המהלך של טראמפ להוזלת תרופות בארה"ב יקפיץ מחירים בישראל ובשאר העולם
הנשיא האמריקאי קיים את הבטחתו להוריד מחירים בשוק היקר במערב, אבל כתוצאה מכך ענקיות הפארמה יעלו מחירים בשווקים אחרים כדי למנוע אובדן רווחים. בישראל, משרד הבריאות יצטרך להגדיל את המימון לסל הבריאות כדי לשמר את התמחור הנמוך
מה שלא הולך בכוח, הולך בעוד יותר כוח, ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הוכיח שוב את צדקת האמירה הזו, הפעם לגבי תעשיית הפארמה, אחת הקשוחות ביותר בתעשייה הגלובלית.
כבר לפני חצי שנה הבהיר טראמפ, כי המצב הנוכחי, שבו התרופות בארצות הברית יקרות עד פי 10 לעומת שאר מדינות המערב, לא יכול להימשך. טראמפ נתן אז דוגמה קיצונית — תרופות ההרזיה, שעלותן 88 דולר בלונדון לעומת 1,300 דולר בניו יורק.
אחרי שטראמפ האשים, ובמידה רבה של צדק, כי ענקיות הפארמה הפכו את הצרכן האמריקאי לפראייר שמממן את רווחי העתק שלהן, עתה הוא הכניען. חברות התרופות הגדולות בעולם, שהעזו בתחילה להתעמת עמו, מצאו את עצמן בסוף השבוע האחרון ניצבות בתור לחדר רוזוולט בבית הלבן.
מאז ספטמבר, הממשל הפדרלי חתם כבר על 14 הסכמים עם ענקיות פארמה, ותשעה מהם הוכרזו ביום שישי האחרון. במרכז ההסכמים הללו התחייבו החברות למחירי "האומה המועדפת" (MFN), זאת בתמורה להקלות רגולטוריות, ובעיקר, מניעת הטלת מכסי עתק על מוצריהן.
המשמעות הפשוטה של עקרון ה־MFN, היא שהחברות הללו מחוייבות למכור את התרופות שלהן בארצות הברית במחיר הזול ביותר שבה נמכרת אותה תרופה בעולם. תשעת ההסכמים האחרונים כוללים את Amgen ,Bristol Myers Squibb ,Boehringer Ingelheim, Genentech (Roche) ,Gilead, GSK, Merck, Novartis ו־Sanofi, כלומר, החברות הגדולות ביותר בענף, ששווי השוק המצרפי שלהן עומד על 1.5 טריליון דולר. כל אלה מתחייבות למכור למדיקייד, ביטוח הבריאות הממלכתי של ארצות הברית, תרופות במחירים נמוכים.
לפי דיווחים, ההסכמים מכסים סל רחב של תרופות, רובן מקוריות, לסוכרת, מחלות לב, מחלות אוטואימוניות, אסתמה, COPD, הפטיטיס מסוג B ו־C, HIV וכן מספר סוגי סרטן. ההנחות יגיעו בתמורה לשיווק ישיר לציבור הרחב, שאינו חלק של מדיקייד (הרוב המוחלט של האמריקאים), דרך ה־TrumpRx, הפלטפורמה הממשלתית למכירת תרופות במחיר מוזל שהנשיא הקים ומופעלת על ידי הבית הלבן. האתר מאפשר רכישת תרופות ללא תיווך של חברות הביטוח, ה־PBMs (חברות המתווכות במחירי תרופות) או בתי המרקחת הגדולים (CVS ו־Walgreens). בינתיים, רק שלוש יצרניות ענק — AbbVie, Johnson & Johnson ו־Regeneron — לא חתמו על הסכם עם ממשל טראמפ, אך הן נמצאות עמוק במו"מ וצפויות להצטרף במסגרת השקת TrumpRx רשמית בשבועות הקרובים. קשה לראותן מתחמקות מהאירוע הזה.
שינוי בשרשרת הערך של תעשיית הפארמה
למרות שמחירי התרופות בארצות הברית הם הגבוהים בעולם, משקל סעיף התרופות במדד המחירים לצרכן עומד על כ־2% בלבד. לכן, גם ירידה חדה במחירים דרך TrumpRx או מודל האומה המועדפת, כמעט שלא תשפיע על האינפלציה. בה בעת, היא בהחלט עשויה לשנות באופן מהותי את שרשרת הערך של תעשיית הפארמה. כלומר, רווחים שפעם נעשו בארצות הברית, יצטרכו להגיע ממדינות אחרות. כפועל יוצא, משמעות ההחלטה של טראמפ, היא שבטווח הארוך מחירי התרופות יעלו בכל העולם. חברות הפארמה אינן יכולות להרשות לעצמן להפסיד, והציפיה היא שבטווח הבינוני־ארוך הן יבצעו שינויים דרמטיים בתמחור.
מי שהיטיב להסביר את המנגנון הוא מנכ"ל Roche, תומס שנקר, שאמר בריאיון לעיתונות השווייצרית, כי ההסכמים עם וושינגטון "ידחפו מעלה את מחירי התרופות החדשות בשווייץ". זאת משום שהמודל האמריקאי החדש מכוון לכך שמדינות עשירות יתרמו "באופן הוגן" למימון החדשנות. לדבריו, אם שווייץ תסרב להעלאות מחירים לתרופות חדשות, הדבר עלול להוביל לעיכובים בכניסת תרופות לשוק המקומי. אבל לא רק שוויץ: ארצות הברית תשתמש באופן פעיל במדינות כמו גרמניה, צרפת, בריטניה, איטליה, יפן וקנדה כנקודות ייחוס למחירי ה־MFN. לפיכך, ברגע שארצות הברית מעגנת את מחירי התרופות באלה שבאירופה וביפן, לתעשייה יש אינטרס חזק להעלות שם מחירים, כדי לשמר נקודת ייחוס גבוהה.
לפיכך, מי שצריך להיות מודאג מאוד מהמהלך הוא משרד הבריאות בישראל, שמצליח להשיג מחירים טובים יחסית עבור התרופות דרך קופות החולים שנהנות מכוח מונופסוני. מחירי התרופות בישראל נמצאים בפיקוח הדוק של משרד הבריאות, וכדי לשמרם, הוא ייאלץ להגדיל את המימון הממשלתי לסל הבריאות (משקל התרופות והציוד הרפואי בסל עומד על 18%־19% בשנים האחרונות). במידה וחברות התרופות הבינלאומיות יקפיצו מחירים, מישהו יצטרך לספוג את ההפרש. אם הממשלה לא תיערך בהתאם, יהיו אלה קופות החולים, או ליתר דיוק האזרח הישראלי, שכן שאר השירותים שהוא מקבל (אשפוז ותשתיות בריאות) הם קשיחים לחלוטין ומעוגנים בהסכמים. האופציה הנוספת היא רכישת פחות תרופות. כמו כן, בוועדות הסל הקרובות, שם נקבעות התרופות שייכנסו לסל, תתאפשר הכנסת פחות תרופות חדשות, שכן התקציב לכך הוא קבוע בינתיים.
רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים והבעלים של חברת אוניפארם המייצרת תרופות גנריות (בעיקר ליצוא), מסביר שהתמונה מורכבת לגבי יצוא תרופות ישראליות. לדבריו, המהלך של טראמפ מאשש את ההערכות המוקדמות בישראל, לפיהן טראמפ מתכוון להתרכז בתרופות מקור (40% מיצוא התרופות) ולא לגעת בגנריות. מהלך כזה יתיישר עם ההיגיון הכלכלי, שכן תרופות גנריות הן זולות מטבען. לפיכך, התעשייה הגנרית לא צפויה לסבול, כי אם להיפך — זאת ברקע נסיגה מהרעיון למיסוי תרופות גנריות. בה בעת, טבע, המייצרת גם תרופות מקור, בעיקר לשוק האמריקאי, תצטרך לחתום על ההסכם ולהוזיל מחירים בארצות הברית, כלומר, להעלותם כאן. מהלך כזה עדיף על פני מכסים, שהיו מחייבים אותה לשקול העברת ייצור למפעליה בארצות הברית.
אובדן אספקה זולה מסין ומהודו
תעשייה הפארמה מגלגלת כ־1.7 טריליון דולר בשנה וצפויה לחצות את רף ה־2 טריליון דולר ב־2028. אבל הסיפור הוא לא רק מחירי תרופות. חברות הפארמה מתחייבות גם להשקיע 150 מיליארד דולר לפחות בייצור ובמו"פ בארצות הברית ולהעביר חומרים פעילים למאגר אסטרטגי (SAPIR) כדי לצמצם תלות בסין ובהודו. בטווח הקצר, המהלכים הללו מייצרים הזדמנות לחברות אמריקאיות בתחום הביו־פארמה, אבל גם הפעם התוצאה בטווח הארוך היא התייקרות, שכן עלות הייצור הגלובלית צפויה לעלות בשל אובדן האספקה הזולה מהמזרח. המגמה הזו מתיישרת עם שאיפות הדה־גלובליזציה של טראמפ, המבקש ליצור שרשראות אספקה סביב שיקולי ביטחון לאומי, ופחות סביב שיקולי יעילות כלכלית.
בשורה התחתונה, טראמפ מוביל מהלך שהשלכותיו הכלכליות והפוליטיות הן הפוכות מבחינת העוצמה. כלכלית, משק הבית האמריקאי לא ירגיש שינוי גדול בכיס (הוא רק ירגיש פחות פראייר). אך פוליטית, מדובר בסיפור משמעותי מכמה סיבות. עבור טראמפ, שהבטיח את ריסון האינפלציה ולא כל כך מצליח להשיג זאת, כל ירידת מחיר, אפילו נקודתית, היא נכס אלקטורלי יקר ערך לקראת בחירות האמצע. ברמה העמוקה יותר מדובר בניצחון כפול לדוקטרינה שלו: צעד נוסף במסלול הדה־גלובליזציה שמחזיר ייצור ושרשראות אספקה לארצות הברית, ועוד הוכחה לכך, שמה שלא הושג במו"מ, יושג באמצעות הפעלת לחץ וגם איומים. מבחינתו, זו ההוכחה שהגישה הכוחנית לא רק עובדת, אלא גם משתלמת.
