רגע לפני פיזור הכנסת: הח"כים מקדמים את העלאת שכרם
ועדת הכנסת תקיים השבוע שני דיונים בהצעת החוק להקמת ועדה ציבורית שתקבע את שכר נושאי המשרה. ההצעה צפויה להוביל להעלאת שכרם של שרים וח"כים, לצד פגיעה בשכר השופטים. במקביל, ממהרת הקואליציה לבצע שורת מינויים לפני פיזור הכנסת, מתוך חשש שהיועמ"שית תדרוש איפוק לאחר מכן
מחר (ב') יעלו להצבעה בוועדת הכנסת הצעות החוק לפיזור הכנסת, לקראת העלאתן להצבעה בקריאה ראשונה במליאה עוד באותו היום. בקואליציה עדיין רבים לגבי מועד הבחירות - אמצע ספטמבר או סוף אוקטובר. אולם, התאריך לפיזור הכנסת כבר באוויר: תחילת יוני (אם הבחירות יתקיימו באמצע ספטמבר), או לכל היותר אמצע יולי (אם הן יערכו בסוף אוקטובר). לפיכך, בקואליציה עורכים "ניקוי שולחן" ומחוקקים בחופזה שורה של חוקים, ובראשם החוק להעלאת שכר הח"כים.
ועדת הכנסת תקיים מחר ומחרתיים (שני ושלישי) שני דיונים בהצעת החוק שהגיש ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) להקמתה של ועדה ציבורית לקביעת שכרם של נושאי המשרה. לפי הצעת החוק, שכרו של הנשיא יהיה 100% מהשכר שייקבע על ידי הוועדה. שכרם של רה"מ, יו"ר הכנסת ונשיא בית המשפט העליון יעמוד על 95% משכר הנשיא; שר, שופט בית משפט עליון - 90%; יו"ר קואליציה, מרכז סיעות האופוזיציה, יו"ר ועדת האתיקה בכנסת ונשיא בית משפט מחוזי - 80%; חבר כנסת ונשיא בית משפט שלום - 75%.
כיום, שכרו החודשי ברוטו של נשיא בית המשט העליון יצחק עמית מוערך בלמעלה מ-110 אלף שקל, של הנשיא יצחק הרצוג כ-75 אלף שקל, ושל רה"מ נתניהו כ-65 אלף שקל. השופטים מתנגדים למנגנון המוצע וחוששים שהדבר יפגע בשכרם של השופטים ויגרום לעיוותים בשכרם. זאת מאחר שאם תקרת שכר נושא המשרה תיקבע על שכר הנשיא כיום (75 אלף שקל), אזי מי שימונה כנשיא בית המשפט העליון הבא - יירד בשכרו. חשוב לציין כי הצעת החוק לא תפגע בשופטים מכהנים, אלא רק בשופטים חדשים. אלא ששופט עליון למשל שייבחר לנשיא בית המשפט העליון – שכרו צפוי לרדת. כך גם יקרה לגבי שופטים מכהנים שירצו להתקדם בדרגתם, ושכרם ייקבע לפי החוק החדש וצפוי להיות נמוך יותר. כתוצאה מכך, צפוי גל שקט של פרישת שופטים ומינוי חדשים על ידי הוועדה לבחירת שופטים בהרכבה החדש בקדנציה הבאה.
בכנסת מעריכים שתקרת השכר שתיקבע תהיה כ-90 אלף שקל ברוטו בחודש (כשכר הרמטכ"ל), ובעקבות כך יועלה שכרם של יתר נושאי המשרה שבדרגות מתחת: השרים, חברי הכנסת, הניצבים במשטרה ועוד.
החיפזון בחקיקתה של הצעת החוק הזו ערב פיזור הכנסת נובע מהתפיסה שבקואליציה הנוכחית היא תזכה לתמיכה רבה - לא רק בגלל העלאת שכרם של רה"מ, השרים והח"כים, אלא גם, ואולי בעיקר, בשל הפגיעה בשכר השופטים.
מינויים ברגע האחרון
רגע לפני אישור החוקים לפיזור הכנסת בקריאה ראשונה במליאה, ממהרים בקואליציה לבצע שורת מינויים. זאת מתוך חשש שמא לאחר מכן תדרוש היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לנהוג באיפוק וריסון במינויים.
הממשלה תאשר היום את מינויו של יוראי מצלאוי כראש המטה ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון. מצלאוי משמש כיום כסמנכ"ל אסטרטגיה לאומית במשרד האוצר. ועדת איתור המליצה עליו ועל מועמדת אחרת, כאשר שר הביטחון ישראל כ"ץ החליט לבחור בו "לאחר שהתרשם מניסיונו התעסוקתי הרב הרלבנטי לעולמות התוכן של המטה ללוחמה כלכלית בטרור". מינויו כעת, ערב התפזרות הכנסת, נועד לקבוע עובדות בשטח לשרי הביטחון הבאים - מאחר שהמינוי המוצע הוא לתקופה של 8-4 שנים.
בלא קשר לכך, בשבוע שעבר פורסם כי רה"מ בנימין נתניהו שוקל את מינויה של קרולין גליק כקונסולית ישראל בניו יורק במקומו של אופיר אקוניס שמיועד לכהן כיו"ר קרן היסוד. מדובר במינוי רגיש במיוחד לנוכח גל האנטישמיות בשל המלחמה בעזה ובאיראן, ובתקופה שבה ראש עיריית ניו יורק, זוהרן ממדאני, מחזיק בעמדות פרו פלסטיניות. גליק משמשת כיום כיועצת רה"מ נתניהו לקשרי חוץ ותפוצות, ומקדמת קו לוחמני נגד הרפורמים והקונסרבטיבים, שמהווים רוב בניו יורק.
בינתיים, צחי ברוורמן, השגריר המיועד של נתניהו ללונדון, עדיין בארץ. החלטתה בשבוע שעבר של היועצת המשפטית לממשלה להגיש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע מונעת בעצם את כניסתו לתפקיד. המשרה לא מאוישת כבר כמה חודשים. השגרירה הקודמת, ציפי חוטובלי, מונתה באחרונה לראשת מערך ההסברה הלאומי. בקרוב צפוי נתניהו למנות את אלי חזן, דובר הליכוד לשעבר, לראש לשכת העיתונות הממשלתית.
כמו כן, הליכוד מקדם את בחירתו ביום רביעי הקרוב של עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה. ראבילו מייצג כבר שנים רבות את נתניהו ואת רעייתו שרה גם בעניינים אישיים וגם בעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד נתניהו והממשלה. ראבילו הוא שותף במשרד עו"ד שמרון מלכו בראשות דוד שמרון (בן דודו של נתניהו) ויצחק מלכו (גיסו של שמרון) ששימש כיועצו של נתניהו. נשאלת השאלה כיצד מי שנחשב מקורב לנתניהו יוכל לבצע ביקורת אמיתית על התנהלותו.
מבקר המדינה החדש ימשיך לעסוק בדו"חות על התנהלות המלחמה של ישראל בזירות שונות, וממצאיו יכולים להוביל להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. מסיבה זו, מעוניין נתניהו במבקר ש"לא יתהפך עליו" כפי שקרה עם המבקר הנוכחי מתניהו אנגלמן בחלק מהמקרים. זאת ועוד, מבקר המדינה עומד בראש ועדת ההיתרים לפניות שרים וחברי כנסת. נתניהו פנה בעבר לועדת ההיתרים כדי להכשיר קבלת כספים מבן דודו. כיצד יוכל ראבילו לטפל בפניות כאלה?
האופוזיציה, לעומת זאת, מקדמת את מינויו של שופט בית המשפט נעליון לשעבר יוסף אלרון. מאחר שמדובר בהצבעה חשאית במליאה, לא ברור אם ח"כים מהליכוד שכועסים על נתניהו וצפויים שלא להשתבץ ברשימת הליכוד לכנסת הבאה יתמכו בראבילו.
