בג"ץ דחה את העתירות - ורומן גופמן ימונה לראש המוסד
"גופמן לא הפקיר": בניגוד לעמדת היועמ"שית וגרוניס, בג"ץ קבע כי המזכיר הצבאי של נתניהו יוכל להתמנות מחר לראש המוסד. בדעת הרוב נקבע כי לא נפל דופי ערכי שיוביל לפסילת מינויו, השופט גרוסקופף: "נפלו כשלים בהתנהלותו, אבל אין בהם כדי להכתים את הקריירה המרשימה שלו". השופטת ברק-ארז בדעת מיעוט: "להמשיך לבחון"
העתירות נדחו - ורומן גופמן ייכנס מחר לתפקיד ראש המוסד: בג"ץ דחה את העתירות שהוגשו נגד גופמן, מזכירו הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, והוא יחליף מחר (שלישי) את דדי ברנע, שטקס הפרידה ממנו יתקיים הערב. השופטים עופר גרוסקופף והשופט אלכס שטיין דחו את העתירות, ואילו השופטת דפנה ברק-ארז סברה בדעת מיעוט כי יש להמשיך בתהליך הבדיקה של שאלות שנותרו פתוחות, ולצורך כך להוציא צו על-תנאי וצו ביניים, מבלי לקבוע דבר לחובתו של גופמן.
דעת הרוב קיבלה את עמדת ועדת גרוניס כי לא נפל פגם בטוהר המידות של גופמן במידה שמצדיקה את פסילת המינוי ודחו את עמדת המיעוט של יו"ר הוועדה, נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס. העדויות שהכשירו את גופמן הן של תא"ל ג', רח"ט ההפעלה באמ"ן ושל אל"מ ג' מפקד המחב"ם.
מטעם היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, שעמדתה נדחתה על ידי בית המשפט, נמסר לאחר ההחלטה: "הייעוץ המשפטי לממשלה בחן את קביעתו של הנשיא בדימוס גרוניס בעניין המינוי ואת הראיות בתיק באופן מקצועי, וגיבש עמדה שמשקפת את האמת המקצועית שלו על בסיס התשתית העובדתית. עמדתנו נדחתה על ידי בית המשפט, ולמותר לציין שאנו מכבדים את פסיקת בית המשפט. הייעוץ המשפטי לממשלה והיועצת המשפטית לממשלה באופן אישי יסייעו ככל הנדרש והניתן לאלוף גופמן בביצוע תפקידו החשוב כראש המוסד. היועצת המשפטית לממשלה והייעוץ המשפטי לממשלה כולו מאחלים לאלוף גופמן הצלחה רבה בתפקיד".
פסק הדין העיקרי נכתב על ידי השופט גרוסקופף, שקבע כי התנהלותו של גופמן בקשר לפרשת הנער שהופעל אורי אלמקייס אינה כזו המטילה בו דופי ערכי, בוודאי לא כזה העשוי לפסול אותו מלשמש כראש המוסד. הוא כתב כי הטענות שגופמן הפעיל במודע קטין או כי הטעה במכוון את גורמי צה"ל ביחס לחלקה של אוגדה 210 בפרשת אלמקייס לא בוססו בראיות שהוצגו לפני הוועדה.
לפי גרוסקופף, הטענה כי האלוף גופמן "הפקיר" במסגרת פרשת אלמקייס גורמים שפעלו בשליחותו היא טענה שגויה, הנובעת מהצגה שגויה של מהות הפרשה, והתעלמות מחלקה הזניח של אוגדה 210 בחקירה הביטחונית והפלילית שהתנהלה לגביה/ "לבסוף, אין חולק כי נפלו כשלים בהתנהלותו של האלוף גופמן בקשר לפרשת אלמקייס, ובשל כך אף ננקט נגדו בשעתו צעד משמעתי על ידי מפקד פיקוד הצפון דאז, ואולם כשלים אלה אינם נוגעים לעניינים של טוהר המידות", כתב גרוסקופף. "המסקנה העולה מכך היא שהחומר הרב שהוצג לוועדה ביחס לפרשת אלמקייס מלמד כי אין בה כדי להכתים את הקריירה המרשימה של האלוף גופמן בכתם ערכי. משכך, אין היא מצדיקה את פסילתו מלשמש בתפקיד ראש המוסד".
השופט שטיין הצטרף למסקנה בדבר דחיית העתירה. הוא סבר כי הגם שאיסוף הראיות על ידי ועדת הבכירים לא היה במיטבו, אין מדובר בפגם שיורד לשורש העניין אשר מביא לבטלות ההחלטה שקיבלה הוועדה בעניין מינויו של גופמן. השופט שטיין אישר למעשה את עמדתה של הוועדה למינויים בכירים (ועדת גרוניס), וקבע כי במעשיו של גופמן בפרשת אלמקייס לא נפל שום רבב אשר עולה כדי סטייה מטוהר המידות. לצד קביעות אלה, שטיין מתח ביקורת חריפה על ההאשמות חסרות הבסיס שהוטחו בגופמן על ידי בא-כוחה של התנועה לאיכות השלטון, בכובעה כ"עותרת ציבורית".
השופטת ברק-ארז סברה, בדעת מיעוט, כי יש להמשיך כאמור בבירור העתירה ולא לדחותה בשלב זה. היא הצטרפה לעיקרי חוות דעתו של השופט גרוסקופף במישור העקרוני, אך סברה כי הפגמים שעליהם הצביע אף הוא בעבודת הוועדה, ובפרט בדעת הרוב בה, אינם מאפשרים לסיים את הבירור בשלב זה. לשיטתה, מאחר שהפגמים נוגעים לתשתית העובדתית שעמדה בפני הוועדה, גם בחינה מדוקדקת של אותה תשתית עובדתית חסרה בידי בית המשפט לא תוכל לרפא את הפגם.
ברק-ארז הדגישה כי אין בסיס להטלת דופי באלוף גופמן על סמך החומרים הקיימים, אך סברה כי זהו מקרה שמחייב התרת ספקות – בשם האינטרס הציבורי כמו גם מנקודת מבטו של גופמן עצמו. על כן, היא ציינה שלו דעתה הייתה נשמעת היה מקום להוציא צו על תנאי, ובהתאמה גם צו ביניים שישהה את כניסת המינוי לתוקף, וזאת לצורך השלמתו של הליך הבדיקה.
השאלה המשפטית שעמדה בפני שופטי בג"ץ היא האם החלטת הוועדה למינוי בכירים להכשיר את מינוי גופמן ולקבוע כי לא נפל פגם בטהר המידות שלו היא החלטה שעומדת במתחם הסבירות. בהתאם, עמדו השופטים בפני השאלה האם החלטתו של ראש הממשלה נתניהו למנות את גופמן היא החלטה שאינה בלתי סבירה באופן קיצוני.
כבר בדיון בעתירות מתחו השופטים ביקורת על היועמ"שית כי בהתנגדותה למינוי גופמן היא נסמכת על "השערות" ולא על "ראיות", כדבריהם. עם זאת, סברו השופטים כי עבודת הוועדה לקתה בחסר בכך שלא זימנה עדים מהותיים, כמו הנער שהופעל אורי אלמקייס ותא"ל ג', ולא חשפה את הוועדה למסמכים - ולכן הורו לוועדה לשוב ולבחון את המינוי.
אלא שגם לאחר בחינה מחודשת של הוועדה עם העדויות והמסמכים החדשים, נותרו העמדות כשהיו - חברי הוועדה קבעו כי גופמן לא הפקיר את אלמקייס וגם גרוניס התמיד בהתנגדותו כשטען שיש להמשיך לבחון את הנושא. היועמ"שית החריפה את התנגדותה למינוי ואף הטילה דופי בחברי הוועדה כשכתבה לשופטים: "הוועדה החליטה להכשיר את גופמן ויהי מה".
נזכיר כי בפני הוועדה עמדו שני מסמכים. תצהירו של תא"ל ג' שמגבה את גופמן בכך שלא שיקר, ואולם, לצד זאת, סיכום התשאול שנכתב בזמן אמת ב-2022 שהעלה חשש שגופמן לא דיבר אמת. לפי התצהיר, תא"ל ג' אמר: "שאלתי את מפקד האוגדה אם ידוע לו על קשר של גורם באוגדה, לאחד מערוצי הטלגרם הבאים: 'אקטואליה-ביטחונית' ו'עולם החדשות'. מפקד האוגדה השיב שאינו מכיר קשר כזה".
במסמך סיכום השיחה מ-2022 גופמן הכחיש כל קשר, ישיר או עקיף, עם ערוץ טלגרם כלשהו - בעוד הראיות וגם הודאת גופמן עצמו מצביעות על כך שהוא אישר העברת מידע בלתי מסווג לפרסום בערוץ טלגרם. בתצהיר של תא"ל ג' הוא אישר את גרסתו של גופמן כי כשנשאל לראשונה על עניין הפעלת הטלגרם ומסר תשובה שלילית, גופמן ביקש לוודא את טיב תשובתו אל מול פקודיו שהפעילו את ערוץ הטגלרם כדי לוודא שמסר מידע מדויק. אולם, תא"ל ג' הוא שאסר עליו לפנות אליהם מחשש לשיבוש חקירה.
