פרשנות
הכסף הקטארי משתיק את הולנד: טביעות האצבע של האמירות ניכרות היטב בכלכלת המדינה
מהשקעה בנמל הגדול באירופה ברוטרדם, דרך השקעות ענק בתחום האנרגיה וכלה בהשקעות במוסדות מוסלמיים ברחבי המדינה – הכסף הקטארי משתיק ביקורת אפילו מצידו של תומך ישראל ומנהיג הימין הקיצוני חירט ווילדרס. על הרקע הזה, לא מפתיע האיסור שהוטל על כניסת סמוטריץ' ובן גביר למדינה. מה שעשוי כן להפתיע הוא ששיחת הטלפון הראשונה של נתניהו למנהיג זר ב-7 באוקטובר היתה למארק רוטה, ראש ממשלת הולנד
אין זה מפתיע לחלוטין שממשלת המעבר בהולנד החליטה השבוע לאסור את הכניסה לתחומה על השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, בהמשך לתמיכתה בצעדים נוספים נגד ישראל על רקע המצב ברצועת עזה. זאת אף ששיחת הטלפון הראשונה של בנימין נתניהו עם מנהיג של מדינה זרה ב־7 באוקטובר היתה עם מארק רוטה, ראש ממשלת הולנד. הולנד, בדומה למדינות נוספות באיחוד האירופי, מקיימת קשרים ענפים עם קטאר, ומדינת המפרץ היא ספקית אנרגיה חשובה עבורה וכן משקיעה מובילה במגוון מגזרים במשק ההולנדי. לכסף הקטארי השפעה על מנהיגי הולנד ואינדיקציה ברורה לכך היא שאפילו מנהיג הימין הקיצוני חירט ווילדרס, מתנגד נמרץ להתפשטות האסלאם בארצו – ושמפלגתו, החירות (PVV), היא הגדולה ביותר בפרלמנט המקומי – ממעט לדבר על קטאר.
השתיקה של ווילדרס, שידוע בהצהרותיו החריפות נגד האסלאם בנושא קטאר, מתרחשת אף שבשנים האחרונות פורסמו מספר דיווחים בתקשורת ודו"חות, שמעלים חשד כי מדינת המפרץ מממנת פעילות אסלאמית בהולנד שלכאורה משיקה לעיתים למימון הטרור. כך למשל, בשנת 2016, דווח כי קרן צדקה קטארית בשם "עיד" מימנה הקמת בית ספר מוסלמי סלפי בעיר רוטרדם. בהמשך פורסמו חשדות כי קרן עיד מממנת פעילות טרור אסלאמיסטי ברחבי העולם. בשנת 2020, פורסם דו"ח פרלמנטרי בהולנד שחשף מימון נרחב שמגיע מארגונים קטארים (וגם טורקים) לקהילות מוסלמיות במדינה, במיוחד מוסדות המשויכים לאחים המוסלמים. בדו"ח צוין כי קטאר הזרימה עשרות מיליוני יורו למוסדות הללו בהולנד כדי לקדם את האידיאולוגיה של האחים המוסלמים ולחזק זהות אסלאמית נוקשה.
לפי הממצאים, חלק מהמימון הועבר על ידי "קרן הצדקה הקטארית", הנחשבת לגוף קוואזי־ממשלתי בקטאר. קרן זו שימשה בעצם כצינור למימון פרויקטים של הקמת מסגדים ומרכזים אסלאמיים ברחבי הולנד. פרויקטים אלו בוצעו לעתים בשיתוף פעולה עם "Europe Trust" – הזרוע הפיננסית של "הפדרציה של ארגונים אסלאמיים באירופה" (FIOE) – הנחשבת לארגון הגג שמייצג את האחים המוסלמים באירופה.
במישור הכלכלי – מסחרי, יחסי הולנד וקטאר עמוקים ורב־ממדיים, ומתפתחים בקצב מהיר בשנים האחרונות. קטאר, באמצעות קרן העושר הריבונית שלה, הנקראת רשמית "רשות ההשקעות של קטאר", הפכה לשחקן משמעותי בנוף הכלכלי ההולנדי, והולנד מצדה הפכה לשער כניסה חשוב לאנרגיה קטארית לאירופה. השקעותיה של קטאר בהולנד נאמדו בשנה שעברה בכ־7.5 מיליארד יורו והן התרכזו במספר מגזרים מרכזיים. בתחום האנרגיה, אחת ההשקעות האסטרטגיות והחשובות ביותר היא אחזקה משמעותית של קטאר ברויאל דאטש של, אחת מחברות הנפט והגז הגדולות בעולם, שבסיסה בהולנד. השקעה זו שבמסגרתה הפכה קטאר לבעלת המניות הבודדת הגדולה בשל (5%), מדגישה את השותפות האסטרטגית בתחום האנרגיה בין שתי המדינות. בנוסף, חברת ההשקעות הקטארית "נבראס" נכנסה בשנת 2018 לשוק האנרגיה הסולארית ההולנדית באמצעות רכישת נתח משמעותי של כ־75% בחברת אחזקות הולנדית בשם ZEN, שבין השאר בבעלותה תחנת כוח פוטו־וולטאית.
בתחום הנדל"ן, קטאר השקיעה בשנים האחרונות סכומים ניכרים בנכסים יוקרתיים בערים הולנדיות מרכזיות כמו אמסטרדם, כולל מבני מסחר, בתי מלון ושטחי מסחר קמעונאי. השקעות אלו כוללות גם פרויקטים של פיתוח תשתיות והרחבה אורבנית. דוגמה בולטת היא השקעה של יותר מ־60 מיליון יורו ברכישת מלון אמסטל במגדל אמסטל שבאמסטרדם. מאז פעלה קטאר להרחבת המלון ולשדרוגו.
בתחום הלוגיסטיקה, קבוצת QTerminals הקטארית מפעילה גלובלית של נמלי ים, מחזיקה בנתח של 90% בחברת קראמר ההולנדית, ספקית שירותי לוגיסטיקה ומפעילת מסוף מכולות באזור נמל רוטרדם, הנמל הגדול באירופה. במסגרת העניין שהיא מגלה ברוטרדם כמרכז לוגיסטי אירופי משמעותי, QTerminals חתמה גם על הסכם חסות נדיב עם מועדון הכדורגל המוביל בעיר ומהמובילים במדינה – פיינורד רוטרדם.
בשנים האחרונות החלה קטאר מגלה עניין גם בחברות הייטק הולנדיות. כך למשל משקיעים קטארים היו שותפים להשקעה של 200 מיליון דולר בחברת האגריטק ההולנדית Infarm. במקביל להשקעות הקטאריות במשק ההולנדי, גם בכיוון הנגדי דואגת קטאר לטפח את הקשרים ולהעשיר את המשק ההולנדי, דבר שבא לידי ביטוי בשנים האחרונות במעורבות של חברות הולנדיות במגה־פרויקטים בקטאר כמו הרחבת שדה התעופה הבינלאומי חמאד בדוחא או פרויקט המטרו של דוחא.
מאז פלישת רוסיה לאוקראינה ב־2022, קטאר הפכה לספקית גז טבעי נוזלי (גט"ן) קריטית לאירופה, ומספקת בין 12%־14% מצריכת הגט"ן של האיחוד. עבור הולנד, קטאר היא ספקית אנרגיה חיונית. באוקטובר 2023, חברת האנרגיה של קטאר QatarEnergy חתמה על הסכם אספקה ל־27 שנים עם Shell לאספקת עד 3.5 מיליון טונות של גז טבעי נוזלי בשנה להולנד, החל מ־2026. הגז יסופק לטרמינל הגז בנמל רוטרדם, ויחליף הלכה למעשה חלק ניכר מאספקת הגז הרוסי. הסכם ארוך טווח זה מדגיש את תפקידה של קטאר בביטחון האנרגטי של הולנד.
ההשקעות הנרחבות של קטאר והתלות הגוברת באספקת האנרגיה שלה מבחינת הולנד יוצרות אינטרס משותף לשמירה על יציבות ביחסים ופתרון מחלוקות דרך ערוצים דיפלומטיים, וכמובן מייצר נכונות לשיתופי פעולה אחרים. לאור ניסיון העבר מהתנהלותה של קטאר – מאירוח המונדיאל רווי החשדות לשחיתות, ועד לזרועות הארוכות ששלחה אפילו לתוך לשכת ראש ממשלת ישראל, מדינת אויב – סביר כי היא מפעילה בהולנד סוגים שונים של "לובינג שקט" באמצעות קשרים עסקיים, תקשורתיים ודיפלומטיים, במטרה לקדם את האינטרסים הפוליטיים שלה ולהשפיע על מדיניות.
