דו"ח המבקר
כך צעדה ישראל בעיניים פקוחות לעבר משבר החימושים ערב ה-7 באוקטובר
דוח מבקר המדינה חושף כי אזהרות שהצטברו לאורך כמעט שני עשורים לא הפכו לפעולה: קווי חירום בתעשיות הביטחוניות שהיו אמורים לייצר חימושים בסיסיים לצה"ל בזמן מלחמה הוזנחו, פגזי טנקים לא הוזמנו שנים, ומלאי חץ 3 נפל מתחת לנדרש - בעוד ראשי ממשלה ושרי ביטחון לא תקצבו את ההחלטות שקיבלו
האזהרות הצטברו במשך כמעט שני עשורים. מבצע אחר מבצע, מלחמה אחר מלחמה, דוח אחר דוח הבהירו היטב לכל ראשי מערכת הביטחון שישראל מאבדת בקצב מדאיג את עצמאות הייצור הביטחוני שלה ויכולות אסטרטגיות בתחום. דוח מבקר המדינה העוסק בשימור יכולות הייצור הביטחוני בישראל המתפרסם היום מתאר כיצד כל הגורמים שהיו אמורים לבלום את ההידרדרות המסוכנת נרדמו בשמירה והתעוררו רק לצופרי האזעקות בבוקר 7 באוקטובר. זה היה כבר מאוחר מדי וצה"ל יצא למלחמה הארוכה בתולדותיו עם מחסור חריף באמצעי לחימה בסיסיים תוך סיכון של לוחמים.
קווי חירום בתעשיות הביטחוניות שהיו אמורים לייצר חימושים בסיסיים לצה"ל בזמן מלחמה הוזנחו במשך שנים ארוכות ומוקדי ידע ייחודיים בתחום אבדו. באותן השנים ישראל הגדילה את התלות שלה בנשק ובחומרי גלם הנחוצים לייצורו המיובאים מחו"ל, בעיקר מארה"ב ובאמצעות כספי הסיוע הביטחוני. כשעוד ועוד מדינות הטילו עליה אמברגו נשק והגבלות סחר חסרות תקדים במחאה על מהלכיה בעזה, מערכת הביטחון הבינה סוף סוף את טעויותיה. כשהחלה לתקן את מחדליה, בשלב מאוחר מאד, זה כבר עלה לה מאות מיליוני שקלים.
הדוח מתאר מחדל מתמשך ורב-מערכתי: ראשי הממשלה בנימין נתניהו ונפתלי בנט הכירו את חומרת המצב ולא קיימו עליו דיוני עומק, שרי הביטחון בני גנץ ויואב גלנט קיבלו החלטות נחוצות אך לא תקצבו אותן, המטה לביטחון לאומי (מל"ל) לא מילא את תפקידו ולא העלה את הסוגייה לדיונים אסטרטגיים וצה"ל ומשרד הביטחון לא השלימו אפילו עבודות מטה בסיסיות שנדרשו מהם.
לפי המבקר כלל הדרגים שהיו חשופים לנושא הכירו בסכנה האורבת ואיש לא טרח להפגיש אותה עם מדיניות מתוקצבת. בשנתיים שקדמו למלחמה שרי הביטחון גנץ וגלנט דנו לפחות תשע פעמים על מצב יכולות הייצור שעומדות לישראל בקשר לסוגים מסוימים של אמצעי לחימה. בדיונים שהתקיימו בנושא מערכת הביטחון באותן השנים השתתפו אייל זמיר, כיום הרמטכ"ל ולפני כן סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון; הרמטכ"לים הקודמים אביב כוכבי והרצי הלוי; ראש המל"ל אייל חולתא שהוחלף בהמשך בצחי הנגבי ובכירים נוספים.
"במשך כשש שנים וחצי, מדצמבר 2016 ועד יוני 2023 משרד הביטחון לא הזמין אמצעי לחימה מסוג מסוים ורוב הזמנות הרכש האמורות, 70%, נעשו רק לאחר פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר", נכתב בדוח. המבקר לא מפרט בדוח את סוגי האמל"ח ואת שמות החברות הביטחוניות אך לכלכליסט נודע כי מדובר בפגזי טנקים ופגזי ארטילריה שיוצרו בעבר בידי תעש שהופרטה בסוף העשור הקודם ונמכרה לאלביט מערכות. לפי המבקר "בהיעדר הזמנות נותקו קשרי המסחר בין החברה ובין חלק מהספקים שלה והיא נאלצה להכשיר ספקים חלופיים תחתם. הכשרה כזאת אורכת זמן וכרוכה בעלויות כספית".
הדוח כולל ביקורת גם על ההצטיידות בחסר של מערכת הביטחון בטילי ההגנה חץ 3 של התעשייה האווירית שאת המחסור בהם הרגישו אזרחי ישראל רק לפני כחודש וחצי במלחמת איראן השנייה. מדובר בטילים שאמורים ליירט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה אך החלטות על הצטיידות מספקת בהם התקבלו באיחור רב.
המבקר מצא כי לאחר פרוץ מלחמת 7 באוקטובר נדרש פרק זמן של כשנה כדי להגביר במידה ניכרת את קצב ייצור הטילים עקב היווצרות "צווארי בקבוק" בקו הייצור. "ב-6 באוקטובר 2023 היה בצה"ל אמל"ח מסוג זה במלאי שקטן מיעד ההצטיידות ובמהלך המלחמה ירד מתחת לנדרש", נכתב בדוח. "לאחר מכן, צה"ל צמצם את השימוש באמל"ח זה. הגורם לאי עמידה ביעדי ההצטיידות היה דחייה של תקציב לביצוע רכש האמל"ח הנדרש".
צה"ל טען בתגובתו למבקר כי "כדי להתמודד עם המחסור האמור הוא השתמש בעיקר באמל"ח חלופי". כלכליסט חשף במהלך המלחמה עם איראן כי מערך ההגנה האווירית הפנה לעבר טילים מאיראן טילים מסוג "קלע דוד" של רפאל שלא תוכננו ליירט מחוץ לאטמוספירה. כתוצאה מכך שברי טילים וחימושים "פזירים" שנשאו הטילים מאיראן נפלו בכל רחבי הארץ תוך גרימת אתרי נזק רבים.
עוד עולה כי במקרה אחר, מאוקטובר 2021 שר הביטחון דאז גנץ הורה על פתיחת קווי הייצור של מערכת נשק החיונית לצה"ל אלא שהחלטתו לא תוקצבה מעולם. שנתיים לאחר מכן תוכנית ההצטיידות האמורה הונחה שוב על השולחן הדיונים אך יישומה נדחה תוך הבטחה שתיכלל בתוכנית הרב־שנתית הבאה של צה"ל. רק לאחר פרוץ המלחמה משרד הביטחון אץ אל אחת התעשיות הביטחוניות בבקשה להרחיב את תשתיות הייצור בהשקעה ניכרת.
כשלים רבים וחמורים נמצאו גם בתיאום בין כללי הגורמים שהיו אמורים לקבל החלטות בנושא ולדאוג שלצה"ל יעמוד מלאי חימושים מספק לשעת חירום. המבקר מצביע על מצב אבסורדי שבו משרד הביטחון עשה מיפויים של יכולות ייצור קריטיות מבלי ששיתף בכך את צה"ל; צה"ל מצדו לא הגדיר אילו מערכות חובה לייצר בישראל; והמל"ל שהיה אמור לרכז עבודת מטה אסטרטגית עבור הממשלה כלל לא העלה את הסוגייה לדיון ייעודי בקבינט.
הדוח עוסק גם בתלות מדאיגה של ישראל בחומרי גלם ורכיבים מחו"ל הנחוצים למערכות נשק המיוצרות בתעשיות המקומיות. הביקורת מצאה כי גם מערכות שמוגדרות "כחול לבן" הן לא ממש כאלה שכן הן מבוססות באופן ניכר על חומרי גלם ורכיבים שאינם מיוצרים כלל בישראל ודורשים את יבואם באופן שוטף ממדינות אחרות. המבקר קבע עוד כי לישראל תלות בכמה מדינות זרות ביחס לחומר גלם המשמש לייצור אמצעי לחימה חיוני.
מול אלה, משרד הביטחון וצה"ל לא הכינו תוכנית חלופית להתמודדות עם תרחיש של אמברגו נשק, לא צברו מלאים מספקים של חומרי גלם ולא הבטיחו מקורות אספקה חלופיים. המבקר מזכיר בדוח כי עם פרוץ המלחמה חלה עלייה דרמטית בביקושים לנשק מצד צה"ל שהוסיפו על ביקושי שיא בכל העולם בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה, אז גם מחירי הנשק ורכיבים המשמשים לייצורו האמירו במאות אחוזים. כל זאת כשבו זמנית עוד ועוד מדינות, בהן גם מדינות ידידותיות, החלו להטיל על ישראל מגבלות על אספקת נשק ורכיבים הנחוצים לייצורו.
המבקר הזכיר דוחות ביקורת קודמים שלו מהשנים 2007, 2021 ו-2014 ובהם התריע על אבדן יכולות ייצור מקומיות תוך ניוון של קווים חיוניים. "זאת, בין היתר עקב העדפת רכש זול מחו"ל ובהיעדר הזמנות מספקות מקווי הייצור. ככל שחולף הזמן גובר החשש לאובדן מוקדי הידע בתעשיות, דבר שעלול לפגוע בהקמת יכולות הייצור האמורות ובשיקומן", נקבע בדוח.
הוא הוסיף כי משרד הביטחון וצה"ל לא הפיקו את הלקחים הנדרשים מעיכובים באספקה של חומרי גלם ורכיבים בעקבות מגפת הקורונה. הוא העיר לראשי הממשלה (נתניהו, בנט ולפיד) ולשרי הביטחון (נתניהו,בנט, גנץ, גלנט וישראל כ"ץ) שכיהנו בין 2019 עד אמצע 2025 וקבע כי היעדר דירקטיבה מדינית בקשר לעצמאות ייצור חימושים בארץ עיכב את צה"ל במשימותיו המבצעיות. המבקר כתב בדוח כי ניסיון מצד נציגיו להיפגש עם ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד נדחו על ידו. בסביבת לפיד הסבירו את התנגדותו באי אמונו במבקר מתניהו אנגלמן "שהוא בא-כוחו של נתניהו, וביתר שאת ביחס לחקר מחדלי 7 באוקטובר".
המל"ל גלגל את האחריות על המחדלים בנושא למערכת הביטחון בטענה שהנושא כלל לא הועלה בפניו באופן סדור. בצה"ל ובמערכת הביטחון טענו להיעדר תקציב מתאים, הזכירו קיצוצים תקציביים של מיליארדי שקלים במשך שנים ארוכות ואת הכאוס הפוליטי שהקשה על הקמת ממשלה במשך תקופה ארוכה תוך היעדר תקציב רב-שנתי להצטיידות. לפי משרד הביטחון מצב זה נבע ממגבלות תקציב ומהערכת סיכונים שלא שיקפה במלואה את עצמת האיום ואת ההסתברות להתממשותו, ובעקבות כך ניתנה עדיפות לרכש זול מחו"ל במקום רכש מקומי.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה לממצאים שעולים מהדוח כי "מפרוץ המלחמה ועל בסיס לקחיה משרד הביטחון פועל לסגירת פערים של שנים ומקדם תוכנית רחבת היקף להשגת עצמאות חימושית 'כחול לבן' בהיקף של מיליארדי שקלים. עד כה הוא הקים ביחד עם התעשיות הביטחוניות תשתיות ייצור חדשות והרחיב קווי ייצור בכ-20 עולמות תוכן קריטיים. המאמצים הרבים, לצד פעולות חירום שננקטו, הביאו להאצה דרמטית של מאות אחוזים בקצב הייצור".
