מתרחק מהשורשים: ביל גייטס מקטין את החזקת קרן הצדקה במיקרוסופט
עמותת הצדקה של ביל ומלינדה גייטס מכרה מניות מיקרוסופט ב־8.8 מיליארד דולר ברבעון אחד והקטינה את החשיפה גם לברקשייר האת'וויי של וורן באפט. המהלך מעורר שאלות על ריכוזיות, אסטרטגיית השקעה ונזילות לקראת האצת התרומות
ביל גייטס מתרחק מהשורשים. לפי ההצהרות הפיננסיות האחרונות שהוגשו לרגולטורים, עמותת הצדקה של ביל ומלינדה גייטס – שהקים לפני 25 שנים ביחד עם אשתו דאז, מלינדה פרנץ' - צמצמה ברבעון השלישי את ההחזקה שלה במיקרוסופט בקרוב ל־65%. המכירה של 17 מיליון מניות החברה שייסד הכניסה לעמותה 8.8 מיליארד דולר, בהתבסס על מחיר המניה הממוצע ברבעון, 510.13 דולר.
המהלך התקבל בהתפתעה בקרב האנליסטים, מכיוון שמיקרוסופט נחשבה עד כה לעוגן בפורטפוליו של העמותה. גייטס אף תרם לעמותה 39 מיליון מניות של מיקרוסופט ב־2022, שבעקבותיה החזיקה בסוף הרבעון השני ב־26.2 מיליון מניות, המוערכות ב־13.9 מיליארד דולר. אולם גם לאחר המכירה המפתיעה, תיק ההשקעות של העמותה, המוערך בסביבות 49 מיליארד דולר, מרוכז במספר מצומצם בלבד של מניות.
שלוש החברות האחראיות ל־67% מהפורטפוליו של העמותה הן מיקרוסופט, המייצגת 27% מכלל הפורטפוליו, ברקשייר האת'וויי ו־Waste Management. ברבעון האחרון העמותה צמצמה גם את ההחזקה שלה בברקשייר – חברת ההשקעות של וורן באפט – ומכרה מעל 2 מיליון מניות במחיר ממוצע של 484.36 דולר למניה.
לפיכך, ייתכן שהמהלך משקף ניסיון להפחית את הריכוזיות הזו, שעלולה להתגלות כבעלת סיכון גבוה במקרה של האטה בשוק. זאת מכיוון שכששווי רב כל כך מוחזק רק במספר מצומצם של אפשרויות, אפילו תנודות מתונות במניות הללו עלולות לשנות את השווי הכולל של העמותה במיליארדים. אפשרות נוספת שיכולה להסביר את המהלך היא שבעמותה היו זקוקים לנזילות, וזאת כדי לממן חלק מהמטרות שלה, ומכירת מניות מיקרוסופט יכולה לסייע בכך, מבלי לשנות את פילוסופיית ההשקעות הכללית.
תאריך היעד להוצאה: 2045
העמותה הוקמה ב־2000, כשגייטס עוד היה האדם העשיר בעולם, והתכנון המקורי שלו ושל גרושתו מלינדה היה שהעמותה תמשיך לפעול כמה עשורים אחרי מותם. הוא אמנם הידרדר מאז בדירוג המיליארדרים, אך הונו דווקא צמח מאז ועומד כיום על 119 מיליארד דולר, המציבים אותו במקום ה־15 בדירוג המיליארדרים של בלומברג.
באותה שנה בה הקים את העמותה, הוא גם פרש מתפקיד מנכ"ל החברה שהקים, והוחלף על ידי סטיב באלמר. במקביל, הוא התחייב לתרום את מרבית הונו לצדקה עוד לפני מותו. גייטס חזר על ההתחייבות הזו במאי האחרון, אז הכריז כי בכוונתו לזרז את קצב התרומות שיעביר לעמותה, כך שיסתיימו בתוך 20 שנים. "אנשים יאמרו עליי הרבה דברים כשאני אמות, אבל אני נחוש שהמשפט 'הוא מת עשיר' לא יהיה אחד מהם", כתב בפוסט שהעלה לבלוג שלו.
הוא חשף כי העמותה חילקה עד כה 100 מיליארד דולר לצדקה, בעיקר בתחומי בריאות ופיתוח בעולם. לפי אתר העמותה, עד כה תרמו לה ביל ומלינדה 60.2 מיליארד דולר. התורם השני בגודלו הוא באפט עם 43.3 מיליארד דולר. לפי גייטס, העמותה תוציא 200 מיליארד דולר נוספים בשני העשורים הבאים, ואז תיסגר.
גייטס הסביר את השינוי בכך שעד 2045 יהיו עוד אנשים עשירים שיוכלו להתמודד בצורה טובה יותר עם האתגרים העתידיים. "אנו יכולים להוציא הרבה יותר כסף אם לא ננסה להתקיים לנצח, ואני יודע שההוצאה תהיה לפי הערכים שלי", אמר. מנהלי ההשקעות של העמותה אמנם פועלים עצמאית, אך הם מקפידים לציית להנחיות מצידו של גייטס, ודואגים להימנע מהשקעות בסקטורים המנוגדים לערכי העמותה.
תקופה טובה במיקרוסופט
המכירה של המניות מגיעה דווקא כשמיקרוסופט נהנית מתקופה טובה הודות להתמקדותה במחשוב ענן ו־AI. באוקטובר דיווחה החברה כי ההכנסות ברבעון הראשון של השנה הפיסקאלית עלו ב־18% לעומת שנה שעברה ל־65.6 מיליארד דולר, בעוד שהרווח הנקי עלה מ־24.6 מיליארד דולר ל־27.7 מיליארד דולר, בין השאר עקב זינוק של 40% בהכנסות חטיבת הענן Azure.
מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה פרסם בשבוע שעבר פוסט ב־X שבו פירט מה מגדיר פלטפורמת AI אמיתית – מערכות שיוצרות יותר שווי למשתמשים, ולא רק ליצרניות שלה. כדוגמה הביא את השותפות של מיקרוסופט עם OpenAI, מפתחת ChatGPT. "ההשקעה שלנו עזרה להם לגדול, המחקר שלהם קידם חדשנות אצלנו", הסביר. עוד קודם חשף נאדלה כי גייטס הביע ספק בהשקעה הראשונית בה והזהיר כי הם זורקים מיליארד דולר "לפח". מיקרוסופט היא בעלת המניות הגדולה ביותר ב־ OpenAI עם 27%, בשווי 135 מיליארד דולר.
