצאת בשפל כלכלי היסטורי כאשר התוצר המקומי הגולמי שלה התכווץ ביותר מ-50% מאז 2010, ולפי הערכות, צפוי לגדול ב-1% בלבד ב-2025, לאחר שנה נוספת של קיטון. המצוקה אינה מורגשת רק בסווידא מאחר שקרוב לתשעה מכל 10 סורים חיים כיום בעוני מוחלט, ורבע מהאוכלוסייה מובטל. המשטר טוען כי ללא שליטה יציבה על המחוזות, כולל סווידא, וללא מנגנוני פיקוח פנים-מדינתיים יעילים, היא תתקשה לתעל את הכספים לאזורים כמו סווידא, במיוחד אם אי היציבות תימשך או תחריף. מאחר שנראה כי הקהילה הבינלאומית מעוניינת לראות במשטר הנוכחי כפתרון למצוקות של סוריה, ספק אם מה שמתחולל כיום בסווידא ישנה את דעתה ויוביל למחשבה שנייה בדבר הזרמת המיליארדים לידיו.
