סגור
המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי
המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי (צילום: KHAMENEI.IR / AFP)

פרשנות
הזרם הקיצוני באיראן מתחזק, והמטבע נופל לשפל היסטורי

ביום שישי נערכו באיראן בחירות לפרלמנט ושיעור ההצבעה שעמד על 41% היה הנמוך ביותר שנרשם בבחירות לפרלמנט במדינה מאז מהפכת 1979. אדישות הציבור האיראני כלפי הבחירות מוכיחה שהוא לא מאמין שהרכב כזה או אחר יכול להשפיע על המצב הכלכלי המדורדר במדינה

ביום שישי נערכו באיראן בחירות לפרלמנט וכן למועצת המומחים – גוף פרלמנטרי בן 88 חברים שבסמכותו לפקח על פעולות המנהיג העליון וכן למנות לו במקרה הצורך יורש. השלטונות באיראן ניסו להציג את הבחירות כחגיגה דמוקרטית ואף האריכו את משך הבחירות באותו היום, אך לבסוף הודו אתמול כי שיעור ההצבעה עמד על 41% מסך כל 61 מיליון בעלי זכות הצבעה במדינה.
שיעור ההצבעה הוא הנמוך ביותר שנרשם בבחירות לפרלמנט באיראן מאז מהפכת 1979. באיראן ומחוצה לה מפקפקים באמיתות הנתון ומעריכים כי שיעור ההצבעה היה נמוך הרבה יותר, אבל גם אם מאמצים אותו המסקנה היא אחת – רוב הציבור באיראן נותר אדיש לבחירות, מאחר שרמת האמון שלו במוסדות המשטר נמוכה - בוודאי על רקע המהומות הקשות שפרצו בשנת 2022 והוכיחו את התסכול הנרחב הקיים בציבור האיראני.
תוצאות הבחירות שפורסמו בימים האחרונים מעידות על התחזקות הזרם האולטרא שמרני בפרלמנט האיראני. זוהי תוצאה של השיטה האיראנית שלא באמת מתירה בחירות חופשיות אלא דואגת לפסול מועמדים שנחשבים "רפורמיסטים". גם בתוך הממסד האיראני לא מדובר במקשה אחת וכך למשל יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קליבף, יוצא משמרות המהפכה שנחשב "פרגמטי" נדחק למקום הרביעי בבחירות על המושבים שנערכו בטהראן כשבמקום הראשון זכה איש דת שבעבר השמיע ביקורת חריפה על כל ניסיון התקרבות למערב. לפרלמנט האיראני אין השפעה על מדיניות החוץ של איראן מאחר שהסמכויות לכך נתונות בידיו של המנהיג העליון, עלי ח'מינאי. בנושאים פנימיים ובפיקוח על משרדי הממשלה יש לפרלמנט יותר השפעה.
אדישות הציבור האיראני כלפי הבחירות לפרלמנט מוכיחה שהוא לא מאמין שהרכב כזה או אחר יכול להשפיע על מה שבאמת מטריד אותו - המצב הכלכלי. אינדיקציה לסנטימנט הציבורי ביחס לכלכלה האיראנית ניתן היה לקבל ביום שני כששער הדולר הגיע לשיא של כל הזמנים כשחצה את רף 600,000 ריאל. נכון ליום שלישי בצהריים, הדולר המשיך להתחזק לעבר רמה של 607,000 ריאל בכך הוא משלים מאז תחילת השנה זינוק של כ-20% בשערו.
להתחזקות הדולר יש סיבות מגוונות, בייחוד בעיתוי הנוכחי. אחת הסיבות היא התקרבות ראש השנה הפרסית (מאוחר יותר החודש) שנחשב גם לעונת הנסיעות ולכן הביקוש לדולר עולה. מעבר לכך, מה שעוד מגביר את הביקושים לדולר בימים אלה באיראן הוא המצב הגיאו-פוליטי על רקע המלחמה ברצועת עזה והחשש מהתלקחות אזורית וכן האיתותים המגיעים ממסע הבחירות בארה"ב ולפיהם הנשיא לשעבר דונלד טראמפ בעמדת זינוק מבטיחה לחזור לבית הלבן. האיראנים זוכרים היטב שטראמפ היה זה שיצא מהסכם הגרעין והכביד מחדש את הסנקציות על המדינה.
תהא הסיבה אשר תהא, התחזקות הדולר באיראן מעידה כי בשוק האיראני אין היצע מספיק של השטר הירוק, וזאת למרות התפארות הממשלה על הכנסות שיא בשנה שעברה.
התחזקות הדולר אינה מבשרת טובות למשק האיראני בעיקר בנושא המחירים. אמנם האינפלציה אינה ברמת שיא כמו שהיתה בתחילת 2022 אולם שנת 2023 הסתיימה רשמית עם אינפלציה של 40% (בפועל כנראה רמה גבוהה יותר) והיעד של ממשלת ראיסי להוריד אותה השנה ל-30% נראית כלא ריאלית. האינפלציה תמשיך לכרסם בכוח הקנייה של האיראנים ולשמר את אי השקט הפנימי במדינה עד ההתפרצות הבאה.